דלג לתוכן הראשי

'סיפור פעוט' (2013), סרט הגמר של מזמור וייצמן. וגם צ'וצ'ה.

זהו סרט הגמר של מזמור וייצמן מ"ספיר". יופי של אנימציית דמות ומשחק מלא דיוקים.

מאחורי הקלעים



סרטה של:מזמור ויצמן
אנימצית סטופמושן: אם-לי נוי, בועז בלחסן, מזמור ויצמן
אנימציה קלאסית: מירי דוחיקיאן
מוסיקה מקורית ועיצוב פס קול: אלברטו שוורץ
קומפוזיטינג: אופיר בינו

מזמור:
"לפני מספר שנים טיילתי בגאורגיה שם פגשתי ילדה קטנה  בשם ללי, שהייתה מלאת שמחת חיים וסקרנות ילדותית, היא הייתה לבושה בשמלה שחורה. מתוך שיחה עם אנשי הכפר הבנתי שאבא של ללי נפטר לא מזמן. הניגוד שבין השמלה השחורה שללי לבשה לבין שמחת החיים שלה הוליד בי את הרעיון לסיפור פעוט. רציתי לספר על הניגוד הזה בין ילדות לבגרות ועל ההתמודדות של ילדה קטנה במפגשה הראשון עם המוות.מאז ביקורי בגאורגיה, איבדתי את אחי בתאונה. ההתמודדות שלי עם מוות ושכול ממקום אישי בשנה האחרונה, הביא את עשיית הסרט שלי למקום אחר. אני מרגישה שתהייה גדולה משתלבת בעשייה שלי את הסרט הזה. תהייה על מהותם של החיים, על האבסורד שבהם אל מול הסוף, וזו מחלחלת לסרט. בחרתי בשם "סיפור פעוט" (באנגלית: A Thing so Small). השם לקוח מתוך שורת הסיום של השיר עיצוב של רוברט פרוסט. השיר מתאר התבוננות של המשורר בסצנת מוות קטנה שנראית כאילו עוצבה במתכוון, והמשורר תוהה האם יכולה להיות יד מעצבת לדבר כה אפל? אני מתחברת מאוד לשלב ההתבוננות בשיר. השלב בו יש תשומת לב לפרטים הקטנים והפשוטים שמתקבצים יחד לתמונה אחת מורכבת ועמוקה. בסרט אני מרגישה שאני עושה דבר דומה. בחרתי להתעסק באמת הבסיסית ביותר של החיים והיא שיש להם סוף. לקחתי מקום בסיסי, בית כפרי, משפחה אחת. הדמות הראשית, ללי, ילדה בת ארבע, עדין בשלב הראשוני של חייה, פוגשת במוות בפעם הראשונה. אני לוקחת פרטים פשוטים, בסיסיים כשלעצמם, עוסקת באמת חיים בסיסית, מהמקום הראשוני ביותר שלה, אך מספרת על תמונה גדולה ומורכבת יותר. "
______________________________________

נספח: בסרט הזה יש רוח נוסטלגית של סטופמושן סובייטי עם החומריות הגסה שמסתירה מאחוריה עדינות ומורכבות.
בהקשר הזה רציתי להמליץ לכם לראות את "צ'וצ'ה". סרטו הנהדר של גארי ברדין, מגדולי האנימטורים הסובייטים.
הסרט מתאר ילד שלא זוכה ליחס בחג המולד ולכן מייצר לעצמו אומנת-קוסמת מחפצים שמצא בעליית הגג. סרט מקסים, חכם, מצחיק ומלא קסם. אפשר לראות יחד עם ילדים. (21 דקות)



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):