דלג לתוכן הראשי

נבחרי 2014

ברוכים הבאים לסיכום שנת 2014 באנימציה!
זו השנה השלישית בה אני אוסף בעזרת אורחים וחברים את מיטב האנימציה של השנה שחלפה. 2014 לצערי הייתה בגדול שנה חלשה יחסית. היו פחות סרטים שהותירו חותם או התעלו בבולטות מעל האחרים לדעתי וכנראה שלא רק לדעתי. אני לא הצלחתי להרכיב רשימה נאה בעצמי אז חברי השוליה עזרו לי לאסוף את מה שבכל זאת עורר בנו עניין מתוך הסרטונים שנעשו ועלו לרשת בשנה החולפת.
קבלו אותם!

קצרים

הבוגרים של CALART עשו השנה מספר יצירות יפות. אחת מהן שהצליחה להתבלט היא "ישנו איש ביער" ("There's a Man in the Woods"). הסרט בנוי כמעין פואמה אפלה על הפחד מהאיש שמסתתר ביער וההתרחשויות שחלו בעקבות הפחד הזה.
סרטו של ג'ייקוב סטרליין. ורק שתדעו: הסרט נעשה בפלאש עם רקעים בפוטושופ.


DARK NOIR הוא סרט\פרסומת מאת רפאל גרמפה שמתאר בפילם נואר איך דמות הולכת ומסתבכת עם כוחות האופל. אני ראיתי בו סרט חצי-קבלי וכתבתי עליו ברשומה מהורהרת על לילית.
אנימציה תלת-מימדית משולב באנימציה קלאסית יפהפייה.



חיים ומוות קשורים בחוט צמר.
MOVING ON הוא קליפ מרשים שבנוי כולו מסטופמושן בצמר (ישנו גם סרט גמר יפה מבצלאל השנה שנעשה ככה ואכתוב עליו כשיעלה לרשת). הקליפ נעשה על ידי אנסלי הנדרסון הידוע עבור סרטו המוצלח "אני תום מודי"



דואו מבית הספר לאנימציה "גובלינס". גובלינס יוצרים סרטים מהממים מדי שנה שמאופיינים במינימום עלילה ומקסימום אקשן עם עיצוב יפהפה ואנימציה דינאמית. זה היתרון שלהם וגם החיסרון שלהם כי אחרי שצופים בסרטים יש תחושה שהם חוזרים על עצמם ושאינם מביאים לידי ביטוי את היכולות האמנותיות האישיות של הסטודנטים אלא את פס הייצור המקצועי של בית הספר. "דואו" מעט שונה כי הוא מנסה לספר סיפור דרמטי. נדמה שהסרט לקח חלק מהמחזמר "שיקאגו", החלק שעוסק בתלות שבין שתי רקדניות במופע אקרובטי, ושם עליו זרקור המבודד אותו כסרט קצר בפני עצמו.



טלויזיה: "מעבר לחומת הגן" ו"פינת ליטוף"

כן, תודות לגיא שגיא זהו גם אירוע השנה שלי.
מעבר לחומת הגן היא מיני סדרה בקרטון-נטוורק שמצליחה ליצור דרמה-קומית-פנטסטית שמתאימה הן לגדולים והן לילדים. בסדרה הקצרה (10 פרקים של 10 דקות) אנחנו מלווים את שני האחים, וורט וגרג, ביער אפל ואגדי כשהם מנסים למצוא את דרכם חזרה הבייתה.
הסדרה שמתחילה כסדרת אגדה קדום הופכת בהמשך לסיפור אגדה מודרני עם טוויסט מפתיע.
הנה הפתיח של הסדרה המרמז על האופי המסתורי שלה ועל כך שהמסע הזה לא יהיה כולו דבש וממתקים.



כתבתי גם רשומה על העיצובים לסדרה אבל זה היה לפני הצפיה. והסדרה ניתנת לצפיה חוקית בתשלום ב-ITUNES.

בזירה הישראלית היו הרבה סרטים טובים השנה וקליפים אבל ניר וגלי שהצילו את "ארץ נהדרת" עם פינת הליטוף שלהם הם תופעה נדירה באנימציה הישראלית. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שאנימציה הייתה אמנות נגישה בפריים-טיים וברמה גבוהה של כתיבה והפקה.
על פועלם השנה הם גם זכו ב"פרס גרוס" למצויינות באנימציה במסגרת פסטיבל אנימיקס.



את שאר הפרקים אפשר לראות פה: http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season11-nir-gali. והעונה השניה בדרך!

תופעות וטרנדים 2014
הרשת עודדה פריחתם של מגוון פורמטים אלטרנטיבים לשימוש באנימציה ובינהם האנימציות הקצרצרות: לופים, גיפים ומעברונים, כולם מתאימים לדור שצורך את המדיה שלו במנות קטנות ומרוכזות בנייד.

אז לפתיחונים של ADULT SWIM התייחסתי כבר והנה אחד מהם של סטודיו 'ראבר האוס':


FOX ADHD גם מנסים להפוך אנימציות קצרות למוצר צריכה זמין. באופן קבוע הם מייצרים מיני-אנימציות המגיבות לענייני השעה בטלויזיה וברשת.


וזה סרטון שהם עשו עקב השמועות על סגירת סטודיו ג'יבלי:

את האנימציות הקצרות שלהם אפשר לראות בדף הפייסבוק שלהם או באינסטגרם. שזה רעיון די מגניב לפתוח ערוץ אנימציה באינסטגרם, תודו.

