דלג לתוכן הראשי

ראיון וטיפים ממיזאקי (מתורגם)

עוד ארט פה: https://www.facebook.com/media/set/?set=a.543789742383792.1073741833.129979363764834&type=3
בהקשר של אנימציה אמריקנית, הייאו מיאזאקי עושה סרטים שנראים כמעט בלתי נתפסים. עם ההיעדר הבולט בתיאטרליות שפונה לילדים והמנעות מכל נטל של רפרנסים לתרבות הפופ, סרטיו של מיאזאקי מאפשרים לחקור את אפשרויות הדמיון הבלתי מוגבלות של קולנוע אנימטיבי. ויש מעט אנשים עם דמיון כמו שיש למיאזאקי.

זה מה שגורם לפרישתו לרגל "הרוח עולה" להוות כזה הפסד. זה קשה שלא להיות אסיד תודה על הסרטים היפים שהמנהל בן ה-73 עשה, אבל ההיעדרות שלו בהחלט תשאיר חור ענקי שאף קולנוען אחר יכול למלא.
אז הנה קצת בית-ספר בחינם  (עבור אוהדים ויוצרים כאחד) מהאיש שגורם לנו לרצות להתקשר אל "רוח העץ הענק" השכן שלנו.

לעבוד עבור תרבות עשירה יותר, לא אחת מוסחת

"[מיאזאקי הוא] מבקר גדול של התלות שלנו במשחקי מציאות מדומים, מחשב, טלוויזיה, ואנימציה, יותר מדי. הוא התלונן, כשפגשתי אותו, שכל כך הרבה בתרבות שלנו הוא 'רזה ורדוד ומזויף. " הוא גם איש איכות סביבה, מהסוג המעט אפל ואפוקליפטי. הוא אמר, לא לגמרי בצחוק, שהוא מצפה לזמן שבו טוקיו תהיה שקועה בים ומגדל NTV יהפוך לאי, כאשר כמות האוכלוסייה האנושית צונחת ואין יותר עלייה ".
איכות הסביבה היא בהחלט נושא שבא לידי ביטוי בעשייה הקולנועית שלו, ואולי מיוצג בעיקר בנסיכה מונונוקי. אבל תיאורו של הטבע כיצור חי, קסום, ודורש יחס, מגיע מעניין במה שמעבר להסחות הדעת של התרבות הפופולרית והתמקדות בדברים שעושים אותנו אנושיים.
זה, אולי, מה שמבדיל בין השקפתו של מיזאקי מרוב האנימציה ההוליוודית: מיאזאקי רואה אנימציה לא כאמצעי להסחת דעת לנוער, אלא כאמצעי המאפשר לדמיון לפרוח בצורה כזאת, שאנו פוגשים משהו אמיתי. אנימציה ופנטזיה הן לא הזדמנות להסיח את עצמך מהסביבה שלנו, אלא ליצור אפשרויות חדשות להבנה באופן אינטימי יותר.

תן לדימויים להתוות את הדרך

הרגע הזה ב"השכן שלי טוטורו", שמראיין ה-BBC מציין, הוא נדיר לא רק באנימציה, ולא רק בבידור לילדים, אלא בקולנוע בכלל. לעתים רחוקות קצב של סרט מסוגל להאט כדי לאפשר את הרגעים של המתנה או התמוגגות מיופיין של טיפות גשם. עדותו של מיאזאקי על הסצנה הזאת מראה כי גם באנימציה, יש זרימה של רצף אירועים שאפשר לבחור לקבל במקום לבנות. כל מה שצריך הוא קצת סבלנות, והיכולת להתבונן.

התאם בין הפוליטיקה של העסק שלך לפוליטיקה של הסרטים שלך

"מיאזאקי הוא פמיניסט, בעצם. יש לו אמונה כי כדי להצליח, חברות צריכות לעשות את זה אפשרי עבור העובדות הנשים שלהם כדי להצליח גם. אתה יכול לראות את היחס הזה ב"נסיכה מונונוקי".  כל דמויות העבודה בברזל הן נשים. אז יש גם את "פורקו רוסו".  מטוסו של פורקו נבנה מחדש לחלוטין על ידי נשים ".
בתוספת מיוחדת בDVD של "המסע המופלא", טושיו סוזוקי דן בפילוסופיה העסקית של מיאזאקי בסטודיו ג'יבלי, והאיכויות הפמיניסטיות להפליא שהוא מחדיר בחברה. הוליווד רק עכשיו מתחילה לחקור את האפשרויות לסרטי אנימציה ממוקדת לנשים מעבר לסיפור נסיכת דיסני, בעוד מיאזאקי עשה קריירה של העצמת דמויות נשיות במרכזם של רבים מסרטיו. זה חיוני כי הפוליטיקה שיוצרת את הסרט עולה בקנה אחד עם זו שמופיעה בסרט עצמו - הם בלתי נפרדים. או שכך צריך להיות.

