ב-2013 בקטגוריית הסטודנטים זכה הסרט "SLIPPING AWAY", סרטה המצויין והמרגש של עדי ברודסלי.
עדי למדה בבית הספר לתאטרון חזותי בירושלים, שהוא לא ממש בית ספר לאנימציה במובן המקובל, והטכניקה שלה היא מאוד ישירה: סטופמושן קאטאאוט אמיתי מנייר. ללא אפקטים.
אני הייתי בצוות השופטים שבחר לתת לו את המקום הראשון. מה שבעיקר הדהים אותי בו זה איך עדי הצליחה לגרום לנייר לנשום. הרבה פעמים סטופמושן, שמכיל פרטים קטנים, יש לו נטיה לריצוד אקראי. זה חלק מהמדיום. אלא שפה הריצוד אינו אקראי. הוא ממש נותן תחושה, באופן עקבי לאורך הסרט, שהנייר נושם. הדבר תואם גם את נושא הסרט שמדבר על הקרע שנעשה בנייר והחללים שנותרים. הנייר הוא אדם. הנשימה שלו היא נשמת החיים.
זהו לא סרט קל. לי הוא הרגיש כמו התנגשות עם רכבת: פגיעה מהירה וישירה וכואבת.
זהו לא סרט קל. לי הוא הרגיש כמו התנגשות עם רכבת: פגיעה מהירה וישירה וכואבת.
הנה פרטים על עדי (מהרשומה שעסקה בערבי האנימציה שהיא מארגנת בירושלים.)
![](https://lh3.googleusercontent.com/-NgLMHs95NyA/AAAAAAAAAAI/AAAAAAAAAo8/h_SPC3gyC6g/photo.jpg)
החבילה
השתקפות
YES|NO
קפה בבל
תגובות
הוסף רשומת תגובה