דלג לתוכן הראשי

'לא שלי'. על הפרת זכויות יוצרים ויצירתיות בעידן הדיגיטלי




סרט הגמר מחולון של גיא טרפלר מבוסס כולו על הפרת זכויות יוצרים. זה הרעיון מאחורי "לא שלי".
מה הוא מנסה להגיד בעצם? האם הוא מתאר רק את הנגישות לתמונות וקובצי קול או שהוא מצדיק את השימוש הלא חוקי בהם? ואולי הוא אומר "זה לא שלי" ככיסוי, כמראית עין של גילוי נאות, כשלמעשה ברור שחותמתו שלו נמצאת בכל פריים ופריים בסרט הזה?

הסרטון מציף את נושא זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי, שללא ספק עברו שינוי מהותי בשנים האחרונות.

קשה לראות את חיינו ללא ההפרה שיטתית של זכויות יוצרים. אנחנו שומעים מוסיקה שהועלתה ליוטיוב, רואים סרטים בסטרימינג, לוקחים תמונות שמצאנו למצגות פאואר-פוינט ובעיקר: עושים שימוש יצירתי בחומרים דיגיטליים קיימים.

אנסה לתקוף בקצרה את הנושא מכמה זויות עם מחשבות חצי אפויות:


זוית ראשונה: משפטית:
הזוית הישראלית-משפטית שמה את הטראומה של דודו גבע כאבן דרך משמעותית.
בקצרה ובשטחיות: דודו גבע ז"ל עשה פארודיה על דונלד דאק בספרו "הברווז". משום מה "דיסני" ועורכי הדין הקשוחים של החברה לא אהבו את זה. משום מה השופטים חשבו שאפילו שמותר חוקית לעשות פארודיה פה לא היה ביצירה ביקורת על דונלד עצמו ולכן זו אינה פארודיה.

אז דודו גבע שילם המון פיצויים ויצא לוזר מנצח.
(כתבה על כך ב"הארץ")




נינה פיילי עשתה סרט באורך מלא בשם "סיטה שרה בלוז". אבל בגלל זכויות היוצרים על שירי הסרט לא נותרה לה ברירה אלא לשחרר את הסרט חינם. ללא מטרות רווח.
זו סיטה:


וזה סרט שעשתה נינה על זכויות יוצרים:


והאם ל"יום הולדת שמח" יש זכויות יוצרים? מקרה לא מופרך בכלל.



זוית שניה: אמנותית עכשווית:

"הכל זה רמיקס" הם סדרת סרטונים על כמה הרמיקס, כלומר ההעתקה והערבוב והשימוש מחדש, הם בסיס יצירתי שמאפיין יצירה באשר היא ובעיקר היום.


יסודות היצירה: הכל זה רמיקס.




אחרי שהבנו שזה כנראה בלתי נמנע ואנחנו בתקופה שבה רמיקס הוא חלק בסיסי ומייצג של העידן התרבותי בו אנו חיים, נשארת שאלת הגבולות האישיים. האם אין יותר מקוריות? האם כל שנישאר לנו זה ללעוס שאריות ולהקיא אותן כמשהו שנוכל לקרוא לו "שלנו"?
ואולי זה שלב שכל אחד צריך לעבור גם כפרט וגם כחברה לפני גיבוש זהות עצמאית?


אוסטין קלאון כתב ספר נהדר על הויתור על המקוריות בדרך ליצירה. הספר נקרא "לגנוב כמו אמן" Steal like an artist והוא מעלה נקודות רבות שמאפיינות את היוצר העכשווי.
ספר קטנטן ומומלץ ביותר.




הנה החלוקה מתוך הספר מה מבדיל בין גניבה טובה לגניבה רעה.


נספחים:
מאמר ב"האייל הקורא" בנושא העתקה ואמנות: שימוש הוגן ונחלת הכלל
וגם המאמר הזה (ארוך אבל בעברית) מודלים של זכויות יוצרים באינטרנט

רשומה ישנה שלי על הפן הכלכלי והיצירתי בעידן האינטרנט.

אשמח לכל הערה שלכם בנושא. אבל תקחו בחשבון שאני לא באמת מבין בצדדים החוקיים ו\או האתיים שבזכויות יוצרים.(ומה עם מוסר?)

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: