דלג לתוכן הראשי

חוטים. ספיר 2012

סרט הגמר של טל ארביב וליאור גולן מביא סיפור שנשמע מוכר בהתחלה: יחסי בובה-על-חוט והמפעיל שלה אך היוצרים עושים ממנו דרמה מקורית ובעיניי גם מרגשת ובעלת רבדים.
ספיר 2012.


תהליכי עבודה:



ההפקה התחילה ב2009 עם שנה וחצי של פרה פרודקשן, עם התסריט הבימוי מידול וריג ראשוני.
עשינו עשרות דרפטים של אנימטיק והראנו אותם כל הזמן לכל מי שרק יכלנו, כדי להיות בטוחים שהדברים שאנחנו רוצים שיעברו יעבדו.
תוך כדי, עבדנו על העיצוב של הדמויות. דמות המריונטה פחות או יותר נסגרה בחודשים הראשונים ועם דמות המפעיל לקח לנו יותר זמן. כנראה בגלל שהעיצוב שלו היה צריך להגדיר את "עולם המציאות" אל מול העולם הצעצועי של המריונטה והוא היה צריך להגיע בשלב מאוחר יותר.
אחריה עקבה שנה של פרודקשן, אנימציה, תאורה, רנדר  וסימולציות. בשלב הזה כבר נכנסו ללוז הרבה יותר אינטנסיבי שכלל עבודה אחד ליד השני כמעט כל יום כל היום. אפילו שמדובר בעבודה במחשב ואפשר לפרוט אותה לחתיכות, הרגשנו שאנחנו חייבים להיות אחד ליד השני כדי שהעסק הזה יעבוד.
נכנסנו לחדרון קטן עם כמה שיותר מחשבים שהצלחנו לדחוף לשם 
כדי ליצור מצב שמפרים אחד את השני כל הזמן, ונמצאים כל הזמן מעודכנים ומסונכרנים וחוסכים את כל הזמן הזה.

חודשיים שלושה אחרונים הוקדשו לפוסט פרודקשן בהם סיימנו את הקימפוז של השוטים עם תוספות של מייט פיינטינגס, שיפורי סטייל קטנים, פיין-קאט ותיקוני צבע.
בשלב הזה גם הגיעה התמיכה מקרן רבינוביץ שעזרה לנו להביא מלחין ופסקוליסט מהשורה הראשונה בארץ,
עדי כהן המלחין, ואולפני זינקו של יעקוב שם טוב שחיברו אותנו עם רפי חן על הפסקול.
לגבי המוזיקה, ידענו שאנחנו רוצים כלים חיים שילוו את הסרט ולא יכלנו להסתפק בסינט, מדובר בסיפור חם ושביר ורצינו שזה יתבטא במוזיקה. לכן רצינו מאוד לעבוד עם עדי שנמצא בקשר עם מגוון נגנים, בינהם נגנית משור (כן, זה שמנסרים איתו) שהקליטה לנו את התפקיד המוביל בניו-יורק https://www.youtube.com/watch?v=v_HLcxXKeMQ
למזלינו זכינו להשתמש בה ועוד נגנים מהטובים בארץ לסרט.









עוד כמה סרטי גמר מהמחזור שלהם:



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על סטוריטלינג - אמנות הסיפור

על סטוריטלינגמאמר ובסופו לינקים, סרטים  ומחשבות.
סטוריטלינג זה המצאה חדשה. היו סיפורים בעבר כמובן, היו אנשים שסיפרו אותם, היו אנשים שהיו מצויינים בזה ואפילו ידעו לתאר את החויה ואת האמנות שבזה אבל סטוריטלינג כמילת-על שחורגת הרבה מעבר לאמנות הסיפור היא חדשה יחסית. מהו המובן החדש של סטוריטלינג? אתאר את נקודת המבט שלי: אנחנו חיים בעולם גלובלי וסיפורים שהיוו אמצעי של תרבויות שונות להנחיל משמעות והקשר לאדם הפרטי ולחברה הגיעו לשיא מסוים עם התפתחות מודעות אקדמית ומקצועית בנוגע לאמנות הסיפור. הספר של ג'וזף קמפבל "הגיבור בעל אלף הפרצופים", יחד עם כמויות המדריכים בנוגע לכתיבת תסריט ומבנה סיפור, עשו מה שמבט-על עושה: מחפש, מזהה וממפה תבניות ודפוסים חוזרים.
המצוד אחר תבניות נועד לשרת הן יוצרים, הן את המבקרים ואנשי המחקר שמנסים להפשיט את האמנות כצפרדע מתה כדי לברר באמצעותה אודות התרבות האנושית והן לקהל הרחב שמנסה לפענח את המניפולציה שמופעלת עליו ( אולי מתוך אשליית שליטה במימד המטלטל על מנת להשאיר את המימד הבידורי). מנקודת מבט היוצרים, כשאנחנו מדברים על תבניות בעולם הסיפור, אנחנו מציפים …

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה: