דלג לתוכן הראשי

'לא שלי'. על הפרת זכויות יוצרים ויצירתיות בעידן הדיגיטלי




סרט הגמר מחולון של גיא טרפלר מבוסס כולו על הפרת זכויות יוצרים. זה הרעיון מאחורי "לא שלי".
מה הוא מנסה להגיד בעצם? האם הוא מתאר רק את הנגישות לתמונות וקובצי קול או שהוא מצדיק את השימוש הלא חוקי בהם? ואולי הוא אומר "זה לא שלי" ככיסוי, כמראית עין של גילוי נאות, כשלמעשה ברור שחותמתו שלו נמצאת בכל פריים ופריים בסרט הזה?

הסרטון מציף את נושא זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי, שללא ספק עברו שינוי מהותי בשנים האחרונות.

קשה לראות את חיינו ללא ההפרה שיטתית של זכויות יוצרים. אנחנו שומעים מוסיקה שהועלתה ליוטיוב, רואים סרטים בסטרימינג, לוקחים תמונות שמצאנו למצגות פאואר-פוינט ובעיקר: עושים שימוש יצירתי בחומרים דיגיטליים קיימים.

אנסה לתקוף בקצרה את הנושא מכמה זויות עם מחשבות חצי אפויות:


זוית ראשונה: משפטית:
הזוית הישראלית-משפטית שמה את הטראומה של דודו גבע כאבן דרך משמעותית.
בקצרה ובשטחיות: דודו גבע ז"ל עשה פארודיה על דונלד דאק בספרו "הברווז". משום מה "דיסני" ועורכי הדין הקשוחים של החברה לא אהבו את זה. משום מה השופטים חשבו שאפילו שמותר חוקית לעשות פארודיה פה לא היה ביצירה ביקורת על דונלד עצמו ולכן זו אינה פארודיה.

אז דודו גבע שילם המון פיצויים ויצא לוזר מנצח.
(כתבה על כך ב"הארץ")




נינה פיילי עשתה סרט באורך מלא בשם "סיטה שרה בלוז". אבל בגלל זכויות היוצרים על שירי הסרט לא נותרה לה ברירה אלא לשחרר את הסרט חינם. ללא מטרות רווח.
זו סיטה:


וזה סרט שעשתה נינה על זכויות יוצרים:


והאם ל"יום הולדת שמח" יש זכויות יוצרים? מקרה לא מופרך בכלל.



זוית שניה: אמנותית עכשווית:

"הכל זה רמיקס" הם סדרת סרטונים על כמה הרמיקס, כלומר ההעתקה והערבוב והשימוש מחדש, הם בסיס יצירתי שמאפיין יצירה באשר היא ובעיקר היום.


יסודות היצירה: הכל זה רמיקס.




אחרי שהבנו שזה כנראה בלתי נמנע ואנחנו בתקופה שבה רמיקס הוא חלק בסיסי ומייצג של העידן התרבותי בו אנו חיים, נשארת שאלת הגבולות האישיים. האם אין יותר מקוריות? האם כל שנישאר לנו זה ללעוס שאריות ולהקיא אותן כמשהו שנוכל לקרוא לו "שלנו"?
ואולי זה שלב שכל אחד צריך לעבור גם כפרט וגם כחברה לפני גיבוש זהות עצמאית?


אוסטין קלאון כתב ספר נהדר על הויתור על המקוריות בדרך ליצירה. הספר נקרא "לגנוב כמו אמן" Steal like an artist והוא מעלה נקודות רבות שמאפיינות את היוצר העכשווי.
ספר קטנטן ומומלץ ביותר.




הנה החלוקה מתוך הספר מה מבדיל בין גניבה טובה לגניבה רעה.


נספחים:
מאמר ב"האייל הקורא" בנושא העתקה ואמנות: שימוש הוגן ונחלת הכלל
וגם המאמר הזה (ארוך אבל בעברית) מודלים של זכויות יוצרים באינטרנט

רשומה ישנה שלי על הפן הכלכלי והיצירתי בעידן האינטרנט.

אשמח לכל הערה שלכם בנושא. אבל תקחו בחשבון שאני לא באמת מבין בצדדים החוקיים ו\או האתיים שבזכויות יוצרים.(ומה עם מוסר?)

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.