דלג לתוכן הראשי

זה לא השם: ייצוגי אלוהות עכשויים.



השיר החדש של סדרת הטלויזיה "היהודים באים" הוא פרובוקציה לכאורה. בשיר המבוסס על "NOT MY NAME" של הטינג טינגס, מופיע מוני מונושוב בתפקיד אלוהים המנסה להסביר שיש לו הרבה שמות... ו"השם" אינו אחד מהם. אבל אפשר לראות פה משהו אחר לגמרי: לא פרובוקציה, אלא קריאה לדיאלוג ישר עם האל.


חילול השם

האלוהות על פי היהדות סבלה תמיד מייצוג פרדוקסלי: מצד אחד יש קונקרטיות לאל: יש לו "תכונות", יש לו "רצונות" ויש לו "תוכנית על" גם אם אינה תמיד מובנת לנו. ומצד שני אסור לתת לו אפיונים אובייקטיבים כי הוא הסתירה בהתהוותה. אפשר רק לשלול תכונות וגם זה בהסתגויות.
קדושתו והיותו בלתי ניתן להשגה מתבטאים גם באיסור לשאת את שמו לשווא המופיע בעשר הדיברות ו"השם" הוא הדרך להתחמק מהציווי הזה. לתת שם שהוא באותו הזמן "השם" וגם "אף-שם".
השם של האל אינו נהגה כפי שהוא כתוב. האותיות י' ה' ו' ה' אינן נקראות כמילה ועדיין במפגש הראשוני של האל עם משה בסנה הבוער האל מציג עצמו כ"אהיה אשר אהיה" (או במילים אחרות "למה לתת שמות?") ואז כמה שנראה כמו בדיחה הוא אומר למשה להגיד לבני ישראל ש"אהיה שלחני עליכם". גם אהיה הוא שם שמכיל שניות: משהו שתמיד יתגלה בעתיד. תמיד חומק מהגדרה. ואילו השם "השם" עושה פעולה הפוכה.

למעשה, זו דרך נורא אנטי-שמית להתמודד עם האל ועל כך מתלונן האל בשיר הזה. הדרך לבחור להפוך את המסמן לדבר עצמו הוא סכנה גדולה בעיקר כשמדובר באלוהות. ויותר מזה, זהו חילול השם האמיתי שכן הוא מבטל דיאלוג. מדבר "על" ולא "עם" ולכן מבטל את האפשרות לדבר "את". הדבר דומה למאבקים סביב הכותל כאשר במרחק מטר ממנו נמצא הדבר האמיתי, זה שאינו "זכר" ו"מסמן" אלא המקור לייצוגים השונים. השם, הוא הדרך הזולה, העממית ללכת בלי ולהרגיש עם. השיר יוצא נגד העממיות שיצרה לה אל "לייט" שלא צריך באמת לדבר איתו אלא מסתפקת בו כאייקון. עממיות שאינה מחלנת את האל אלא מרוקנת ממנו את מהותו ומשאירה אותו כקליפה בלבד.
לפי השיר דווקא "השם" הוא חילול השם! האל שבשיר מעדיף שישאו את שמו לשווא מאשר שישתמשו בתחליף הזול שלו. כמו במערכון הזה של "החמישיה הקאמרית" על "נעמיים":




לגבי החליפה הלבנה...
האם שמתם לב לאל החדש בייצוג הקולנועי שלו? את הסבא המזוקן הלבוש בשמלה החליף גבר מבוגר מחוייט בחליפה אפורה-לבנה. זה תפקיד שתפור על מוני מושונוב, "המורגן פרימן" הישראלי, שחקן מוסכם ומקובל, שצבר לעצמו רפרטואר עשיר, קומי ודרמטי. החליפה הלבנה, להבנתי, היא ייצוג חדש כי הוא מתאר עולם עם היררכי כוח חדשה. האנשים שמנהלים את העולם הם אנשי החליפות השחורות: פוליטיקאים, פושעים ואנשי עסקים. האל גם הוא שייך לייצוג סמכותי מעין זה אך בגרסת על: הוא השולט גם בשולטים, הוא הכותב של שיטת העל שבאפשרותה ואולי רק בעזרתה, ניתן לאתגר את השיטה, שאותה צריך להחליף. זהו אל שאינו אנרכיסטי עם אמירה רוחנית אלא רק כזה המביא איתו את האפשרות שמעבר למסכות נמצאת שיטה שיותר משהיא "טובה" היא פשוט שונה.

הערה: נגעתי בנקודה קטנה. שיקוף האל בקולנוע העכשווי הוא הרבה מעבר לאיש זקן בחליפה מחויטת. ועל כך בודאי בפעם אחרת בהרחבה. אם יבוא לי.
-------------------------------------------------------

מורגן פרימן ב"ברוס הגדול מכולם"


"הארכיטקט" של המטריקס


מוני מת

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

'ראש' - סרטו של סתיו לוי

סתיו לוי מציג את סרטו "ראש".
סרט הגמר שלו מבצלאל הוא מינימליסטי עד כמה שאפשר ודוגמה מצוינת למטען הסימבולי שאפשר להעמיס על דימוי פשוט, בסיפור פשוט עם סגנון פשוט.



עיצובים מרגשים לסרט:





















Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר