דלג לתוכן הראשי

חומרים טובים על לייאאוט וסטוריבורד

לייאאוט וסטוריבורד, שתי תת-אומנויות של אנימציה, חשובות מאוד. מקווה שהפוסט הזה יתן תמונה כללית על הנושא יחד עם מגוון כלים לשימוש ופיתוח האמנויות האלה.
From this article here, shows new pieces of the storyboard. I’m dieing with laughter!
Part 1 part 2 (warning large files)
סטוריבורד לקליפ DO YA THING של הגורילז
מעט רקע כללי:
הלייאאוט (LAYOUT) הוא הקומפוזיציה בפריים, מיקום האלמנטים. התפקיד של אמן הלייאאוט הוא (או היה) לארגן את היחס בין הדמויות לרקע ולשמור שהפריים יוכל להכיל את התנועה הצפויה בפריים מבלי הפרעה: בלי התנגשות בין אלמנטים או חריגה מגבולות הפריים. האומנות הזו נעלמה אם אני לא טועה אבל הוטמעה בתהליך העבודה על הסרט.

הסטוריבורד (STORYBOARD) הוא סקיצת הבימוי של הסרט. ויזואליזציה של המהלך הסיפורי, תיאור רצף השוטים, מה רואים בכל שוט ומה הטקסט המלווה כל שוט באיורים כלליים. בסרטי אנימציה רבים העבודה על הסטוריבורד היא בעצם העבודה על התסריט והבימוי במקביל. שיטת העבודה הזו, שעוזרת לדמיין את הסרט עוד לפני ההפקה, נעשתה שימושית גם בסרטי לייב. עבודה מדוקדקת על סטוריבורד מונעת צילומים מיותרים ועריכה מאוחרת.

בגלל שאמנות הלייאאוט מעט נעלמה איחדתי אותה עם הסטוריבורד. המשותף לשניים הוא בבניית הפריים הסיפורי. העבודה האמנותית על שניהם משלבת בימוי עם עיצוב בלי מימד הזמן, שמתווסף ברמת האנימטיק.


דוגמאות
אלה דוגמאות של השוואה בין הסטוריבורד לתוצר הסופי. כמובן, שזהו כבר "אנימטיק": סטוריבורד עם סאונד ותזמון:

מפלצות בע"מ:
צעצוע של סיפור 1:
הסיוט שלפני חג המולד:


יסודות השפה הקולנועית כפי שהיא  באה לידי ביטוי בסטוריבורד (ניתן להורדה פה):

7 דפוסים בסיסיים לסטוריבורד:




(עוד הרבה בפנים...)

מבחינה עיצובית יש חשיבות בהבנה של קומפוזיציה. הספר הזה הוא מדריך לענייני קומפוזיציה ובניית פריים שלי עוזר מאוד:
Composition Artists Course[1]

הספרון הזה מכיל משחקי קומפוזיציה ובימוי לסצינה של דיסני מ"המצילים הקטנים". THUMBNAILS הם איורים קטנים וחופשיים שמנסים ללכוד הבט אמנותי בסקיצה מהירה:
המדריך הזה של בראד בירד (במאי רטטוי, משפחת סופרעל, משפחת סימפסון) הוא מרתק. יש לי הסתיגות אחת ממנו, כפי שידידי לירן רביב העיר. בראד בירד הוא אדם טוטלי. מבחינתו פריים אמור להשתמש בכל כלי אפשרי להעברת הסיפור\הדרמה. הבעיה שלו היא שהוא לא מרפה, הוא תופס חללים ריקים כ"מבוזבזים" וכטעות. אישית, אני נוטה להתעלם מההבט הזה בתפיסת הקומפוזיציה שלו, בהנחה שהבנתי אותה נכון.
רידלי סקוט (פרומתאוס, בלייד ראנר) על חשיבות הסטוריבורד: פול פליקס, איש לייאאוט בדיסני, טעימה מעבודותיו: ולהבטים מעשיים נוספים, הנה שלושה ספרים בנושא (לא קראתי, מקווה שהם טובים, השני נראה לי המעניין יותר): Animation.The Art of Layout and Storyboarding ועוד ספר אונליין על בימוי לאנימציה: והנה שלל לינקים קשורים: אתר סרטוני הדרכה על איורים דיגיטליים: http://www.ctrlpaint.com/ דוגמה לסרטון שלהם:
 

CtrlPaint - Film Studies: Foreground Middle ground Background from matt kohr on Vimeo.
  סרטונים על יסודות הבימוי (אנגלית): http://www.openfilm.com/channels/Sonnyboo-s-Film-Tips-For-Beginners-  אסופה נהדרת של תרגילים, עקרונות בימוי וקומפוזיציה,מבית FLOOBY NOOBY (האנימטור רון דוסט) בלוג האנימציה האהוב עליי (אנגלית, חייבים לתרגם את זה!): http://www.floobynooby.com/IPUB/comp1.html  אסופת מאמרים (גם באנגלית) בנושא של ג'ון ק. (רן וסטימפי): http://floobynooby.blogspot.co.il/2010/07/so-much- useful-information-for.html מברשות פוטושופ לסטוריבורד להורדה: http://www.floobynooby.com/Storyboard_Brushes.abr תוכנות: toonboom storyboard https://www.celtx.com/ תוכנה עם גרסה חינמית שמנהלת פרה-פרו והפקה כולל סטוריבורדים ותכנון לוקיישן ניתן להוציא סטוריבורדים גם מTVPAINT. בלוגים בלוג הסטוריבורדינג של קרן לויד: http://karenjlloyd.com/blog/free-storyboard-template-downloads/ http://storyboardsecrets.com/blog/ http://storyboardclass.com/q-and-a/qabonus.html מגוון סטוריבורדים של adventure time http://www.scribd.com/collections/2334785/Storyboards-Adventure-Time ניתוח הפתיח של וואל-אי http://www.floobynooby.com/Wall-E.pdf טמפלטים של סטוריבורד להדפסה: http://www.storyboardart.org/resources/
ספרי סקצ'בוק שמיועדים לסטוריבורדרים: http://www.bookdepository.co.uk/Moleskine-Large-Storyboard-Notebook/9788862933117?a_aid=shulyathakosem (משלוח חינם לארץ באתר הזה) וספרים חדשים על לייאאוט: SETTING THE SCENE  וספר על הלייאאוט של דיסני 

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …