דלג לתוכן הראשי

שישה ימים לשידור: סאות'פארק, פופ ארט, טרי גיליאם ועוד

הסרט "שישה ימים לשידור" עוסק בתהליך הכתיבה וההפקה האינטנסיבית סביב ילדי פארק דרום:
אחד הדברים המדהימים שמתוארים בסרט הדוקומנטרי הזה, הוא שהסדרה נכתבת ומופקת בשישה ימים וזה כולל הכל. המשמעות היא שהסדרה נכתבת ומופקת במקביל!

(עוד בפנים..)

סאות'פארק זו הסדרה שהפכה טעם רע לטעם טוב גם ברמת התוכן וגם ברמת האנימציה.
בתוכן, טוב... זה ברור: גסויות, קללות, גזענות, הומופוביה, מורמונים ובעיקר שמרנות מעורבת בצביעות אמריקנית וישו, כולם עולים על המוקד מבלי להסתיר כלום.

מבחינת אנימציה סאות'פארק לקחו את הלואו-טק לשיאים חדשים: הדמויות בסדרה (לכאורה) לא מעוצבות והאנימציה (לכאורה) גרועה אבל בעצם הם עשו בית ספר לכולנו. הם הראו לנו שכשיש תסריט טוב אפשר ליצור מוצר שלם גם בהפקה כל כך לא מהוקצעת (לכאורה!). גם לבימוי הקולות יש תפקיד מאוד חשוב (עד כדי כך שלפעמים נראה לי שגם כתסכית רדיו זה היה עובד טוב) ואולי הכלל החשוב ביותר שניתן להפיק מהסדרה הוא שברגע שאתה עקבי, הקהל יתרגל להכל. מספיקות כמה דקות צפייה כדי להבין לפי אלו חוקים הסדרה עובדת ובעיקר לפי איזה חוקים היא לא עובדת.

מה הקשר בין קאט אאוט לסאטירה?
מבחינה אמנותית נראה לי שאת היסודות לחיבור בין סאטירה מופרעת לקאט-אאוט הניח טרי גיליאם שעשה את האנימציות למונטי פייתון. אבל עוד לפניו, נראה לי שהתשובה נעוצה בכך שה"פופ ארט", כזרם אמנותי שעסוק ב"ציטוט", אימץ לעצמו את הקאטאאוט (בצורתו הסטטית: הקולאז') ככלי ישיר לדיבור על תרבות תוך שימוש בתוצרי התרבות מהמוכן.
יש בכך גם הצהרה תרבותית-סאטירית לפיה ברגע שמשהו נהיה ל"אייקון" הוא הופך להיות נחלת הכלל (תספרו על זה לגלעד שליט).


הפיילוט של הסדרה: בקאט אאוט אמיתי


מהרגעים הגדולים: טרנס ופיליפ, שני שחקנים קנדים שגורמים למלחמת עולם:




מחווה סאות'פארקית לטרי גיליאם:


טרי גיליאם מדגים את תהליך העבודה שלו:

עוד:
אתר הסדרה שם אפשר לצפות בכל הפרקים
* כתבה במעריב על סאות'פארק: האם זו הסדרה הטובה בהסטוריה? 
תערוכת אמנות על פי סאות'פארק
* על מ.ק. 22 (הסדרה הישראלית שדי הושפעה מסאות'פארק) כתבתי פה.



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):