דלג לתוכן הראשי

בוקה ומבוקה ומבולקה. 2014

סרט הגמר של עדה רימון ואופק שמר מבצלאל הוא סרט מחאה על המצב בישראל העכשווית. מעט ארוך אך מלא בהפתעות ויזואליות ותוכניות ומספק הרבה חומר למחשבה. בין ה"רעים" שמחריבים את המדינה תמצאו *כמובן* נער גבעות, טייקון אכזר שמייבש את ים המלח וערסים עם פטישיזם לפטישים פשיסטים.
תהנו!



סרטם הקודם עיבד לאנימציה שיחה בין ישעיהו ליבוביץ לישראל אלדד:



עדה מספרת על התהליך ועל הרעיון בבסיס הסרט:

"עבדנו בטכניקה של קט-אאוט באפטר, משתי סיבות עיקריות- היה לנו בה כבר ניסיון מהסרט הקודם שעשינו ויותר חשוב- זו טכניקה שמאפשרת שינויים עד לרגע האחרון. לא רצינו לעבוד על תסריט חצי שנה ואז להיות ה"פועלים של עצמינו" העדפנו לחיות עם הסרט ולהיות יכולים לחשוב על כל דבר מחדש בכל נקודה.ים המלח היה שם מההתחלה, כמקום שמייצג מבחינתינו הרבה דברים, הוא ייחודי ומשונה, מדברי, יבש וקשה למחייה אבל גם עוצר נשימה ומדהים, מתעללים בו, מיבשים אותו בזמן שנופשים לחופיו, בגדול, מקום המכיל בתוכו הרבה דמיון למדינה שבה הוא נמצא. (אפילו ים המלח חולק שתי מדינות עם גבול בלתי נראה).אני (עדה) ירושלמית במקור, עם חשבונות בלתי פתורים כלפי העיר ויושביה ואופק (במקור מכפר ורדים) עלה לירושלים לרגל הלימודים, הבין מהר מאוד עם מי יש לו עסק. שנינו מאוד מחוברים למה שקורה מסביב, ברחוב, בתקשורת, קשה לנו להתעלם מזה ואנחנו כן מאמינים שזה קשור אלינו מאוד ומשפיע על החיים של כולנו. ה"זה" הזה מורכב מהרבה מאוד דברים ששזורים אחד בשני באופן שמקשה להבין כמה זה מסובך... עובדה זו הובילה להחלטה שבכל סצנה יהיו כמה נושאים משולבים שלאו דווקא קשורים אחד לשני (למשל- הפקרת ים המלח בידי טייקונים יחד עם הטרדה מינית וגסות רוח. הפרחת השממה של קק"ל שמייצגת גם דרך של כיבוש הארץ, עם תרבות המנגלים והזבל וכו'..) במהלך העבודה על הסרט, ככל שהתבצרנו יותר ויותר בבית, הבנו שאנחנו הופכים להיות דומים יותר ויותר לאיש שנפל לבולען- הוא שם, הוא חלק מהאירועים אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר. עד שלב מאוד מאוחר. רצינו שהוא יצא מהבור וניסינו לחשוב איך, אבל היות והסרט הזה הפך למעין תיעוד של שנה של מה שאנחנו מרגישים, לא מצאנו דרך להוציא אותו משם, כלומר גם אנחנו עוד לא מצאנו את הפיתרון.אנחנו כן רואים בסרט הזה גם הרבה אהבה ודאגה לישראל, למקום, לטבע, הבנה שלא הכל מושלם אבל אפשר וצריך לצאת מהבולען.
עבדנו מתוך ידיעה שאי אפשר לראות ולשים לב לכל הדימויים וההתרחשויות בבת אחת, רצינו ליצור תחושת עושר ועומס, כי זאת בדיוק התחושה.
מבחינת מי עושה מה, זו שאלה שקשה לענות עליה.. אנחנו עובדים ביחד כבר ארבע שנים וקשה להגיד שיש לנו שיטה לגבי זה. לאופק יש הרבה ניסיון באפטר ובתכנון והתמודדות עם כזה היקף של עבודה, עדה אוהבת לצייר ולהמציא דברים... אין פריים שעדה עיצבה שאופק לא שינה, אין סיקוונס אנימציה שאופק אינמץ ועדה לא שינתה אופק גם עיצב ועדה גם אינמצה, אופק, שהוא גם מוזיקאי חיבר את "טראנס הצפירה" ואפילו על הסאונד עבדנו שנינו בסוף..."










פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):