דלג לתוכן הראשי

1979. סרטון צעצועי-ילדות אפל של שרה חתוכה.


1979: שרה חתוכה בסרטון קאטאאוט-אפטר שמוצג כחלק מהתערוכה "DOLLS ART" ביפו בימים אלו. הזיית ילדות אפל הוקסומה.
בהמשך הרשומה מובא סיפור התהליך מפי שרה.



"אני כבר שנתיים משתפת פעולה עם לימור מרגוליס, אוצרת תערוכות "מסע בין החלומות" ו- "MINI ART" דרך המחלקה לאנימציה במנשר (הקרנת סרטי סטודנטים או הפקת סרטים הקשורים לנושא).
כשהתחילה לעבוד על תערוכה שלישית DOLLS ART פנתה אלי הפעם ישירות. וביקשה שאעשה לה סרט. התערוכה היא אוסף של בובות מכל העולם, יוצרים מגוונים, ואני ממליצה עליה בחום כי זה ממש לא רק לילדים.
תוך כדי שיחה איתה התחלתי לקשקש את אחת הדמויות, התנינה בשמלת בלרינה.
ואז המשכתי בסדרה עם קרנפה וארנבת. אחת מאיימת, אחת מגושמת והשלישית רכה ושברירית. בתור ילדה קטנה הכי אהבתי בובה של כיפה אדומה, עם חצי ראש זאב, אבל חוץ מזה, הכל היה מאוד אינטואיטיבי.
באותה תקופה עשיתי טסט אנימציה עם אסף חיות, מבוסס על סיפור שכתבתי לפני 10 שנים וההזדמנות שנתנה לי לימור עזרה לי לעבור את הגבול בין לתכנן ולבצע.
היה ברור שאעשה את זה בקאט אוט כי התלהבתי מהטכניקה של אסף: דמויות לבנות על רקע שחור, וראיתי בכך הזדמנות לעבוד בקלות עם שכבות מכיוון שאין התחייבות לרקע מסויים.

הפרויקט נעשה ללא תקציב בכלל, גייסתי קולגות, חברים קרובים וחברי פייסבוק וסה''כ עבר חודש וחצי בין השיחה של לימור לפתיחה של התערוכה. למזלי זה נפל בדיוק על חופשת הסמסטר והיה לי זמן לעבוד על זה בשעות הפנאי שלי. פניתי לאסף ולרויטל פאלקה (אמנית פלסטלינה שהתחילה לעשות סטופמושן מאוד מעניין), נתתי להם בובה מפורקת עם אביזרים ואמרתי להם: "תשחקו איתה!" בעיקר כי לא היה לי מושג מה הסיפור...

אני עבדתי עם הקרנפה, רויטל הארנבת ואסף התנינה.
ישבתי עם דקלה כץ, מיוצרי תיאטרון "המפתח", על קונספט וסטוריבורד ותוך כדי הצילומים הופיעו דמויות וחפצים משונים כמו ראש בובה קירח, שמלה מעופפת, עיניי בובות... וגל דניאל, בוגר שלי, עשה את השוט של המדוזות באפטר.

אחרי שאספתי מספיק שוטים הגעתי לערן מושקטל, חבר שלי מימי בצלאל שמלמד אפטר ובעל סטודיו לפוסט בת''א, והוא ערך ועשה עבודה מסיבית של תיקוני צבע. נתתי לו הרבה חופש כי אני מאמינה שאסור לבמאי לערוך את הסרט של עצמו ובדרך כלל באנימציה הכל כל כך מתוכנן מראש שאין את הפריבילגיה הזאת לעורך. אחרי שסיימנו, הגעתי לרותם דרור, מורה לפרוטולס ומוזיקאית מוכשרת להפליא. ישבנו משמרת אחת באולפן שלה ברמת החייל, היה לנו חיבור נהדר וקרה משהו בלתי צפוי, הסרט התחיל לקבל משמעות.
כאילו שלחבר בין "קול" ו"נוע" חיבר את הפאזל.
בסוף אותו יום יכלתי לשים אצבע על כל שוט ולהסביר איך הוא קשור לילדות שלי, כשהכל מתרחש בתוך מגירות של ארונית שהייתה בבית של הוריי.

זו הסיבה שקראתי לסרט 1979, השנה שבה נולדתי."



השווריל של אסף חיות שסייע לשרה בהכנת הסרט:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.