עוד בחור שהפך את אינסגרם לבמת האנימציה שלו הוא המברה מקסטיז שצייר אנימציה ברחוב על שקפים והפך ליוצר ויראלי פופולרי:


גיפים

מהו גיף השנה שלכם?
זה הגיף שאני הכי אהבתי וגם כתבתי עליו פה מאמר שלם. הוא גם מייצג של התקופה וגם משתמש מצויין בשפה של התקופה. כמו כל גיף טוב לא משעמם להסתכל בו ונראה שהוא רק ממשיך להתפתח ולהתפתח ככל שהצפיה בו ממשיכה.
The Curious Brain » Modern Love

מריאנה רסקין היא סטודנטית בשנקר ואחד האנשים שהכי מעניין היה לעקוב אחריו ברשת השנה. היא מייצרת מדי פעם גיפים במגוון סגנונות ותמיד חוקרת את התנועה תוך כדי. אנימטורית בנשמה.

והגיף פה למטה הוא גיף מקסים של דימה טרטיקוב https://www.behance.net/FuseMade (תודה לנדב אמבון על בחירה)

מריאנה גם מנהלת בלוג בו היא אוצרת גיפים אנימטיבים: http://cantstopmovingg.tumblr.com/.

נספחים

אסיים בשני סרטי חלל.
האחד מתאר עולמות אפשריים בכוכבים אחרים, נושא שקיבל ביטויים בכמה סרטים השנה כולל אחד שאני עובד עליו. WANDERERS סרטו של אריק וורנקוויסט נראה כמו דוקומנטרי כשלמעשה הוא יציר אנימציית מחשב כולו.


נוח: יאיר רווה כתב שהסצינה הזאת מתוך הסרט "נוח" היא גם סרט האנימציה הטוב של השנה. זהו טיים-לאפס (מעבר זמן מהיר באנימציה) שמתאר את בריאת העולם אבל משלב בה את האבולוציה יחד עם הסיפור התנ"כי בקטע היברידי של דת ומדע.


זהו. מה דעתכם? מה גיף השנה שלכם? סרט השנה? מה התחדש לכם?
ומה איתכם? אתם נהנים מהבלוג? אתם רשומים ל"מונפש"? יש לכם מה להעיר לי על התכנים שמיוצרים בפלטפורמות השונות, מה מעניין אתכם ולאן לדעתכם כל זה צריך ללכת?
ספרו לי!
שתהיה שנה יצירתית ופורה!
יוני

*סיכומי שנים קודמות: 2012 2013

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האשמת הקורבן: אלף עזאזל, סרט הגמר של שולי תג'ר וגל חקלאי

אלף עזאזל. שולי תג'ר וגל חקלאי, בצלאל 2016.




חיכיתי הרבה עד שהסרט עלה כי מאוד רציתי לכתוב עליו. הוא אחד הסרטים הבודדים בשנים האחרונות שיש בו גם תוכן וגם צורה שעובדים נהדר יחד. מבחינת הנושא, הסרט הזה מגיע כעשור לאחר סרט הגמר שלי שעוסק באותו טקס ממש בצורה אחרת.
אז קודם כל ראיון קצר עם גל ושולי ולאחריו מחשבותיי על הסרט.

איך הגעתן לרעיון לסרט?
כשחיפשנו רעיון לפרויקט גמר, הדליק אותנו רעיון על בן אדם שמישהו מקלל אותו GO TO HELL ושהוא מחליט באמת ללכת לשם, למקום הפיזי. בשלב הזה זה היה עדין גימיק תלוש. חיפשו מה זה הGO TO HELL המקומי, חקרנו גם על הגהנום ועל גיא בן הנום שנמצא בירושלים. ואז הגענו ל"עזאזל" הר שנמצא במדבר יהודה, ולטקס 'השעיר לעזאזל'. ככל שקראנו יותר ככה ידענו שזה זה.

אמנם שתינו לא מגיעות מבית דתי, אך בעלות הרבה הערכה וסקרנות לדת היהודית. אולי דווקא הגילוי המאוחר והחילוני אפשר לנו להגיע לסיפור הספציפי הזה ולהתייחס לנושא בצורה פתוחה אך ביקורתית.

אז מה הוא בעצם טקס 'השעיר לעזאזל'?

מדובר בטקס מהמסורת היהודית בו הכהן הגדול היה יוצא מירושלים עם עז למדבר יהודה, …

מספיק! סרט קצר של אנה מנצריז (2018)

ללא ספק אחד הסרטים האהובים עליי ל2018. "מספיק" הוא סרט קצר ומקסים על הרגע שבו פשוט נמאס.


אז כן הסרט הזה נהדר אבל הקונספט פשטני לכאורה. מה שבעיניי הופך אותו למשהו ברמה אחרת זה הפסקול. יש בו משהו אפי ונוגה שמרמז על זה שבעצם לא מדובר על אנשים שנמאס להם אלא על כוח גדול שמרחף ומקנן ביחידים עד להתפרצות. חוסר היכולת להכיל יותר אינה חויה סובייקטיבית אלא אנרגיה קוסמית שצוברת כוח בחברה שלא קופצת מהסיר שמתחמם לאיטו.

סצנה מתוך "הרשת":

האתר של אנה: https://annamantzaris.se/
אנה יצרה גם את "אבל חלב זה חשוב" ב2012: https://shulyathakosem.blogspot.com/2015/09/but-milk-is-important-2013.html



מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

כותרות ספיידרמן השיבה הביתה 2018

כתוביות הסיום המגניבות של "ספיידרמן השיבה הביתה" שמגיעות מיד אחרי הסיום המפתיע.


מאחורי הקלעים באתר של קריס קרבוני: https://www.chriscarboni.com/h1marvel-studiosh1-spiderman-homecoming/





קצר: disillusionment of 10 point font