דלג לתוכן הראשי

זוכי אסיף 2016 ונימוקי השופטים

אנימיקס נגמר ואיתו אסיף. ולהלן הזוכים בקטגוריות השונות:

אסיף 2016 נימוקי השופטים –

פרס גרוס

פרס יורם גרוס 2016 מוענק לדניאלה שרר על עבודתה כיוצרת סרטי אנימציה עצמאית ומאיירת, הנוגעת בנושאים חמקמקים וכואבים של ילדות, ניתוק וזרות, ועושה זאת בשפה קולנועית איורית ייחודית לה בה דימוי זורם לתוך דימוי, והעמדה קודמת מתגנבת לתוך העמדה חדשה ומאירה אותה באור המגלה, ללא מילים, משהו נוסף על הסיטואציה. עבודותיה של דניאלה מתאפיינות בדיוק רעיוני, המותיר מקום גם למשחק ביחס לטקסט של מספר – רבות מעבודותיה מתייחסות לטקסט המסופר באופן המזכיר דיאלוג לא איור שלו, אלא הרהור אודותיו – ותשובה לו.

הפרס ניתן לדניאלה כעידוד ליצירה עצמאית, על מנת שתמשיך לפתח את הסגנון הייחודי לה, ותיצור סרטים נוספים.


קטגוריית סרטים עצמאיים

מועמדים:
שוק/ דותן מורנו
לילי/ חני דומבה ותום קוריס
מכתוב/ מעיין אנגלמן לבית אבי חי
מחפש אותם. - Neko Productions לבית אבי חי
- Animetzba Lettersproject / פיל אנימציה בע"מ

פרס ראשון שוק/ דותן מורנו –

גדולתו של הסרט הוא בהצלחתו להעביר לצופה מציאות מקומית מובהקת באמצעים ויזואליים רזים, קווי עפרון גסים ורוטטים משרטטים עולם עשיר בלי להזדקק לצבעים, אותם הצופה משלים בדמיונו, בעזרתם של קולות הדמויות, רעשי הרקע והתיאורים העשירים.
דותן מורנו מצליח לטפל בנושאים לא קלים כמו פריפריה, מזרחיות, עוני וזהות בלי ליפול למלכודות של בנאליה בייצוג ובעיצוב. הסרט, שמבוסס על סיפור של סמי ברדוגו, לוקח אותנו למסע אינטימי בחייהם של בן ואם, תוך טיפול בדמויות בכבוד ובעדינות, במחוות גופניות, הבעות פנים וקולות מדויקים, עשירים וחמים.
מתוך העולם הויזואלי הדל של השיכון הישראלי, מצליח דותן לדלות פרטים עשירים ולהגיש לנו מכלול שכולו מלא אהבה, כמיהה וגעגוע לנוף אנושי שלמרות הסיפור האישי, מצליח לגעת בצופה, להכניס אותו לעולם חברתי ותרבותי אותנטי ולעמת אותו אתו בלי להטיף ובלי להתריס. הסרט פשוט עוטף את הצופה ומשאיר לו את מלאכת הפיענוח.



מועמד מעניין: אנימאצבע של שרון גזית


קטגוריית קליפים

מועמדים:
- מעגלים/ אורי לוטן ויואב שטיבלמן
- נבל/ שחף רם
- באותו גל/ סוהיני טל
- בים בם בום/ פיל אנימציה בע"מ

פרס ראשון 'מעגלים'/ אורי לוטן ויואב שטיבלמן -

"מעגלים" הוא תוצר מרהיב עין של עבודת צוות מעולה וניכר שנעשה בהקפדה ובאהבה גדולה. מהסיפור למלאכת העיצוב, החומריות והקומפוזיטינג, יוצרי הקליפ מציבים רף גבוה לא רק לעשייה המקומית אלא ליצירה אנימטיבית בכללותה.



