דלג לתוכן הראשי

ג'יימי היולט והגורילאז

להקות מצויירות זה לא דבר נדיר למצוא (גילוי נאות: בשנות ה-90 גם אני הייתי חבר בלהקה מצויירת בשם "חביתה עם ביצים" יחד עם חברי לכיתה שיש לו בלוג מצויין על מוסיקה ותנינה ענקית על התופים) אבל הגורילאז הצליחו להפוך ללהקה מצויירת שזוכה להצלחה של להקה רגילה.
את הלהקה יצרו  דיימון אלברן (על המוסיקה) וג'יימי היולט (המאייר).
אז מה יש בהם?
שתי מילים: עיצוב דמויות.

Gorillaz
רביעיית דמויות זו בחירה קלאסית של צוות שחקנים. כמו בסיינפלד, כמו בסאות'פארק, אתה מקבל מגוון מסויים שמייצג את מנעד הפסיכוזות האנושיות. כשבמרכז, כמובן, הדמות ה"גנרית". הגבר הלבן הרזה הצעיר שאיתו אנו *כביכול* מזדהים.

הגורילאז הם גורילות, לכאורה. למעשה הם שדים קופי-אדם תוצאה של התנגשות חזיתית בין התרבות המערבית והמזרחית.
העולם בו הם חיים הוא אמנם הזוי אך מרמז על הגיון פנימי מסויים. הם נרדפים פעמים רבות על ידי המשטרה או גופים ויצורים שונים הרוצים ברעתם. ונראה שהם מנהלים איזשהו מסע שנע בין המקומות ה"ביתיים" שלהם (חללים שונים שבהם הם נמצאים כמו בית, תחנת רוח מעופפת, צוללת ועוד) לבין מסעות נדודים פנטסטיים.

זה מה שקורה כשמחכים יותר מדי זמן לכתוב על משהו. התשוקה דועכת. פעם הם ממש הדליקו אותי עם האנימציה המרבהיבה והעולם שהם חיו בו. עם השנים העולם הזה נראה לי מזוייף. משהו שממציאים כדי להראות מוזר. וגם איכות האנימציה ירדה עם השנים. מזוייף כמו חוף מפלסטיק.
-------
זה הקליפ האהוב עליי: הרגשה טובה בע"מ


וזה הקליפ האחרון שלהם שג'יימי ביים. לצערי. הוא נוראי וחולני. אבל האנימטיק יפהפה.



האנימטיק:


הקליפים כולם:


ברוס וויליס בתפקיד אורח ואנימציית התלת משתלטת על הסגנון המקורי שלהם ומאבדת מהתחכום העיצובי שבדו -מימד. זה די אירוני גם שלדמות הראשית קוראים "2D"...


על הבמה עם מדונה, שילוב מגניב בין דמויות וזמרת בהופעה חיה:



בננאז, הדוקומנטרי על הלהקה:


אנימטיקים וארט





Gorillaz 8




Noodle by cupkaykie.deviantart.com

Jamie Hewlett

פרסומת שג'יימי עשה לאולימפיאדה:





והנה עוד עבודות של רוברט וואלי, אמן בפני עצמו, שלקח חלק בהנפשה שלהם:





הוא גם עיצב לדיסני את TRON UPRISING ולDC את הסרטון הזה על וונדר וומן:


ועל הלהקה הזו בפעם אחרת:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):