דלג לתוכן הראשי

פבלוב של אליאור זיגלווקס, בצלאל 2015

פבלוב.
סרט הגמר של אליאור זיגלווקס, תקשורת חזותית, בצלאל.


יפה לראות אנימציה שבאה ממחלקות תקשורת חזותית ולא נסמכת לחלוטיםן על ארט אלא ממש מנסה לספר סיפור ולרגש. זה מה שמבדיל אנימציה ממושן גרפיקס . ובמאי ממעצב.
ביקשתי מאליאור לספר על תהליך העבודה:
בשנים האחרונות אני מקשיב המון לפודקאסטים (מעיין תחנות רדיו אינטרנטיות). פודקאסטים שאני מאוד אוהב כמו – This american life אוStoryCorps (שיש לו גרסת אנימציה) ויש גם את 'סיפור ישראלי' שיותר מתמקדים בסיפורים של אנשים על החיים, התמודדויות ועוד כל מיני חוויות. אז כשהתחלתי לעבוד על פרויקט הגמר, חשבתי שזה משהו שהייתי רוצה לעשות - לקחת סיפורים שהם אמיתיים ולהציג אותם בדרך שלי. כשאני מסתכל על הרבה מהסיפורים היום יומיים "הרגילים", אני רואה המון סיפורים מרתקים בעיניי. במיוחד כשהם מסופרים מנקודת המבט של מי שחווה אותם. אני חושב שכשאדם מספר על מקרה או חוויוה שקרו לו – הדרך שבה הם בוחר את המילים שלו מאיירת את הסיפור בדרך אמיתית, מופלאה ואישית מאוד. חוץ מזה שהסיפור מרגיש הרבה יותר 'אורגינל' וגם כל אחד יוכל להתחבר לסיפור בלי להרגיש איזושהי אשליה. ניסיתי למקד את עצמי והחלטתי להתעסק בסיפורים שמדברים על התמודדות. באמת בהתחלה הפרויקט היה אמור להיות שלושה סרטוני אנימציה קצרים מאוד, שמספרים סיפורים על התמודדויות של אנשים עם מחלות שיש לגביהן סטיגמה או דעות קדומות מסויימות, כמו מאניה דיפרסיה – שאיתה מתמודד בעליו של פבלוב. עם הזמן ראיתי שאין סיכוי שאני אצליח להספיק את שלושת הסרטים. ועלתה באוויר השאלה של כמות מול איכות. אחרי הרבה התלבטויות הבנתי שאם אני רוצה ש'פבלוב' יצא סרט שלם. כלומר שאני אוכל לתת את המקסימום לסיפור האישי הזה, אז אולי עדיף שאני אתמקד באחד. אני חושב שהאתגר הגדול ביותר לאורך הפרויקט היה להעביר את הרגש בסיפור של הסיפור. אם זה מבחינה ויזואלית או אם זה מהבחינה של המספר.
מהבחינה של המספר - בחיים שלי לא ביימתי שחקנים אז אחד האתגרים שהיו זה לביים את הקריין בצורה שהיא תהיה אמינה ומחוברת בדיוק במידה. ולהגיע לזה היה אתגר ענק - במהלך העבודה הקלטתי ארבעה קריינים עד שמצאתי את ההגשה שרציתי. וגם זה סיפור הרפתקאה כשלעצמו. כשארבעה ימים לפני ההגשה הגעתי לבית של שי אביבי עם מיקרופון ומכשיר הקלטה ואחרי שעה יצאתי משם עם הטייק שהיה הטוב ביותר שהצלחתי להוציא.
מהבחינה הויזואלית, האנימציה עברה כמה שפות. היא התחילה בתור איזשהי שפה פשוטה – קווית יותר ושטוחה – אבל בשלב מסויים הבנתי שאני רוצה דווקא שיראו את הקו האנושי המחוספס – עם המברשת. ובאמת השפה האיורית הלכה קצת לשם. חוץ מזה, בלי קשר לשום דבר, אני מת על כלבים ולא שבמהלך העבודה על הפרויקט הרגשתי את זה – אבל הרבה מהמערכת יחסית שלי עם הכלב שלי משתקפת בפרויקט הזה. אני חושב שבעלי חיים ובני אדם – הם תרפיה מדהימה – אחד לשני. כשהצלנו את הכלב שלנו גילי, חשבנו שעשינו את המעשה הטוב, היום בדיעבד, אני יכול להגיד שהוא עוזר לנו לא פחות.








פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):