דלג לתוכן הראשי

בוקה ומבוקה ומבולקה. 2014

סרט הגמר של עדה רימון ואופק שמר מבצלאל הוא סרט מחאה על המצב בישראל העכשווית. מעט ארוך אך מלא בהפתעות ויזואליות ותוכניות ומספק הרבה חומר למחשבה. בין ה"רעים" שמחריבים את המדינה תמצאו *כמובן* נער גבעות, טייקון אכזר שמייבש את ים המלח וערסים עם פטישיזם לפטישים פשיסטים.
תהנו!



סרטם הקודם עיבד לאנימציה שיחה בין ישעיהו ליבוביץ לישראל אלדד:



עדה מספרת על התהליך ועל הרעיון בבסיס הסרט:

"עבדנו בטכניקה של קט-אאוט באפטר, משתי סיבות עיקריות- היה לנו בה כבר ניסיון מהסרט הקודם שעשינו ויותר חשוב- זו טכניקה שמאפשרת שינויים עד לרגע האחרון. לא רצינו לעבוד על תסריט חצי שנה ואז להיות ה"פועלים של עצמינו" העדפנו לחיות עם הסרט ולהיות יכולים לחשוב על כל דבר מחדש בכל נקודה.ים המלח היה שם מההתחלה, כמקום שמייצג מבחינתינו הרבה דברים, הוא ייחודי ומשונה, מדברי, יבש וקשה למחייה אבל גם עוצר נשימה ומדהים, מתעללים בו, מיבשים אותו בזמן שנופשים לחופיו, בגדול, מקום המכיל בתוכו הרבה דמיון למדינה שבה הוא נמצא. (אפילו ים המלח חולק שתי מדינות עם גבול בלתי נראה).אני (עדה) ירושלמית במקור, עם חשבונות בלתי פתורים כלפי העיר ויושביה ואופק (במקור מכפר ורדים) עלה לירושלים לרגל הלימודים, הבין מהר מאוד עם מי יש לו עסק. שנינו מאוד מחוברים למה שקורה מסביב, ברחוב, בתקשורת, קשה לנו להתעלם מזה ואנחנו כן מאמינים שזה קשור אלינו מאוד ומשפיע על החיים של כולנו. ה"זה" הזה מורכב מהרבה מאוד דברים ששזורים אחד בשני באופן שמקשה להבין כמה זה מסובך... עובדה זו הובילה להחלטה שבכל סצנה יהיו כמה נושאים משולבים שלאו דווקא קשורים אחד לשני (למשל- הפקרת ים המלח בידי טייקונים יחד עם הטרדה מינית וגסות רוח. הפרחת השממה של קק"ל שמייצגת גם דרך של כיבוש הארץ, עם תרבות המנגלים והזבל וכו'..) במהלך העבודה על הסרט, ככל שהתבצרנו יותר ויותר בבית, הבנו שאנחנו הופכים להיות דומים יותר ויותר לאיש שנפל לבולען- הוא שם, הוא חלק מהאירועים אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר. עד שלב מאוד מאוחר. רצינו שהוא יצא מהבור וניסינו לחשוב איך, אבל היות והסרט הזה הפך למעין תיעוד של שנה של מה שאנחנו מרגישים, לא מצאנו דרך להוציא אותו משם, כלומר גם אנחנו עוד לא מצאנו את הפיתרון.אנחנו כן רואים בסרט הזה גם הרבה אהבה ודאגה לישראל, למקום, לטבע, הבנה שלא הכל מושלם אבל אפשר וצריך לצאת מהבולען.
עבדנו מתוך ידיעה שאי אפשר לראות ולשים לב לכל הדימויים וההתרחשויות בבת אחת, רצינו ליצור תחושת עושר ועומס, כי זאת בדיוק התחושה.
מבחינת מי עושה מה, זו שאלה שקשה לענות עליה.. אנחנו עובדים ביחד כבר ארבע שנים וקשה להגיד שיש לנו שיטה לגבי זה. לאופק יש הרבה ניסיון באפטר ובתכנון והתמודדות עם כזה היקף של עבודה, עדה אוהבת לצייר ולהמציא דברים... אין פריים שעדה עיצבה שאופק לא שינה, אין סיקוונס אנימציה שאופק אינמץ ועדה לא שינתה אופק גם עיצב ועדה גם אינמצה, אופק, שהוא גם מוזיקאי חיבר את "טראנס הצפירה" ואפילו על הסאונד עבדנו שנינו בסוף..."










פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …