דלג לתוכן הראשי

חואן פאבלו זרמלה מתארח ב"ספיר"

חואן מגיע לארץ והוא יארח במכללת ספיר ב14.3.13.
\
כמידי שנה המכללה מזמינה אישיות אנימציה בכירה כדי לקיים סדנה מרוכזת לתלמידים (הלוואי והיה לנו כזה דבר בבצלאל). הסדנה היא לסטודנטים אבל המפגש עם חואן פתוח לקהל הרחב. מי שמעוניין בהסעה מתל אביב ללא תשלום שיתאם עם רועי לוי, בטלפון 0507113570.

אז מיהו חואן פאבלו זרמלה? שאלה טובה. השם לא צלצל לי מוכר אבל הסרטים שלו דווקא כן.
הסרט הכי מפורסם שלו הוא לומינריס. סרט פיקסלציה עטור פרסים ("פיקסלציה": טכניקת אנימציה שהיא מעין סטופמושן בבני אדם כמו "שכנים" של נורמן מקלרן או "Her morning elegance" של מירב ויובל נתן)

(עוד בפנים)

עוד סרטון שלו שאני נורא אוהב הוא "באופרה":


בסטודיו:


אלה הפרטים לגבי הביקור שלו בספיר:
הביקור של חואן פבלו זרמלה בספיר יתקיים ב- 10.3.2013-14.3.2013
חואן פאבלו זרמלה (Juan Pablo Zaramella) מבואנוס איירס ארגנטינה, הוא במאי ואנימטור עצמאי. אחרי שסיים את לימודיו במכון אומנויות המסך באבלנדה כבמאי אנימציה, חואן פבלו החל לכתוב, לביים ולהנפיש סרטים אישיים. כל סרטיו העצמאיים זכו לפרסים בפסטיבלים הנחשבים בעולם. בארגנטינה חואן פבלו זכה בסרט השנה כבר שנתיים רצופות. כתוצאה מההכרה שקיבל בסרטים אלו, הוא החל לעבוד כבמאי ואנימטור עבור מספר רב של חברות, וביים פרסומות למספר רב של מותגים בינלאומיים. ב2010 כל סרטיו של חואן פבלו הוצגו בהקרנה מיוחדת בפסטיבל אנסי בצרפת, הפסטיבל החשוב לאנימציה בעולם. סרטו האחרון, לומינריס (Luminaris) זכה ביותר מ200 פרסים ברחבי העולם, כולל פרס הקהל ופרס (FIPRESCI) בפסטיבל אנסי 2011.

במסגרת ביקורו בארץ זרמלה יעביר סדנת אמן בת שבוע לסטודנטים של שנה ב' אנימציה, ובשיתוף סטודנטים שנה ב' מסלול פסקול. הסדנה תתרכז בהפקת סרטון קצר בטכניקת פיקסלציה, טכניקה היוצרת השלייה של תנועה בחפצים דוממים בגודל טבעי, לרבות בני אדם, שנראים כבובות בעצמם בטכניקה זו.
הסטודנטים יעבדו חמישה ימים מרטוניים במירוץ נגד השעון על מנת לסיים את הסרטים בזמן, כולל פסקול ומוסיקה.

ב14.3, יום חמישי בשעה חמש, תתקיים הקרנה סגורה להגשת העבודות השונות שנוצרו במהלך הסדנה.
מאוחר יותר באותו יום, בשעה שבע, תתקיים כיתת אמן והקרנת סרטים של זרמלה בנוכחות הבמאי, כולל הרצאה קצרה ושאלות ותשובות. הקרנה זאת פתוחה לכל המכללה, ותפורסם גם בקרב הבוגרים.
בערב תתקיים מסיבה של מסלול האנימציה בקיבוץ דורות, לנעילת הארוע.


את עבודותיו של זרמלה ניתן לראות באתרו:
http://www.zaramella.com.ar/
או בערוץ שלו ביוטיוב שלו, כולל עבודות שנעשו במסגרות דומות בכל העולם
https://www.youtube.com/user/jzaramella




***
עוד כמה דברים לאנימטורים:

איגוד התסריטאים ופסטיבל סרטי הילדים והנוער פותחים מסלול ייחודי לכתיבת פיצ'רים לילדים. הפרויקטים המצטיינים של המסלול יזכו במענק פיתוח תסריט בסך 20,000 שקל. פרטים פה:
http://www.kolnoan.co.il/news/news.aspx?newsId=6753

וכזכור בפסח:  פסטיבל אנימיקס וכנס קיפריים בסינמטק תל אביב.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …