דלג לתוכן הראשי

סינמטוגרפיה חלק 1: עריכה, התחביר הקולנועי.

זוהי רשומה ראשונה בסדרה שמתייחסת להבטים שונים של העשיה הקולנועית המצולמת.
הדברים שבגללם אני אוהב אנימציה שונים מהדברים שאני אוהב בקולנוע. זו הסיבה שאני כמעט ולא מתייחס לאלמנטים קולנועיים בבלוג. הדיון האם אנימציה היא ז'אנר קולנועי או לא נשאר פתוח. אני אישית לא רואה באנימציה ז'אנר אבל כן מזהה אותה כדבר העומד בפני עצמו בתוך העולם הקולנועי: דרמה אנימטיבית אינה "דרמה" וקומדיה מצויירת אינה "קומדיה" בשבילי. יותר מזה, אני אוהב סרטי אנימציה בכל ז'אנר. אבל זה ויכוח ארוך (וענת קוסטי בטח תכסח אותי בהפסקה).

אי אפשר להתעלם מהחשיבות שיש בראיה קולנועית קלאסית כדי להעשיר את עולם האנימטור ובייחוד בימינו כשהגבולות בין קולנוע מצולם ומצוייר הולכים ונעלמים ונמזגים זה בזה.


כשלימדתי בימוי לאנימציה השנה היו לי כמה דברים שהיה לי חשוב להעביר והראשון הוא חוסר המובנות מאליו של הקאט. מבחינתי הקאט הוא הבסיס לתחביר של עולם הקולנוע. הקאט הוא הרווח שבין האותיות שיוצר מילים וחידוש גדול ביותר בפני עצמו. כשאני מתייחס לאנימציה אני מתייחס לרווח שבין שני פריימים, כשאני מתייחס לקולנוע אני מתייחס לרווח שבין שני שוטים (ברשומה אחרת אתייחס לכוחו של שוט אחד). לכן יהיה זה הכי טבעי להתחיל מלהתבונן בקאט, להבין מה החידוש בו ומה אפשר לעשות איתו. ובאותה הזדמנות ניתן את הכבוד לעורכי הסרטים ונראה עד כמה התרומה שלהם משמעותית לתוצר הסופי.

הנפילה

הנה סרט חשוב עם נקודת מבט מקצועית: כמה שוטים? כמה דמויות? כמה זמן, ומה האפקט הרגשי?




שיעור בבימוי ועריכה: וריאציות שונות על נושא הנפילה.


ההסטוריה של הקאט. סרטון עיוני של FILMMKERIQ


מה העורך עושה? מה סרטון הזה נראה שזה המקצוע הכי מרגש בעולם!


אינפוגרפיקה על עריכה


טכניקות עריכה על פי סקורסזה:


5 טכניקות מוצלחות לעריכה:


עוד מסקורסזה: ראיון מצויין על "ספרות ויזואלית". כך הוא חווה את הקולנוע.


קריאה מעניינת: עריכה וראיה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האשמת הקורבן: אלף עזאזל, סרט הגמר של שולי תג'ר וגל חקלאי

אלף עזאזל. שולי תג'ר וגל חקלאי, בצלאל 2016.




חיכיתי הרבה עד שהסרט עלה כי מאוד רציתי לכתוב עליו. הוא אחד הסרטים הבודדים בשנים האחרונות שיש בו גם תוכן וגם צורה שעובדים נהדר יחד. מבחינת הנושא, הסרט הזה מגיע כעשור לאחר סרט הגמר שלי שעוסק באותו טקס ממש בצורה אחרת.
אז קודם כל ראיון קצר עם גל ושולי ולאחריו מחשבותיי על הסרט.

איך הגעתן לרעיון לסרט?
כשחיפשנו רעיון לפרויקט גמר, הדליק אותנו רעיון על בן אדם שמישהו מקלל אותו GO TO HELL ושהוא מחליט באמת ללכת לשם, למקום הפיזי. בשלב הזה זה היה עדין גימיק תלוש. חיפשו מה זה הGO TO HELL המקומי, חקרנו גם על הגהנום ועל גיא בן הנום שנמצא בירושלים. ואז הגענו ל"עזאזל" הר שנמצא במדבר יהודה, ולטקס 'השעיר לעזאזל'. ככל שקראנו יותר ככה ידענו שזה זה.

אמנם שתינו לא מגיעות מבית דתי, אך בעלות הרבה הערכה וסקרנות לדת היהודית. אולי דווקא הגילוי המאוחר והחילוני אפשר לנו להגיע לסיפור הספציפי הזה ולהתייחס לנושא בצורה פתוחה אך ביקורתית.

אז מה הוא בעצם טקס 'השעיר לעזאזל'?

מדובר בטקס מהמסורת היהודית בו הכהן הגדול היה יוצא מירושלים עם עז למדבר יהודה, …

מספיק! סרט קצר של אנה מנצריז (2018)

ללא ספק אחד הסרטים האהובים עליי ל2018. "מספיק" הוא סרט קצר ומקסים על הרגע שבו פשוט נמאס.


אז כן הסרט הזה נהדר אבל הקונספט פשטני לכאורה. מה שבעיניי הופך אותו למשהו ברמה אחרת זה הפסקול. יש בו משהו אפי ונוגה שמרמז על זה שבעצם לא מדובר על אנשים שנמאס להם אלא על כוח גדול שמרחף ומקנן ביחידים עד להתפרצות. חוסר היכולת להכיל יותר אינה חויה סובייקטיבית אלא אנרגיה קוסמית שצוברת כוח בחברה שלא קופצת מהסיר שמתחמם לאיטו.

סצנה מתוך "הרשת":

האתר של אנה: https://annamantzaris.se/
אנה יצרה גם את "אבל חלב זה חשוב" ב2012: https://shulyathakosem.blogspot.com/2015/09/but-milk-is-important-2013.html



מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

כותרות ספיידרמן השיבה הביתה 2018

כתוביות הסיום המגניבות של "ספיידרמן השיבה הביתה" שמגיעות מיד אחרי הסיום המפתיע.


מאחורי הקלעים באתר של קריס קרבוני: https://www.chriscarboni.com/h1marvel-studiosh1-spiderman-homecoming/





קצר: disillusionment of 10 point font