דלג לתוכן הראשי

'ברווזים' - אנימציה ב48 שעות ויונתן טל מספר על חויותיו מCALART

קאלארט עשו מרתון אנימציה של 48 שעות בנושא "ברווזים". הנה התוצרים ובהמשך גם סטודנט ישראלי מספר על מה שקורה לו שם:


חמוד!




והנה בחור ישראלי ששמו יונתן טל שבהמשך הפוסט מספר על לימודיו בקאלארט:


סרט ארוך ומלא על העבודה שלהם בפרויקט 48 השעות:
)

אחד האהובים עליי. פשוט ויפה (עד הסוף המעפן).


והנה  השאר. חלקם איומים:


היום (רביעי) מתחיל אצלנו מרטון 2013! תחרות אנימציה בחמישה ימים.

יונתן טל מספר:

הייתי תמיד הילד שמצייר, וביסודי השתמשתי בפריימים של מצגות פאוור פוינט כדי ליצור אנימציות,
אבל רק בתיכון הבנתי שאני רוצה לקחת את הכיף שלי ולהפוך אותו למקצוע (מניח שכבר שמעת את הסיפור הזה כמה פעמים).
בין זה לעכשיו היו גם שלוש שנים של צבא, בהם למזלי הענק זכיתי לשרת בשה"ד (יחידת ההסרטה של חיל האוויר), הכלאה של שמירות בקירייה להכנת סרטים הדרכתיים לצרכי צבא. התפתחתי המון טכנית וקריאטיבית, למדתי על קולנוע והכרתי אנשים שמדברים על סרטים, המון.
אחרי הצבא ידעתי שהגיע הזמן ללמוד ברצינות, ערכתי חיפוש מקיף מאוד של בתי ספר, עד שהגעתי לבחור בקלארטס. הייתה לי שנה בין לבין של טיולים ועבודה כפרילנס כדי (לנסות) לכסות (קצת!) את ההוצאות של הלימודים.
הגעתי לפה בשאיפה למצוא את המקום שלי כיוצר, להתפתח מקצועית כמה שאני יכול, לעשות סרטי אנימציב כך שבסופו של דבר אוכל לביים.
קלארטס זה מקום ששם את הביטוי האישי שלך במקום הראשון. בחרתי בו מתוך הבנה שזה מקום שיתן לי הזדמנות גדולה לפתוח את הראש לגמרי, לנסות המון דברים חדשים, להיות מושפע מהאנשים הכי מוכשרים שאפשר לתאר, להבין למה אני מתחבר ולמה לא, ולגבש את עצמי בתוך הטירוף שהולך פה.
אחד היתרונות הגדולים של המקום הוא החיבור בין סוגי אומנויות שונים. הקמפוס מחולק לבתי ספר - קולנוע, מחול, מוזיקה, אומנות ותיאטרון. למרות שרוב הזמן אין לך זמן לצאת מהמחלקה שלך, טוב להכיר אנשים מסביב ולקבל השראה ממקומות שלא היית מתאר. במיוחד במחצית השנייה של השנה, כשאתה בעיקר עובד על הסרט שלך, זו הזדמנות מעולה לשתף פעולה עם מוזיקאים, אמני סאונד אפקט וגם שחקנים שיכולים לתת לך ערך מוסף ענק לעבודה.
בנוסף, המורים ברובם עובדים בתעשייה, ונותנים (ברובם) עצות מאוד שימושיות לעבודה, והם גם הזדמנות טובה ליצור קשרים.
בכל יום שישי יש פה הרצאת אורח של מישהו מהתעשייה בנושאים משתנים (אנימציה, סיפור, מבע קולנועי, מוזיקה לאנימציה וכו').
מבחינת תוכנית לימודים, השנה הראשונה נחשבת להכי אינטנסיבית. די לומדים הכל מהכל - שילוב של אנימציה קלאסית, תלת, טכניקות דיגיטליות במקביל לקלאסיות, עיצוב (קומפוזיות, דמויות) ו6 שעות רצופות של ציור מודל בשבוע. זה נשמע מאוד מפוזר אבל בסופו של דבר, ההרגשה היא שהכיתות השונות תומכות אחת בשנייה כל הזמן. אתה מוצא את עצמך רודף אחרי הזנב של עצמך, ולא ישן המון, אבל החוויה דוחפת אותך להצליח להשתלט על הכל ואישית אני כבר מרגיש שלמדתי המון רק מחודשיים וחצי שאני כאן.
מה שבעיקר מעניין אותי ואני מתמקד בו עכשיו זה אנימציה קלאסית. האמת שזה דבר שדי הפחיד אותי להתחיל כי לפני שהגעתי לפה הכי קרוב שהגעתי לזה היה אנימציית פאפט באפטר אפקטס. קלארטס ידוע כמקום שמבוסס על טכניקה קלאסית והיו שהזהירו אותי מחוסר הרלוונטיות של זה בימינו אבל אני מרגיש שזה כלי מאוד חשוב, וזה גם כיף אדיר. לכן גם בסרט שיצרתי ל48 שעות ניסיתי להתמקד באנימציה ולשחק עם התנהגויות שונות של הדמות- במקרה של השנה - ברווז.

על ה48 מהזווית שלי- זו מסורת שהסטודנטים מריצים ויש הייפ מטורף לקראת זה. מתארגנים בקבוצות או יחידים ויש כאלה שגם מכינים משהו מראש כדי להספיק, ואז מתאספים כולם לייד הקיובילס ומכריזים על הנושא. אני חטפתי 5 שעות בלילה ובשאר הזמן עבדתי, אבל היו אנשים שלגמרי לא ישנו, ומשום מה זה נראה הגיוני. זו חוויה אדירה כי אתה דוחף את עצמך לקצה גבול היכולת, ולמרות שבסופו של דבר אתה זומבי ואין לך שיעורי בית לשאר השבוע...העיקר לצאת עם סרט! וזה באמת מספק.
ההקרנה זו חוויה בפני עצמה-יושבים הרבה אנשים בחדר הרצאות לא גדול, הרוב על הרצפה, שותים המון בירה וצופים במשך כמעט שעתיים בסרטים על ברווזים בכל הצורות והצבעים שאפשר לדמיין.
זכיתי בכבוד להבחר לפרשמן עם הכי הרבה "נשמה" בתחרות - הפרס היה "spirit bag" שקית קרטון בתוכה היה ציור מזוייף בידי גלאן קין, קופסה קטנה עם חמאת בוטנים ותפוח אחד.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):