דע את הגבולות שלך וחבק את עבודת צוות

"... בגיל הזה, אני לא יכול לעשות את העבודה שאני רגיל אליה. אם הצוות שלי יכול לשחרר אותי ואני יכול להתרכז בבימוי, אז עדיין יש מספר הסרטים שאני רוצה לעשות ".
מיאזאקי איים בפרישה כמה פעמים, כשהתהליך המפרך של אנימציה לא מכיל הזדקנות. מה שהניע את מיאזאקי כל כך רחוק נעשה בין השאר בשל הצוות שלו והמשפחה התומכת של יוצרי סרטים העומדים לרשותו לשיתוף פעולה לקראת חזון משותף. זה חשוב להכיר בכך, כמו שמיאזאקי עצמו עושה, שסרטיו אינם אך ורק  הסרטים שלו. וכי הלוגו של סטודיו ג'יבלי הוא אולי יותר מזוהה עם סרט מיאזאקי אף משמו של מיאזאקי.

דע איך לאזן את הישן עם מדיה חדשה

 "... זה מאוד חשוב לי לשמור על היחס הנכון בין העבודה ביד והמחשב. למדתי איזון איך להשתמש בשני העולמות ועדיין להיות מסוגל לקרוא לסרטים שלי בשם 2D. "
למרות שמיאזאקי בהדגשה מאמין שציור ידני על נייר הוא ההיבט הבסיסי של אנימציה כסוג של אמנות, הוא אימץ בהדרגה ובאופן סלקטיבי את ההזדמנויות שטכנולוגיות חדשות מעניקות לעיצוב של סרטיו, כל עוד הוא שומר על איזון זהיר ששומר על השלמות של התהליך שלו כמצויר ביד. טכנולוגיות חדשות לקולנוע לא צריך לאמץ רק בגלל שהן חדשות, אלא כל אחד צריך לחקור בזהירות את השירות שלהן במונחים של שמירה על כנות התהליך של הסרטים שאתה מבקש לעשות.

אל תזלזלו בילדים; ולא להפריז בהערכת מבוגרים

בעוד קהל צעיר ומבוגרים יכול להעריך את סרטיו של מיאזאקי, רבות מיצירותיו מנצלות את אפשרויות הדמיון שדווקא דוכאו בדרך כלל על ידי הפיתוח של החשיבה הרציונלית הבוגרת שלנו. הנסיכה מונונוקי מציג עולם מורכב של שדים, רוחות יער, "הולכי הלילה", ושומרים על-טבעיים מבלי לספק אקספוזיציה על הכללים של העולם - הוא פשוט מצפה ממך לקבל אפשרויות מרהיבות כפי שהן ולתת להתגלגלות של הסיפור ללמד אותנו על העולם של הסיפור הזה. זוהי מרידה גם בדרך של הקניית תחושת ביטחון מופרזת בבניית עולם דמיוני, שגם מציב אמון ואמונה מדהימים בקהל. ולפעמים ילדים הם צופי קולנוע יותר פתוחים משמבוגרים יכולים לקוות שיהיו.

מה שלמדנו

בתחילת הראיון המקושר לעיל, כתב ה-BBC שואל את מיאזאקי מה הוא חושב על הכותרת כמו "דיסני היפני", שאליו מיאזאקי מגיב כי הוא לא אוהב את זה בכלל. הוא הבמאי, לא המפיק. למרות שלמיאזאקי היה וימשיך להיות תפקיד מרכזי בסטודיו ג'יבלי, הוא בראש ובראשונה קולנוען, לא איש עסקים או מודד של נכסים פוטנציאליים. דיסני, ניתן לטעון, הוא יותר מושקע בהיסחי הדעת שסרטיו של מיאזאקי ינסו לעבור.
בעוד מיאזאקי עושה סרטים שהם נגישים לילדים, הוא מסרב לעשות סרטים שנמשכים אל הדמיון הילדותי. במקום זאת, הם דוחפים את עבר מתיחת המגבלות והמוסכמות של עולם המבוגרים הרציונלי, לחקור את מגוון אפשרויות שהם מעבר להנחות המסנוורות של מה סרטי אנימציה יכולים, או צריכים, להיות. כולנו צריך להיות כל כך בר מזל שיש אמת מידה לאפשרויות המופלאות של הקולנוע כמו מיאזאקי.
--------------------------------------------------------------
עוד שיחות עם מיזאקי על פיתוח דמויות:



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):