דלג לתוכן הראשי

הגולם של MOONBOT

The Golem, Joe Bluhm, Artist. Back it on Kickstarter: http://kck.st/11IvNU8

"מונבוט" הוא סטודיו צעיר שמשלב אנימציה עם משחקים וספרים דיגיטלים. הסטודיו כבר לקח את האוסקר על "הספרים המעופפים של מוריס לסמור" ועכשיו הם רוצים ליצור משחק שגם יהיה סרט על פי הגולם מפראג ולשם כך הם פתחו קמפיין למימון-רשת בכתובת הזו:
http://www.kickstarter.com/projects/1320581435/moonbot-studios-next-game-the-golem

הסיפור של הגולם הוא מאוד קרוב לליבי ויש לי תחושה שעדיין לא מימשו את הפוטנציאל שלו. גם כאנימטור אני רואה בסיפור סוג של תמצית של עבודתי: להקים גוש חומר לתחייה. אפילו המילה "אמת" שמקימה את הגולם לחיים היא סוג של רמז למה שצריך להוביל אנימטור כשהוא ניגש להחיות דמות. יש משהו בסיפור הזה שהוא אגדי אבל עם זאת קצת נוקשה כי הגולם, בניגוד לגיבורי אגדות מוכרים אחרים, הוא לא דמות שמתפתחת. חלק מהמהות של הגולם הוא לא להתפתח.

עם זאת יש כמה דברים בפרויקט הספציפי הזה שנגעו לליבי במיוחד: קודם כל, הם עשו מחקר רציני. הלכו לפראג והתחקו אחרי האסתטיקה של העולם היהודי האבוד. זה מפתיע כי זה הולך נגד הנטייה בשנים האחרונות לעצב את הגולם כדמות פיקטופלזמה פשוטה וגושית. ואת זה אני אומר בידיעה שבאמת יש משהו מאוד נכון בעיצוב פשוט וגולמי לגולם ועם זאת הלוק האייקוני-הייטקי לא מתאים לרוח הכללית של הדמות והסיפור.

הדבר השני שריגש אותי זה הרעיון של "הגילדות" של קבוצות האומנים: יש בזה משהו מאוד יהודי, מאוד "פראגי" בלתת ביטוי לאומנות (craft) של היהודים. זה נותן גם רובד נוסף בכך שהגולם מייצג את החומר מול הרוח לא רק ברמה האידאית אלא גם בפער שבין עולם לומדי התורה (המהר"ל) לעומת העולם של האנשים העובדים (האומנים).
כמה זה רלוונטי לימינו!

היה  לי פעם רעיון לעשות סרט אנימציה באורך מלא שמשלב את סיפור "הגולם" עם "הדיבוק" ובו הגולם הופך לסוג של סייד קיק. אבל זה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת. אבל בעצם, איך זה ש"הדיבוק" לא הפך לסרט אנימציה? אה ... הוא כן... בערך. קראו לזה "חתונת רפאים". חנן קמינסקי, לעומת זאת, ניסה פעם לשלב את סיפורי חלם עם הגולם (בדקה ה-14 הגולם נוצר) וקראו לסרט "השלומיאל האמיתי" או "הכפר הקסום".

והנה עיצובי מונבוט:



עוד בפנים...
הנה עוד פרסומים שלהם בנושא:





חקר המדרש והקבלה:


סקיצות:


סרט אפקטים מרפרר לגולם:


הגולם קרח של adventure time
File:Modelsheet Snow Golem with Bag.png 

הגולם, סרט הגמר מבצלאל של אלון בורודה ורון נדל:


גם זה סוג של גולם, לא? מיזאקי.

ענק הברזל:
Iron Giant Toy... :D
תרגיל באפקטים מבית גובלינס.





אגדת אם: פרויקט אנימציה ישראלי חדש שגם כן מחפש מימון-רשת:


עוד:
אלי אשד על הגולם.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):