דלג לתוכן הראשי

בוקה ומבוקה ומבולקה. 2014

סרט הגמר של עדה רימון ואופק שמר מבצלאל הוא סרט מחאה על המצב בישראל העכשווית. מעט ארוך אך מלא בהפתעות ויזואליות ותוכניות ומספק הרבה חומר למחשבה. בין ה"רעים" שמחריבים את המדינה תמצאו *כמובן* נער גבעות, טייקון אכזר שמייבש את ים המלח וערסים עם פטישיזם לפטישים פשיסטים.
תהנו!



סרטם הקודם עיבד לאנימציה שיחה בין ישעיהו ליבוביץ לישראל אלדד:



עדה מספרת על התהליך ועל הרעיון בבסיס הסרט:

"עבדנו בטכניקה של קט-אאוט באפטר, משתי סיבות עיקריות- היה לנו בה כבר ניסיון מהסרט הקודם שעשינו ויותר חשוב- זו טכניקה שמאפשרת שינויים עד לרגע האחרון. לא רצינו לעבוד על תסריט חצי שנה ואז להיות ה"פועלים של עצמינו" העדפנו לחיות עם הסרט ולהיות יכולים לחשוב על כל דבר מחדש בכל נקודה.ים המלח היה שם מההתחלה, כמקום שמייצג מבחינתינו הרבה דברים, הוא ייחודי ומשונה, מדברי, יבש וקשה למחייה אבל גם עוצר נשימה ומדהים, מתעללים בו, מיבשים אותו בזמן שנופשים לחופיו, בגדול, מקום המכיל בתוכו הרבה דמיון למדינה שבה הוא נמצא. (אפילו ים המלח חולק שתי מדינות עם גבול בלתי נראה).אני (עדה) ירושלמית במקור, עם חשבונות בלתי פתורים כלפי העיר ויושביה ואופק (במקור מכפר ורדים) עלה לירושלים לרגל הלימודים, הבין מהר מאוד עם מי יש לו עסק. שנינו מאוד מחוברים למה שקורה מסביב, ברחוב, בתקשורת, קשה לנו להתעלם מזה ואנחנו כן מאמינים שזה קשור אלינו מאוד ומשפיע על החיים של כולנו. ה"זה" הזה מורכב מהרבה מאוד דברים ששזורים אחד בשני באופן שמקשה להבין כמה זה מסובך... עובדה זו הובילה להחלטה שבכל סצנה יהיו כמה נושאים משולבים שלאו דווקא קשורים אחד לשני (למשל- הפקרת ים המלח בידי טייקונים יחד עם הטרדה מינית וגסות רוח. הפרחת השממה של קק"ל שמייצגת גם דרך של כיבוש הארץ, עם תרבות המנגלים והזבל וכו'..) במהלך העבודה על הסרט, ככל שהתבצרנו יותר ויותר בבית, הבנו שאנחנו הופכים להיות דומים יותר ויותר לאיש שנפל לבולען- הוא שם, הוא חלק מהאירועים אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר. עד שלב מאוד מאוחר. רצינו שהוא יצא מהבור וניסינו לחשוב איך, אבל היות והסרט הזה הפך למעין תיעוד של שנה של מה שאנחנו מרגישים, לא מצאנו דרך להוציא אותו משם, כלומר גם אנחנו עוד לא מצאנו את הפיתרון.אנחנו כן רואים בסרט הזה גם הרבה אהבה ודאגה לישראל, למקום, לטבע, הבנה שלא הכל מושלם אבל אפשר וצריך לצאת מהבולען.
עבדנו מתוך ידיעה שאי אפשר לראות ולשים לב לכל הדימויים וההתרחשויות בבת אחת, רצינו ליצור תחושת עושר ועומס, כי זאת בדיוק התחושה.
מבחינת מי עושה מה, זו שאלה שקשה לענות עליה.. אנחנו עובדים ביחד כבר ארבע שנים וקשה להגיד שיש לנו שיטה לגבי זה. לאופק יש הרבה ניסיון באפטר ובתכנון והתמודדות עם כזה היקף של עבודה, עדה אוהבת לצייר ולהמציא דברים... אין פריים שעדה עיצבה שאופק לא שינה, אין סיקוונס אנימציה שאופק אינמץ ועדה לא שינתה אופק גם עיצב ועדה גם אינמצה, אופק, שהוא גם מוזיקאי חיבר את "טראנס הצפירה" ואפילו על הסאונד עבדנו שנינו בסוף..."










פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.