פרס שני 'נבל'/ שחף רם

קטגוריית סרטים מוזמנים ומסחריים

מועמדים:

- תשע נשמות/ ניר וגלי
- OurDesign / סטודיו פוינק
- IEA / פיל אנימציה בע"מ
- לילה לבן 2016 / נעמה צרפתי ונדיה גוביזקנסקי
- לכיתה/ סטודיו דוב אברמסון
- פרומו לאח הגדול/ יובל ומרב נתן, יפתח חוצב

מקום ראשון מפוצל

מקום ראשון לסרט מוזמן שאינו שיווקי תשע נשמות/ ניר וגלי – "ניר וגלי" מצליחים לשמור על אותן איכויות ייחודיות שסללו את דרכם אל מסך הטלוויזיה הישראלי כתיבה מושחזת, תזמון קומי מדויק ואוזן רגישה לניואנסים ישראליים שהופכים את "תשע נשמות" לסדרה מצחיקה, חריפה, ובעיקר מקומית מאוד.

מקום ראשון לסרט מוזמן שיווקי - Our Design / סטודיו פוינק
בתוך שדה צפוף של סרטוני פרסום מונפשים מצליח Our Design להתבלט במצוינותו ובקפדנותו הבימוי פשוט וחכם, האנימציה מסוגננת ושובת לב, ומעל הכל עומד עיצוב עשיר, בעל טביעת אצבע ייחודית ותשומת לב לפרטים הקטנים ביותר.

ציון לשבח על איכות אמנותית לילה לבן/ נעמה צרפתי ונדיה דוביז'נסקי - שילוב של מחול ומוזיקה עם צבעוניות פנדה זרחנית יוצרים עבודה חושנית ומרהיבה. באמצעות טכניקה ידנית "קלאסית", היוצרות מצליחות להפיח חיים חדשים באייקונים תל אביבים מוכרים.




תשע נשמות באתר מאקו: http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season13-nine-souls/Video-438c1e20143c451006.htm 

חביב הקהל:

קטגוריית סרטי ילדים

מועמדים:

- כשאהיה גדול/ אדיק מיטגרץ, קבוצת מדיה הופ!
- צ'וקומוקו/ מוטי זיגמן, קבוצת מדיה הופ!
- זאק וקוואק, העונה השניה/ Candy Bear Productions, QQD Ltd.
- רוזלינד פרנקלין/ פיצ'יפויי הפקות אנימציה
- שפינוזה/ פיצ'יפויי הפקות אנימציה

מקום ראשון 'כשאהיה גדול' אדיק מיטגרץ, קבוצת מדיה הופ! – –
בעזרת קו ילדותי ומשובב לב, מצליח אדיק מיטגרץ להמחיש בדיוק ובקסם רב את משאלת הלב הכה מוכרת של כל ילד וילד להיות גדול ועל הדרך מזכיר לכולנו כמה ולמה אנחנו כל כך אוהבים אנימציה. - 





ציון לשבח על עיצוב ושפה חזותית רוזלינד פרנקלין/ פיצ'יפויי -
מלבד לספר את סיפורה הפרטי של המדענית, הסרט 'רוזלינד פרנקלין' נוגע בנושא חשוב ביותר הדרת -נשים מהמרחב המדעי והקושי עמו מתמודדות אלו מהן שבוחרות להימצא בו כנגד הסיכויים. הוא מטפל בשני פנים אלו ברגישות רבה ובחן יוצא דופן, ומצליח להיות רלוונטי גם לצופים צעירים מבלי להתפשר על סגנונו הוויזואלי הייחודי.
לאור זאת מצאנו לנכון להעניק לו ציון לשבח על עיצוב ושפה חזותית.


סרטי סטודנטים

מועמדים:

- אני בילי/ משה גלבוע, בצלאל
- פוצי המעופף/ עידו בהר, בצלאל
- מקק/ יונתן השילוני, ספיר
- Lou's Cruise / טל הירשנזון, שנקר
- במילים אחרות/ טל קנטור, בצלאל
- Patterns / שחר דיוויס, בצלאל

מקום ראשון 'פוצי המעופף'/ עידו בהר -
לגרום לצופה להזדהות עם דמויות ולהתרגש עד עמקי נשמתו, זה לא דבר של מה בכך, בטח כשמדובר בסרט סטודנטים. בסרט הזה, האנימציה והמשחק המדויקים יוצרים הזדהות עמוקה עם הדמויות, שגורמת לצופה להתרגש. עם עבודת הסאונד המוצלחת, הבימוי המדויק והעיצוב הייחודי, מצליח היוצר לספר סיפור עמוק וטעון רגשית ולייצר סרט יוצא דופן, מרגש ונוגע ללב .


מקום שני 'במילים אחרות'/ טל קנטור -

סרט מרגש ואנושי, המצטייר כמו שיר לפני הצופה. התסריט המדויק יחד עם השפה האנימטיבית המקורית והמינימליסטית, מצליחים ללכוד את מהותו של זיכרון נבנה, מתפרק, ומתנגן במוחנו בלי סוף - . על כך נוסף גם הבימוי הרגיש ועבודת הסאונד הנפלאה, התורמים ליצירת חוויה שלמה ומהפנטת .


ציון לשבח על וירטואוזיות קולנועית מקק/ יונתן השילוני -

ציון לשבח מוענק לסרט "מקק" עבור וירטואוזיות קולנועית המתבטאת בבימוי מוקפד, עריכה אפקטיבית,
משחק שובה לב של הדמויות ופסקול עשוי ביד אמן.



אחד המועמדים המעניינים Lou's Cruise / טל הירשנזון, שנקר:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב האנימציה ברשת 2018

שנת 2018 עבורי היתה בעיקר בסימן הסרט שלי ושל אלון רותם "ניגון" איתו נסעתי לפסטיבל קרדיף השנה שם הכרתי מקרוב כמה סרטים ואנימטורים נפלאים. מעבר לזה השנה היתה רוויה בסרטי סטופמושן, קלאסית, תלת מימד, מציאות מדומה וסרטים ארוכים שמאתגרים את הציפיות שלנו. בדרך כלל אני מרגיש שהסרטים הקצרים הם המטען המשמעותי שאקח איתי הלאה מהשנה החולפת אבל השנה נראה שדווקא הסרטים הארוכים הצליחו לבטא את רוח התקופה בעוד הקצרים נשארים מעט מאחור.
כמדי שנה אני מלקט את מיטב הסרטים שעלו לרשת השנה והנה הם לפניכם, הנבחרים שלי לשנת 2018:


מספיק! אנה מנצריס
בגזרת סרטי הסטודנטים אקח איתי את ENOUGH של אנה מנצריס. סרט אפיזודלי קצר שהולך ומעלה את סף המתח עד לפיצוץ הבורגני השקט. אנה היא אנימטורית שוודית. הסרט נעשה כסרט סטודנטים ברויאל קולג' אוף ארט, לונדון.


מכתב אהבה לבחור שהמצאתי - רחל גוטגרץ 
סרט הגמר של רחל גוטגרץ מבצלאל זכה להצלחה גדולה ובצדק. על אף היותו נסיוני בטכניקה ובסיפור הוא מצליח לשמור על מסגרת סיפורית אחידה וסוחפת. הטכניקה המיוחדת שכוללת הדפס ממשי פותחה כבר בשנה ג' של רחל. עוד עליו כתבתי פה: https…

סיכום 2018 חלק ב'

שלום וברוכים הבאים להמשך סיכום השנה בבלוג.
את המיטב קיבצתי ברשומה הקודמת: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/12/2018BESTOF.html וכאן ארחיב ואקפוץ בין מגוון של נושאים שיחד נותנים סקירה על האנימציה העכשווית בארץ ובעולם.

נתחיל עם שחף...
מאוד קשה לעשות סיכום שנה בגלל אחד האנשים המוכשרים והיצירתיים והפרודוקטיבים שחיים בישראל: שחף רם. שחף כבר רגיל לעלות לקבלת פרסים באסיף ומתמודד לא פעם בכמה קטגוריות שונות. השנה הוא יצר סרטון עצמאי, קליפ ללהקת TATRAN וגם קליפ נוסף לאמן השירה המדוברת אריק אבר. למרות שכתב ידו של שחף כבר מוכר, הוא מספר בכל יצירה סיפור אחר עם עיצוב אחר. בקצב הזה, הפרס על מפעל חיים ינתן לו בגיל שלושים ואחת.
שטיח- שחף רם
שקרים לבנים - TATRAN

פרידה - אריק אבר
DIY - סדרת אנימציה לילדים הסדרה DIY שנוצרה על ידי Encyclopedia Pictura עבור Cartoon network בנויה מפרקים קצרים על חבורה יצירתית של ילדים-חיות. הסדרה היא סדרת תלת-מימד שבמהלך הנסיון להוזיל ולקצר את תהליך העבודה הגיעה לעיצוב מאוד מיוחד שחריג מאוד בנוף סדרות הילדים. הבימוי גם הוא מיוחד ונוטה לכיוון החויה-הזיה מאשר נרטיב קל…

הקרנה על הספה - בלגיה 2016

סרטה של ויולט דלויה Violette Delvoye מבית ספר LA CAMBRE, בריסל.
אחד הסרטים המרגשים שראיתי השנה הוא דוגמה מצוינת לכך שסרט אנימציה לא זקוק להצדקה כדי להעשות באנימציה. אין פה קסמים ודרקונים או אנשים שעפים, רק זוג נשים שמשוחחות אחרי צפיה בסרט בביתן. את הסרט ראיתי לראשונה בפסטיבל קרדיף ומאז חיכיתי שיעלה לרשת.

הסרט מאפיין שתי דמויות אוהבות השונות זו מזו ומבטא את היכולת לחלוק מרחב נפשי ורגשי שמקפל בתוכו מחשבות, דמיונות ורצון למשהו מופשט. בקרדיף, כמי שלראשונה היה לבדו בפסטיבל בארץ זרה, הרגשתי שהשיח הזה בין הדמויות, אודות ההשפעה על הנפש של המרחק והזרות שבנסיעה רחוקה הוא מדוייק ובמהלך שש וחצי דקות הדמויות מצליחות לבטא מי הן, מה הקשר בינהן ואיך הן רואות את העולם.
נפלא ממש.
"אנחנו כבר בכל מקום, את ואני"



מיני-דוקו: העליה והנפילה של UPA (וג'רלד מקבוינג בוינג)

דוקומנטרי קצר בשלושה חלקים על עליתו ונפילתו של הסטודיו האמריקני שהשפעתו על ההסטוריה של האנימציה עד היום ניכרת ואף יותר מאי פעם. השפעה על האתטיקה, הפתיחות העיצובית והחיסכון הכלכלי. סטודיו UPA פתח דלת לעולם של מה שמכונה "אנימציה מוגבלת". אנימציה שבמקום לחקות את המציאות יוצרת שפה חדשה של סיפור, עיצוב ותנועה. הרבה ממה שאנו מתייחסים אליו היום כ"מושן דיזיין", התחיל שם.







כפי שהסרט טוען הסטודיו UPA הוא זה שהוכיח את האפשרות לאנימציה שונה ובעקבותיו הלכו האנה ברברה וגם דיסני (בחלק גדול מסרטי התדמית והטלויזיה) שיצרו עולמות שלמים עם עיצוב גראפי לא ראליסטי ואנימציה מוגבלת.

לסיום: אחת הקלאסיקות מבית UPA: סיפורו של ג'רלד מקבוינג בוינג. הילד שידע לדבר רק בצלילים. זוכה אוסקר 1951.


ומסתבר שהסרט הפך לסדרה מאוחר יותר.


למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…