דלג לתוכן הראשי

'היפה האחרונה' (The last belle, 2011) סרט חדש בטכניקה מסורתית לגמרי


The last belle  (אנגליה\צרפת) במאי: ניל בוייל
מוכרחים לדבר על הסרט הזה. הוא 20 דקות אמנם אבל שווה את זה.



הסרט נעשה בשיטה המסורתית וזה מורגש בכל פריים ופריים ששזור בסרט. הוא צוייר ונצבע ידנית וצולם במצלמת 35 מ"מ. לא יאומן! ב2011! מעבר לכך, כל השפה הקולנועית והעיצובית מעוררת תחושה שאם ריצ'רד ווילאמס היה עושה סרטים הם היו נראים ככה. הסרט הזה הוא "קלאסי" במלוא מובן המילה. לא רק בכבוד שהוא נותן לאומנות (Craft) אלא גם בסוג הסטוריטלינג שלו. מזמן לא ראיתי סרט כל כך "מצוייר", שהדמויות בו מתנהגות כמו דמויות בסרט מצוייר בלי שום מודעות-יתר או התחכמות, והתוצאה מרגשת ומצחיקה. כמעט כל שוט כאן הוא בית ספר למשחק ועיצוב לאנימציה.
אני חושב שיש בסרט גם
כמה מחוות מובהקות לריצ'רד וויליאמס. בעיקר בכאוס שברכבת התחתית שמזכיר את השימוש שלו בפטרנים ואינסופיים בסרט "הגנב והנגר" (כתבתי עליו פה. הבמאי, ניל בוייל, עבד עם וויליאמס על הסרט "הגנב והנגר" וגם על "רוג'ר ראביט".)

אז איך הרגשתם לגבי הסרט? הוא הרגיש לכם מיושן או קלאסי במובן הטוב?
אני הרגשתי שהוא קלאסי ועם זאת יש לי תחושה שהמנגנון הפנימי של הצופים, ואני בינהם, שרודף אחרי ה"חדש" לא יתן לסרט הזה את המקום הראוי לו.

עוד הערה קטנטונת: אורך הסרט הוא 20 דקות. אני מאוד אוהב את האורך הזה. יש בו משהו שמאוד מתאים לאנימציה כי הוא לא דורש משאבים של סרט באורך מלא אך מספיק כדי ליצור עלילה שמכילה התפתחות ומזמינה הכרות מעמיקה עם דמויות ועומק רגשי. 20 דקות זה גם זמן שלא מאפשר לך לאכול סרט על הדרך אלא מחייב לפנות זמן וקשב. שזה דבר מבורך בפני עצמו.

קישור: בלוג הסרט: http://thelastbelleblog.blogspot.co.il/ שווה לצלול לתוכו. הוא מתאר את התהליך של העבודה והרבה מעבר לכך. תהליך שכבר לא עובדים לפיו ו.. טוב.. זה לא המקום להיות נוסטלגי ועדיין, מדובר בפרויקט מדהים שכדאי לחקור. בלינק הזה לדוגמה הוא עונה לשאלה: למה? למה לעשות ככה סרט היום?!

קישור: טל לוטן גם כתבה על תהליכי העבודה על הסרט בבלוג שלה (עברית):  אנימטורית על יצירתיות ויצירה באנימציה

ארט:










איך אומרים? "there is no school like old school" .אכן כן. מעורר השראה.



והנה עוד סרט צרפתי קצר ומקסים על ספיד-דייטינג.


ולסיום, עוד מחווה קלאסית נהדרת. סילוון שומה עושה פתיח לסימפסונים.


בעבר הם צחקו עליו ועל שלישיית בלוויל שלו בפרק"angry dad".

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.