דלג לתוכן הראשי

חואן פאבלו זרמלה מתארח ב"ספיר"

חואן מגיע לארץ והוא יארח במכללת ספיר ב14.3.13.
\
כמידי שנה המכללה מזמינה אישיות אנימציה בכירה כדי לקיים סדנה מרוכזת לתלמידים (הלוואי והיה לנו כזה דבר בבצלאל). הסדנה היא לסטודנטים אבל המפגש עם חואן פתוח לקהל הרחב. מי שמעוניין בהסעה מתל אביב ללא תשלום שיתאם עם רועי לוי, בטלפון 0507113570.

אז מיהו חואן פאבלו זרמלה? שאלה טובה. השם לא צלצל לי מוכר אבל הסרטים שלו דווקא כן.
הסרט הכי מפורסם שלו הוא לומינריס. סרט פיקסלציה עטור פרסים ("פיקסלציה": טכניקת אנימציה שהיא מעין סטופמושן בבני אדם כמו "שכנים" של נורמן מקלרן או "Her morning elegance" של מירב ויובל נתן)

(עוד בפנים)

עוד סרטון שלו שאני נורא אוהב הוא "באופרה":


בסטודיו:


אלה הפרטים לגבי הביקור שלו בספיר:
הביקור של חואן פבלו זרמלה בספיר יתקיים ב- 10.3.2013-14.3.2013
חואן פאבלו זרמלה (Juan Pablo Zaramella) מבואנוס איירס ארגנטינה, הוא במאי ואנימטור עצמאי. אחרי שסיים את לימודיו במכון אומנויות המסך באבלנדה כבמאי אנימציה, חואן פבלו החל לכתוב, לביים ולהנפיש סרטים אישיים. כל סרטיו העצמאיים זכו לפרסים בפסטיבלים הנחשבים בעולם. בארגנטינה חואן פבלו זכה בסרט השנה כבר שנתיים רצופות. כתוצאה מההכרה שקיבל בסרטים אלו, הוא החל לעבוד כבמאי ואנימטור עבור מספר רב של חברות, וביים פרסומות למספר רב של מותגים בינלאומיים. ב2010 כל סרטיו של חואן פבלו הוצגו בהקרנה מיוחדת בפסטיבל אנסי בצרפת, הפסטיבל החשוב לאנימציה בעולם. סרטו האחרון, לומינריס (Luminaris) זכה ביותר מ200 פרסים ברחבי העולם, כולל פרס הקהל ופרס (FIPRESCI) בפסטיבל אנסי 2011.

במסגרת ביקורו בארץ זרמלה יעביר סדנת אמן בת שבוע לסטודנטים של שנה ב' אנימציה, ובשיתוף סטודנטים שנה ב' מסלול פסקול. הסדנה תתרכז בהפקת סרטון קצר בטכניקת פיקסלציה, טכניקה היוצרת השלייה של תנועה בחפצים דוממים בגודל טבעי, לרבות בני אדם, שנראים כבובות בעצמם בטכניקה זו.
הסטודנטים יעבדו חמישה ימים מרטוניים במירוץ נגד השעון על מנת לסיים את הסרטים בזמן, כולל פסקול ומוסיקה.

ב14.3, יום חמישי בשעה חמש, תתקיים הקרנה סגורה להגשת העבודות השונות שנוצרו במהלך הסדנה.
מאוחר יותר באותו יום, בשעה שבע, תתקיים כיתת אמן והקרנת סרטים של זרמלה בנוכחות הבמאי, כולל הרצאה קצרה ושאלות ותשובות. הקרנה זאת פתוחה לכל המכללה, ותפורסם גם בקרב הבוגרים.
בערב תתקיים מסיבה של מסלול האנימציה בקיבוץ דורות, לנעילת הארוע.


את עבודותיו של זרמלה ניתן לראות באתרו:
http://www.zaramella.com.ar/
או בערוץ שלו ביוטיוב שלו, כולל עבודות שנעשו במסגרות דומות בכל העולם
https://www.youtube.com/user/jzaramella




***
עוד כמה דברים לאנימטורים:

איגוד התסריטאים ופסטיבל סרטי הילדים והנוער פותחים מסלול ייחודי לכתיבת פיצ'רים לילדים. הפרויקטים המצטיינים של המסלול יזכו במענק פיתוח תסריט בסך 20,000 שקל. פרטים פה:
http://www.kolnoan.co.il/news/news.aspx?newsId=6753

וכזכור בפסח:  פסטיבל אנימיקס וכנס קיפריים בסינמטק תל אביב.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):