דלג לתוכן הראשי

שישה ימים לשידור: סאות'פארק, פופ ארט, טרי גיליאם ועוד

הסרט "שישה ימים לשידור" עוסק בתהליך הכתיבה וההפקה האינטנסיבית סביב ילדי פארק דרום:
אחד הדברים המדהימים שמתוארים בסרט הדוקומנטרי הזה, הוא שהסדרה נכתבת ומופקת בשישה ימים וזה כולל הכל. המשמעות היא שהסדרה נכתבת ומופקת במקביל!

(עוד בפנים..)

סאות'פארק זו הסדרה שהפכה טעם רע לטעם טוב גם ברמת התוכן וגם ברמת האנימציה.
בתוכן, טוב... זה ברור: גסויות, קללות, גזענות, הומופוביה, מורמונים ובעיקר שמרנות מעורבת בצביעות אמריקנית וישו, כולם עולים על המוקד מבלי להסתיר כלום.

מבחינת אנימציה סאות'פארק לקחו את הלואו-טק לשיאים חדשים: הדמויות בסדרה (לכאורה) לא מעוצבות והאנימציה (לכאורה) גרועה אבל בעצם הם עשו בית ספר לכולנו. הם הראו לנו שכשיש תסריט טוב אפשר ליצור מוצר שלם גם בהפקה כל כך לא מהוקצעת (לכאורה!). גם לבימוי הקולות יש תפקיד מאוד חשוב (עד כדי כך שלפעמים נראה לי שגם כתסכית רדיו זה היה עובד טוב) ואולי הכלל החשוב ביותר שניתן להפיק מהסדרה הוא שברגע שאתה עקבי, הקהל יתרגל להכל. מספיקות כמה דקות צפייה כדי להבין לפי אלו חוקים הסדרה עובדת ובעיקר לפי איזה חוקים היא לא עובדת.

מה הקשר בין קאט אאוט לסאטירה?
מבחינה אמנותית נראה לי שאת היסודות לחיבור בין סאטירה מופרעת לקאט-אאוט הניח טרי גיליאם שעשה את האנימציות למונטי פייתון. אבל עוד לפניו, נראה לי שהתשובה נעוצה בכך שה"פופ ארט", כזרם אמנותי שעסוק ב"ציטוט", אימץ לעצמו את הקאטאאוט (בצורתו הסטטית: הקולאז') ככלי ישיר לדיבור על תרבות תוך שימוש בתוצרי התרבות מהמוכן.
יש בכך גם הצהרה תרבותית-סאטירית לפיה ברגע שמשהו נהיה ל"אייקון" הוא הופך להיות נחלת הכלל (תספרו על זה לגלעד שליט).


הפיילוט של הסדרה: בקאט אאוט אמיתי


מהרגעים הגדולים: טרנס ופיליפ, שני שחקנים קנדים שגורמים למלחמת עולם:




מחווה סאות'פארקית לטרי גיליאם:


טרי גיליאם מדגים את תהליך העבודה שלו:

עוד:
אתר הסדרה שם אפשר לצפות בכל הפרקים
* כתבה במעריב על סאות'פארק: האם זו הסדרה הטובה בהסטוריה? 
תערוכת אמנות על פי סאות'פארק
* על מ.ק. 22 (הסדרה הישראלית שדי הושפעה מסאות'פארק) כתבתי פה.



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: