דלג לתוכן הראשי

המסע לירושלים- טריילר ל"ניגון"



ירושלים היא עיר פרדוקסלית. היא שאיפה, היא אידאה, מושא לתפילה של אלפי שנים, עיר של קודש ושל מפגש בין דתי ובאותו זמן היא גם ירושלים של מטה. של אוכלוסיות שונות שלא תמיד מצליחות לחיות יחד, עיר של עוני ושל עושר, עיר שסבלה אירועי טרור רבים, עיר שיש שטוענים שמעולם לא אוחדה ויש שטוענים שצריך לחלקה.

אני והתסריטאי אלון רותם חברנו יחד במסגרת פרויקט "דראפט סקיצה" של איגוד האנימציה כדי ליצור סרט על ירושלים פוסט אפוקליפטית. ירושלים ששטה נטושה  בחלל אחרי שהעולם פורק לחתיכות קטנות והאנושות גולה ברחבי הגלקסיה. ירושלים זו העשויה חורבות ושאריות היסטוריה מתגלית על ידי רב וארכאולוג חלל שיצאו לחפש אותה ומצאו.

טמבלר הפקה: https://halalpanuy.tumblr.com/
דף הפייסבוק של הסרט:
התמונה של ‏‎Niggun - A short animated film‎‏.


לעשות סרט זה כמו לחפש את ירושלים בעתיד. אתה לא יודע למה לצפות. אתה מונע מחלומות ונתקל בקשיים רובים וכל הזמן הזה אתה שואל את עצמך: למה עושים סרטים? מה הדבר הזה שהדמות מחפשת ומה הדבר שאני מחפש? זה בדיוק מה שקורה לדמויות שלנו. הן מחפשות משהו שחיפשו הרבה זמן אבל הגילוי הוא רק ההתחלה של המשבר וההתמודדות עם עצם הצורך למצוא.

לאחרונה חשבתי על הקשר בין 1967 ל1969. בין איחוד העיר וכיבוש הירח. חשבתי על זה שגם הירח כמו ירושלים היה יפה יותר, מסתורי יותר וקסום לפני שדרכה עליו רגל אדם. מי שחווה את המעבר מהירח כחלום זוהר לפריצת הדרך של האנושות עבר אירוע מטלטל, אך מי שנולד אחר כך, כמו הילדים של חורף 1973, נולדו אל תוך מציאות של ירושלים. מציאות שבה הירח הוא גוש אפור של חומר. והילדים האלה לא מסתפקים לא בירח כפנטזיה ומיתוס וגם לא בירח כפריצת דרך מדעית ומופת של הישגי האדם. הם רוצים משהו נוסף, משהו שהוא ממשי אך כזה שאינו רק חומר. אולי אלה ילדי אור הירח.

הסרט דובר יידיש (נראה לי שהוא סרט האנימציה היחידי ביידיש!) כי הוא מדבר על גלות. על המסע משם לפה שלא נגמר אף-פעם. והוא צפוי לעלות לרשת בעוד כשנה. אמשיך לעדכן.


בימוי: יוני שלמון
הפקה: אלון רותם
סיפור: אלון רותם, יוני שלמון
הפקה בפועל: סבטה אושרוב-גרוס
אנימציה: שרית בן-יוסף, יוני שלמון
ע. אנימציה: נדב פביש, דקל וינברגר, קטיה גאיה קרבץ
ארט: יניב טורם, יוני שלמון.
רקעים: יניב טורם, ענבר חרובי
ארט נוסף: לי דרור, מעיין ארליך, ירון שטיינברג, ניר גולן
שחקנים: אמיתי קדר, יובל רפפורט.
יידיש: לורה סהר, אבא של אפרת.
עריכת אנימטיק: יואב בריל
קומפוזיטינג וקאלרינג: תום קוריס
מוזיקה מקורית\ניגון: שני ברונר
עיצוב פסקול:  יורי פרמינקו

הקלטת שחקנים: אורן רוז

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

'ראש' - סרטו של סתיו לוי

סתיו לוי מציג את סרטו "ראש".
סרט הגמר שלו מבצלאל הוא מינימליסטי עד כמה שאפשר ודוגמה מצוינת למטען הסימבולי שאפשר להעמיס על דימוי פשוט, בסיפור פשוט עם סגנון פשוט.



עיצובים מרגשים לסרט:





















האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html: