דלג לתוכן הראשי

'סיפור פעוט' (2013), סרט הגמר של מזמור וייצמן. וגם צ'וצ'ה.

זהו סרט הגמר של מזמור וייצמן מ"ספיר". יופי של אנימציית דמות ומשחק מלא דיוקים.

מאחורי הקלעים



סרטה של:מזמור ויצמן
אנימצית סטופמושן: אם-לי נוי, בועז בלחסן, מזמור ויצמן
אנימציה קלאסית: מירי דוחיקיאן
מוסיקה מקורית ועיצוב פס קול: אלברטו שוורץ
קומפוזיטינג: אופיר בינו

מזמור:
"לפני מספר שנים טיילתי בגאורגיה שם פגשתי ילדה קטנה  בשם ללי, שהייתה מלאת שמחת חיים וסקרנות ילדותית, היא הייתה לבושה בשמלה שחורה. מתוך שיחה עם אנשי הכפר הבנתי שאבא של ללי נפטר לא מזמן. הניגוד שבין השמלה השחורה שללי לבשה לבין שמחת החיים שלה הוליד בי את הרעיון לסיפור פעוט. רציתי לספר על הניגוד הזה בין ילדות לבגרות ועל ההתמודדות של ילדה קטנה במפגשה הראשון עם המוות.מאז ביקורי בגאורגיה, איבדתי את אחי בתאונה. ההתמודדות שלי עם מוות ושכול ממקום אישי בשנה האחרונה, הביא את עשיית הסרט שלי למקום אחר. אני מרגישה שתהייה גדולה משתלבת בעשייה שלי את הסרט הזה. תהייה על מהותם של החיים, על האבסורד שבהם אל מול הסוף, וזו מחלחלת לסרט. בחרתי בשם "סיפור פעוט" (באנגלית: A Thing so Small). השם לקוח מתוך שורת הסיום של השיר עיצוב של רוברט פרוסט. השיר מתאר התבוננות של המשורר בסצנת מוות קטנה שנראית כאילו עוצבה במתכוון, והמשורר תוהה האם יכולה להיות יד מעצבת לדבר כה אפל? אני מתחברת מאוד לשלב ההתבוננות בשיר. השלב בו יש תשומת לב לפרטים הקטנים והפשוטים שמתקבצים יחד לתמונה אחת מורכבת ועמוקה. בסרט אני מרגישה שאני עושה דבר דומה. בחרתי להתעסק באמת הבסיסית ביותר של החיים והיא שיש להם סוף. לקחתי מקום בסיסי, בית כפרי, משפחה אחת. הדמות הראשית, ללי, ילדה בת ארבע, עדין בשלב הראשוני של חייה, פוגשת במוות בפעם הראשונה. אני לוקחת פרטים פשוטים, בסיסיים כשלעצמם, עוסקת באמת חיים בסיסית, מהמקום הראשוני ביותר שלה, אך מספרת על תמונה גדולה ומורכבת יותר. "
______________________________________

נספח: בסרט הזה יש רוח נוסטלגית של סטופמושן סובייטי עם החומריות הגסה שמסתירה מאחוריה עדינות ומורכבות.
בהקשר הזה רציתי להמליץ לכם לראות את "צ'וצ'ה". סרטו הנהדר של גארי ברדין, מגדולי האנימטורים הסובייטים.
הסרט מתאר ילד שלא זוכה ליחס בחג המולד ולכן מייצר לעצמו אומנת-קוסמת מחפצים שמצא בעליית הגג. סרט מקסים, חכם, מצחיק ומלא קסם. אפשר לראות יחד עם ילדים. (21 דקות)



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: