דלג לתוכן הראשי

'ברווזים' - אנימציה ב48 שעות ויונתן טל מספר על חויותיו מCALART

קאלארט עשו מרתון אנימציה של 48 שעות בנושא "ברווזים". הנה התוצרים ובהמשך גם סטודנט ישראלי מספר על מה שקורה לו שם:


חמוד!




והנה בחור ישראלי ששמו יונתן טל שבהמשך הפוסט מספר על לימודיו בקאלארט:


סרט ארוך ומלא על העבודה שלהם בפרויקט 48 השעות:
)

אחד האהובים עליי. פשוט ויפה (עד הסוף המעפן).


והנה  השאר. חלקם איומים:


היום (רביעי) מתחיל אצלנו מרטון 2013! תחרות אנימציה בחמישה ימים.

יונתן טל מספר:

הייתי תמיד הילד שמצייר, וביסודי השתמשתי בפריימים של מצגות פאוור פוינט כדי ליצור אנימציות,
אבל רק בתיכון הבנתי שאני רוצה לקחת את הכיף שלי ולהפוך אותו למקצוע (מניח שכבר שמעת את הסיפור הזה כמה פעמים).
בין זה לעכשיו היו גם שלוש שנים של צבא, בהם למזלי הענק זכיתי לשרת בשה"ד (יחידת ההסרטה של חיל האוויר), הכלאה של שמירות בקירייה להכנת סרטים הדרכתיים לצרכי צבא. התפתחתי המון טכנית וקריאטיבית, למדתי על קולנוע והכרתי אנשים שמדברים על סרטים, המון.
אחרי הצבא ידעתי שהגיע הזמן ללמוד ברצינות, ערכתי חיפוש מקיף מאוד של בתי ספר, עד שהגעתי לבחור בקלארטס. הייתה לי שנה בין לבין של טיולים ועבודה כפרילנס כדי (לנסות) לכסות (קצת!) את ההוצאות של הלימודים.
הגעתי לפה בשאיפה למצוא את המקום שלי כיוצר, להתפתח מקצועית כמה שאני יכול, לעשות סרטי אנימציב כך שבסופו של דבר אוכל לביים.
קלארטס זה מקום ששם את הביטוי האישי שלך במקום הראשון. בחרתי בו מתוך הבנה שזה מקום שיתן לי הזדמנות גדולה לפתוח את הראש לגמרי, לנסות המון דברים חדשים, להיות מושפע מהאנשים הכי מוכשרים שאפשר לתאר, להבין למה אני מתחבר ולמה לא, ולגבש את עצמי בתוך הטירוף שהולך פה.
אחד היתרונות הגדולים של המקום הוא החיבור בין סוגי אומנויות שונים. הקמפוס מחולק לבתי ספר - קולנוע, מחול, מוזיקה, אומנות ותיאטרון. למרות שרוב הזמן אין לך זמן לצאת מהמחלקה שלך, טוב להכיר אנשים מסביב ולקבל השראה ממקומות שלא היית מתאר. במיוחד במחצית השנייה של השנה, כשאתה בעיקר עובד על הסרט שלך, זו הזדמנות מעולה לשתף פעולה עם מוזיקאים, אמני סאונד אפקט וגם שחקנים שיכולים לתת לך ערך מוסף ענק לעבודה.
בנוסף, המורים ברובם עובדים בתעשייה, ונותנים (ברובם) עצות מאוד שימושיות לעבודה, והם גם הזדמנות טובה ליצור קשרים.
בכל יום שישי יש פה הרצאת אורח של מישהו מהתעשייה בנושאים משתנים (אנימציה, סיפור, מבע קולנועי, מוזיקה לאנימציה וכו').
מבחינת תוכנית לימודים, השנה הראשונה נחשבת להכי אינטנסיבית. די לומדים הכל מהכל - שילוב של אנימציה קלאסית, תלת, טכניקות דיגיטליות במקביל לקלאסיות, עיצוב (קומפוזיות, דמויות) ו6 שעות רצופות של ציור מודל בשבוע. זה נשמע מאוד מפוזר אבל בסופו של דבר, ההרגשה היא שהכיתות השונות תומכות אחת בשנייה כל הזמן. אתה מוצא את עצמך רודף אחרי הזנב של עצמך, ולא ישן המון, אבל החוויה דוחפת אותך להצליח להשתלט על הכל ואישית אני כבר מרגיש שלמדתי המון רק מחודשיים וחצי שאני כאן.
מה שבעיקר מעניין אותי ואני מתמקד בו עכשיו זה אנימציה קלאסית. האמת שזה דבר שדי הפחיד אותי להתחיל כי לפני שהגעתי לפה הכי קרוב שהגעתי לזה היה אנימציית פאפט באפטר אפקטס. קלארטס ידוע כמקום שמבוסס על טכניקה קלאסית והיו שהזהירו אותי מחוסר הרלוונטיות של זה בימינו אבל אני מרגיש שזה כלי מאוד חשוב, וזה גם כיף אדיר. לכן גם בסרט שיצרתי ל48 שעות ניסיתי להתמקד באנימציה ולשחק עם התנהגויות שונות של הדמות- במקרה של השנה - ברווז.

על ה48 מהזווית שלי- זו מסורת שהסטודנטים מריצים ויש הייפ מטורף לקראת זה. מתארגנים בקבוצות או יחידים ויש כאלה שגם מכינים משהו מראש כדי להספיק, ואז מתאספים כולם לייד הקיובילס ומכריזים על הנושא. אני חטפתי 5 שעות בלילה ובשאר הזמן עבדתי, אבל היו אנשים שלגמרי לא ישנו, ומשום מה זה נראה הגיוני. זו חוויה אדירה כי אתה דוחף את עצמך לקצה גבול היכולת, ולמרות שבסופו של דבר אתה זומבי ואין לך שיעורי בית לשאר השבוע...העיקר לצאת עם סרט! וזה באמת מספק.
ההקרנה זו חוויה בפני עצמה-יושבים הרבה אנשים בחדר הרצאות לא גדול, הרוב על הרצפה, שותים המון בירה וצופים במשך כמעט שעתיים בסרטים על ברווזים בכל הצורות והצבעים שאפשר לדמיין.
זכיתי בכבוד להבחר לפרשמן עם הכי הרבה "נשמה" בתחרות - הפרס היה "spirit bag" שקית קרטון בתוכה היה ציור מזוייף בידי גלאן קין, קופסה קטנה עם חמאת בוטנים ותפוח אחד.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…