דלג לתוכן הראשי

המסע לירושלים- טריילר ל"ניגון"



ירושלים היא עיר פרדוקסלית. היא שאיפה, היא אידאה, מושא לתפילה של אלפי שנים, עיר של קודש ושל מפגש בין דתי ובאותו זמן היא גם ירושלים של מטה. של אוכלוסיות שונות שלא תמיד מצליחות לחיות יחד, עיר של עוני ושל עושר, עיר שסבלה אירועי טרור רבים, עיר שיש שטוענים שמעולם לא אוחדה ויש שטוענים שצריך לחלקה.

אני והתסריטאי אלון רותם חברנו יחד במסגרת פרויקט "דראפט סקיצה" של איגוד האנימציה כדי ליצור סרט על ירושלים פוסט אפוקליפטית. ירושלים ששטה נטושה  בחלל אחרי שהעולם פורק לחתיכות קטנות והאנושות גולה ברחבי הגלקסיה. ירושלים זו העשויה חורבות ושאריות היסטוריה מתגלית על ידי רב וארכאולוג חלל שיצאו לחפש אותה ומצאו.

טמבלר הפקה: https://halalpanuy.tumblr.com/
דף הפייסבוק של הסרט:
התמונה של ‏‎Niggun - A short animated film‎‏.


לעשות סרט זה כמו לחפש את ירושלים בעתיד. אתה לא יודע למה לצפות. אתה מונע מחלומות ונתקל בקשיים רובים וכל הזמן הזה אתה שואל את עצמך: למה עושים סרטים? מה הדבר הזה שהדמות מחפשת ומה הדבר שאני מחפש? זה בדיוק מה שקורה לדמויות שלנו. הן מחפשות משהו שחיפשו הרבה זמן אבל הגילוי הוא רק ההתחלה של המשבר וההתמודדות עם עצם הצורך למצוא.

לאחרונה חשבתי על הקשר בין 1967 ל1969. בין איחוד העיר וכיבוש הירח. חשבתי על זה שגם הירח כמו ירושלים היה יפה יותר, מסתורי יותר וקסום לפני שדרכה עליו רגל אדם. מי שחווה את המעבר מהירח כחלום זוהר לפריצת הדרך של האנושות עבר אירוע מטלטל, אך מי שנולד אחר כך, כמו הילדים של חורף 1973, נולדו אל תוך מציאות של ירושלים. מציאות שבה הירח הוא גוש אפור של חומר. והילדים האלה לא מסתפקים לא בירח כפנטזיה ומיתוס וגם לא בירח כפריצת דרך מדעית ומופת של הישגי האדם. הם רוצים משהו נוסף, משהו שהוא ממשי אך כזה שאינו רק חומר. אולי אלה ילדי אור הירח.

הסרט דובר יידיש (נראה לי שהוא סרט האנימציה היחידי ביידיש!) כי הוא מדבר על גלות. על המסע משם לפה שלא נגמר אף-פעם. והוא צפוי לעלות לרשת בעוד כשנה. אמשיך לעדכן.


בימוי: יוני שלמון
הפקה: אלון רותם
סיפור: אלון רותם, יוני שלמון
הפקה בפועל: סבטה אושרוב-גרוס
אנימציה: שרית בן-יוסף, יוני שלמון
ע. אנימציה: נדב פביש, דקל וינברגר, קטיה גאיה קרבץ
ארט: יניב טורם, יוני שלמון.
רקעים: יניב טורם, ענבר חרובי
ארט נוסף: לי דרור, מעיין ארליך, ירון שטיינברג, ניר גולן
שחקנים: אמיתי קדר, יובל רפפורט.
יידיש: לורה סהר, אבא של אפרת.
עריכת אנימטיק: יואב בריל
קומפוזיטינג וקאלרינג: תום קוריס
מוזיקה מקורית\ניגון: שני ברונר
עיצוב פסקול:  יורי פרמינקו

הקלטת שחקנים: אורן רוז

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):