דלג לתוכן הראשי

אנימציה בחמישה שקלים. או דברים שאסור לומר.

קפה ואנימציה בחמישה שקלים.
מחשבות על אמנות ופרנסה.

(פרסומת שנעשתה בבצלאל ל"ארומה" במסגרת שיתוף פעולה ארוך שנים. עוד כאלה בסוף הפוסט)
היחס לאנשי קריאייטיב בארץ הוא מחפיר. זה נכון. להיות פרילנסר בארץ בתחום קריאייטיבי זה קשה ותובעני עד בלתי אפשרי. אנחנו נוהגים להתלונן על מוסר התשלומים, על הציפיה לעבודה זולה ללא הצדקה ולפעמים הציפיה לעבודה בחינם תמורת קרדיט ( השד יודע מה הערך של זה).
אבל בתקופה האחרונה שמתי לב לכמה דברים: שהקיטורים בארה"ב עלו על הקיטורים בארץ. זה התחיל נראה לי עם סגירת החברה שעבדה על האפקטים לחיי פיי. והמשיך עם סדרה של כתבות, סרטונים שעסקו בהבטים השונים של תעשיה שמתקשה לשרוד.
הדבר השני שקרה זה המחאה החברתית וההכרה במצוקות של כלל תחומי העשייה.
הדברים ידועים ועם זאת אני אציג צד פחות פופולרי של העניין.

לא קל להיות אנימטור בארץ, או מאייר פרילנסר. אבל גם לא קל להיות שיפוצניק. המוכנות של אנשים לתת כסף ראוי תמורת עבודה נובע הרבה פעמים מהמיתוג של התחום הספציפי במנותק מהמציאות. כמה כסף אדם עצמאי צריך לקחת הבייתה בסוף היום לאחר ניכוי ההוצאות הנלוות שלו ומיסים? לכמה אנשי מקצוע הייתם מוכנים לשלם את הסכום הזה עבור עבודה של יום אחד? שאלה קשה. הציפיות שלנו מרף מחירים מסויים הן הרבה פעמים לא ראליות. נמוכות ולפעמים מבזות. אנחנו רוצים קפה בחמישה שקלים ורוצים ככה גם את האנימציה שלנו ואת תיקון הרכב שלנו.
אבל לא זה מה שרציתי לומר. לא רציתי רק להגיד: "אנימציה זה מקצוע והמצוקה היא אובייקטיבית וכל בעל מקצוע צריך למתג עצמו כדי לקבל שכר בסיסי". לא.
רציתי לומר שאנחנו לא יכולים לדרוש שכר אמן אם איננו אמנים.
אני חוזר: שכר ראוי לאמן מגיע לאמן. הנסיון לבדל מקצועות אמנותיים ראויים לאמנים אמיתיים. ועכשיו, בואו נסתכל שניה במראה. האם אותו אדם שרוצה אנימציה רוצה לקבל אותה מ"אמן אנימציה"? אם באמת הייתה לו ברירה לקבל מוצר אוטומטי (וזה לא משנה אם זה תסריט או אנימציה או עיצוב דמות) ממכשיר אוטומטי בזול, האם הוא היה מסרב או שמח על כך?
אני ארחיב את השאלה הזאת: האם מה שאנו קוראים לו "יצרתיות" הוא אכן יצירתי? אילו חלקים במוח רובנו מפעילים כשאנו עוסקים בקריאייטיב? יהיה לי קל לתקוף את עולם הפרסום כדי לפגוע פחות בקהל היעד של הבלוג הזה ולכן אשאל: האין רוב מה שקרוי "קריאייטיב" בעולם הפרסום הוא גנרי, ביצועיסטי ברמת הדרישות וברמת הביצוע? גם אלו בדרגות הגבוהות: האם התהליך שהם מפעילים בקופסת המוח שלהם כדי ליצור תוצר המכונה "קריאייטיבי" הוא בעצם רמה קטנה אחת מעל כל עבודה אחרת שלא יכולה עדיין להעשות על ידי מכונה? אני חושש שהתשובה היא כן. לא מצאו לנו תחליף עדיין. זה לא אומר שאנחנו לא עובדים כמכונה עבור מכונה גדולה יותר.
אז אל תבכו על היחס לאמנים אם אינכם אמנים. וזה כולל גם אותי.
אני רוצה שנגיע למצב שאם תהיה מכונה שתעשה אנימציה לא ירצו אותה.

נספחים:


גלן קין בראיון טרי על מצב האנימציה:

סרטון על הציפיה לעבוד תמורת "קרדיט":


ניל גיימן בנאום חסר תוכן אמיתי שנועד לעורר השראה בשם "תעשו אמנות טובה":

הרצאה ארוכה אך מלאת תוכן על ההשפעה של החלטות מקצועיות של מעצב על החיים של כולנו. מעניין וחשוב:


קומיקס על פי דבריו של ביל וותרסון על חיים לאור ערכיך:






וכמו שהבטחתי הנה עוד פרסומות לקפה מ"בצלאל":





















וזה לא קשור. זה בכלל ספל תה. והוא בודד.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…