דלג לתוכן הראשי

Tap to retry- על שיבושים בין הדיגיטלי לרגשי

סרט הגמר של נטע כהן, תקשורת חזותית בצלאל 2012

הסרט המצוין הזה השאיר אותי ברגשות מעורבים ואני אסביר למה.

הוא מהנה ועשוי נהדר. בייחוד למישהי שזה הנסיון הראשון שלה בסטופמושן (מאיפה האומץ להתעסק עם טכניקה חדשה דווקא בפרויקט גמר?) אבל הסרט משתמש בשפה שמאוד מושפעת מאחד האנימטורים האהובים עליי: דיוויד אוריילי.
דיוויד אוריילי מדבר בשפה של הפרעות דיגיטליות. המוסיקה הצורמת, האפקטים המרצדים הלואו-טק שמערבב עם ההיי-טק מעביר מסרים מורכבים על החיים שלנו במציאות דיגיטלית שהיא גם "נקיה" וסטרילית וגם טורדנית, נוירוטית ולא עקבית. רצופה בשיבושים וקפיצות.
שימוש בשפה של מישהו אחר היא בעייתית לא בגלל הציטוט (זה ממש לא הנקודה) אלא בגלל האותנטיות. אני אתן דוגמה שלא בטוח כמה תתחברו אליה: הרב קוק היה חדשן גדול ופיתח שפה הגותית מאוד אישית שהיה צריך להכיר את הניואנסים שלה. שמעתי מתלמיד שלמד בישיבה שלו שהוא זוכר את היום שאחד התלמידים העז לדבר באותה שפה. השימוש באותן מטבעות לשון היה מטריד מאוד כי עד אז השפה הזו היתה חלק מעולם סגור, אישי ואותנטי, ופתאום הסכר נפרץ והשפה הפכה למטבע סחיר.

כך אני מרגיש כן מול היצירה הבאמת נהדרת הזו.
האם זה אותנטי? או שזה שימוש בשפה חיצונית? האם עולם הדימויים של ההפרעות האלה הוא שפה אישית המשקפת באמת את העולם או שזו מסחטת לייקים (אני צוחק, הרי הסרט רומז לזה בעצמו "84 אנשים אוהבים את זה", "שתף", "פרסם" וכו').
מה דעתכם?

סערה של הפרעות דיגיטליות, מתוך "בבקשה תגיד משהו" ,דיוויד אוריילי
דוגמה קיצונית לשפה של דיוויד אוריילי (כתבתי עליו גם בפוסט הזה):


וטריילר של יוצר אחר שגם הוא מדבר בשפה דומה (איאמנון אונייל, עליו כתבתי גם פה)::

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: