דלג לתוכן הראשי

הגולם של MOONBOT

The Golem, Joe Bluhm, Artist. Back it on Kickstarter: http://kck.st/11IvNU8

"מונבוט" הוא סטודיו צעיר שמשלב אנימציה עם משחקים וספרים דיגיטלים. הסטודיו כבר לקח את האוסקר על "הספרים המעופפים של מוריס לסמור" ועכשיו הם רוצים ליצור משחק שגם יהיה סרט על פי הגולם מפראג ולשם כך הם פתחו קמפיין למימון-רשת בכתובת הזו:
http://www.kickstarter.com/projects/1320581435/moonbot-studios-next-game-the-golem

הסיפור של הגולם הוא מאוד קרוב לליבי ויש לי תחושה שעדיין לא מימשו את הפוטנציאל שלו. גם כאנימטור אני רואה בסיפור סוג של תמצית של עבודתי: להקים גוש חומר לתחייה. אפילו המילה "אמת" שמקימה את הגולם לחיים היא סוג של רמז למה שצריך להוביל אנימטור כשהוא ניגש להחיות דמות. יש משהו בסיפור הזה שהוא אגדי אבל עם זאת קצת נוקשה כי הגולם, בניגוד לגיבורי אגדות מוכרים אחרים, הוא לא דמות שמתפתחת. חלק מהמהות של הגולם הוא לא להתפתח.

עם זאת יש כמה דברים בפרויקט הספציפי הזה שנגעו לליבי במיוחד: קודם כל, הם עשו מחקר רציני. הלכו לפראג והתחקו אחרי האסתטיקה של העולם היהודי האבוד. זה מפתיע כי זה הולך נגד הנטייה בשנים האחרונות לעצב את הגולם כדמות פיקטופלזמה פשוטה וגושית. ואת זה אני אומר בידיעה שבאמת יש משהו מאוד נכון בעיצוב פשוט וגולמי לגולם ועם זאת הלוק האייקוני-הייטקי לא מתאים לרוח הכללית של הדמות והסיפור.

הדבר השני שריגש אותי זה הרעיון של "הגילדות" של קבוצות האומנים: יש בזה משהו מאוד יהודי, מאוד "פראגי" בלתת ביטוי לאומנות (craft) של היהודים. זה נותן גם רובד נוסף בכך שהגולם מייצג את החומר מול הרוח לא רק ברמה האידאית אלא גם בפער שבין עולם לומדי התורה (המהר"ל) לעומת העולם של האנשים העובדים (האומנים).
כמה זה רלוונטי לימינו!

היה  לי פעם רעיון לעשות סרט אנימציה באורך מלא שמשלב את סיפור "הגולם" עם "הדיבוק" ובו הגולם הופך לסוג של סייד קיק. אבל זה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת. אבל בעצם, איך זה ש"הדיבוק" לא הפך לסרט אנימציה? אה ... הוא כן... בערך. קראו לזה "חתונת רפאים". חנן קמינסקי, לעומת זאת, ניסה פעם לשלב את סיפורי חלם עם הגולם (בדקה ה-14 הגולם נוצר) וקראו לסרט "השלומיאל האמיתי" או "הכפר הקסום".

והנה עיצובי מונבוט:



עוד בפנים...
הנה עוד פרסומים שלהם בנושא:





חקר המדרש והקבלה:


סקיצות:


כמה גלמים אחרים וקרובים רחוקים שלו:

הסרט הקלאסי שהפך את הגולם לדמות אימה מקבילה לפרנקנשטיין.


סרט אפקטים מרפרר לגולם:


הגולם קרח של adventure time
File:Modelsheet Snow Golem with Bag.png 

הגולם, סרט הגמר מבצלאל של אלון בורודה ורון נדל:


גם זה סוג של גולם, לא? מיזאקי.

ענק הברזל:
Iron Giant Toy... :D
תרגיל באפקטים מבית גובלינס.






אגדת אם: פרויקט אנימציה ישראלי חדש שגם כן מחפש מימון-רשת:


עוד:
אלי אשד על הגולם.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


על סטוריטלינג - אמנות הסיפור

על סטוריטלינגמאמר ובסופו לינקים, סרטים  ומחשבות.
סטוריטלינג זה המצאה חדשה. היו סיפורים בעבר כמובן, היו אנשים שסיפרו אותם, היו אנשים שהיו מצויינים בזה ואפילו ידעו לתאר את החויה ואת האמנות שבזה אבל סטוריטלינג כמילת-על שחורגת הרבה מעבר לאמנות הסיפור היא חדשה יחסית. מהו המובן החדש של סטוריטלינג? אתאר את נקודת המבט שלי: אנחנו חיים בעולם גלובלי וסיפורים שהיוו אמצעי של תרבויות שונות להנחיל משמעות והקשר לאדם הפרטי ולחברה הגיעו לשיא מסוים עם התפתחות מודעות אקדמית ומקצועית בנוגע לאמנות הסיפור. הספר של ג'וזף קמפבל "הגיבור בעל אלף הפרצופים", יחד עם כמויות המדריכים בנוגע לכתיבת תסריט ומבנה סיפור, עשו מה שמבט-על עושה: מחפש, מזהה וממפה תבניות ודפוסים חוזרים.
המצוד אחר תבניות נועד לשרת הן יוצרים, הן את המבקרים ואנשי המחקר שמנסים להפשיט את האמנות כצפרדע מתה כדי לברר באמצעותה אודות התרבות האנושית והן לקהל הרחב שמנסה לפענח את המניפולציה שמופעלת עליו ( אולי מתוך אשליית שליטה במימד המטלטל על מנת להשאיר את המימד הבידורי). מנקודת מבט היוצרים, כשאנחנו מדברים על תבניות בעולם הסיפור, אנחנו מציפים …

קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה: