דלג לתוכן הראשי

מאמרי וידאו מומלצים 2017

מאמרי הוידאו של 2017!

איזה כיף זה מאמרי וידאו. למה לכתוב על קולנוע אם אפשר להסביר ולהדגים באותו הזמן? אמנם השנה נסגר אחד הערוצים הבולטים שעסקו במאמרי וידאו קולנועיים "Every frame a painting" אך הוא השאיר אחריו ערוצים מקבילים טובים לא פחות. הנה כמה מאמרי שעשו לי את השנה. אני לא מצפה שתוכלו לראות את כולם ולכן תמצתתי את נושאי הסרטונים כדי שתוכלו לבחור בעצמכם.

נתחיל בדן הרמון, אולי אישיות השנה. אמנם ריק ומורטי איתנו כבר זמן מה אבל התסריטאי והיוצר הזה מהווה מופת לאדם שגם כותב קומדיות מצוינות ופרועות וגם לא מטריד מינית! מעבר לזה יש לו הבנה מעמיקה בסטוריטלינג, אפיון דמויות ומסע הגיבור, הבנה שבאה לידי ביטוי בסרטונים אלו. למעמיקים כדאי לשוטט גם כאן:
כמות גדולה של הרצאות התקיימו בישראל השנה על הסדרה במקומות שונים ובהקשרים שונים מפנטזיה ועד כלכלה עד שלפעמים נדמה שזו אינה סדרה אלא חומר לעבודות סמנריוניות.



אחד המקורות הפוריים בנושאי קולנוע ברשת, אתר NOFILMSCHOOL (כי כשיש רשת מי צריך ללמוד קולנוע? כביכול), סוקר את מאמרי הוידאו שהוא אהב השנה:

סרטון מונפש של TED-ED על כתיבה מותחת.
על הפער בין הקורא\צופה ליוצר ולדמויות. זהו נושא חשוב מאוד בכתיבה ובבימוי: ליצור מתוך מודעות לפער שבין המציאות לנקודות המבט והמידע החלקי שנחשף:


מות הסימפסונים
מאמר נהדר על ההידרדרות של משפחת סימפסון. חלק חשוב עוסק לא בכתיבה אלא באיכות האנימציה!

צילו של המפגש.
אחד הסרטים שעשו לי את השנה-שנתיים האחרונות הוא "המפגש" כיוון שהוא עוסק בתקשורת כרעיון רוחני והומניסטי. סרטון זה מתייחס לצד הויזואלי: השימוש בצללים. זהו מאמר וידאו לא ממילולי בו הרעיון מועבר באמצעות מונטאז'. מוטיב הצל בסרט הוא מהותי כי הוא מאמז על מקומו של המשך בתודעה האנושית, הן המסך הקולנועי והן המסך של התודעה בו "האחר" נמצא בצד השני. בלתי נגיש אך מתקשר.


ג'ון בורגרמן על שרבוט.
לא מאמר אבל שיחה עם יוצר. ג'ון בורגרמן מדבר על מקומו של הדודלינג, השרבוט, בחייו.
אם אתם אוהבים שיחות כאלו אני ממליץ על ערוץ CREATIVEMORNIING שיש לו גם שלוחה ישראלית. כמו למשל בהרצאה של המאייר זאב אנגלמייר שעליו השתלטה שושקה, דמות שיצר.

האם אתה רובוט?
על סרטי אינטילגנציה מלאכותית: מה הופך אותנו לאנושיים.


ישנם הרבה מאמרים עם מונולוג או בלי על צבע, קומפוזיציה ושימושים שונים בסינמטוגרפיה. הנה אחד היפים שעוסק בפלטות הצבעים  של "שומרי הגלקסיה":
 https://vimeo.com/channels/colorcinema


מה המשמעות של השניות האחרונות של "שמש נצחית בראש צלול"?
מאמר וידאו נהדר מעלה פרשנות מצוינת.
בסוף הסרט אנחנו מבינים שכנראה הגיבורים קלמנטיין וג'ואל החליטו לנסות שוב להיות ביחד. ואז אנחנו רואים את הדמות שלהם רצה על חוף הים ואז יש ג'אמפ-קאטים קטנים שמראים חזרה קטנה בזמן, שוב ושוב עד לסיום הסרט.
המאמר טוען שהאנושות אוהבת סיפורי אהבה. אוהבת להאמין באהבה למרות שהנסיון האנושי מראה שפעמים רבות מדי זה מסתיים רע. גם הדמויות בסרט מאמינות באהבה. כאשר הן מוחקות את הזיכרון שלהן הן לא בורחות מהעבר אלא מאפשרות את העתיד. מאפשרות לאמונה שאהבה אפשרית לשוב למרות נסיונן הרע. בזה שהדמויות בשניות האחרונות נכנסות למעין לופ, דה-ז'ה-וו של סיפור רומנטי שיולד את עצמו מחדש שוב ושוב, הן למעשה מתחזקות את המכניזם הזה, של להאמין באהבה, לנסות, להכשל, לשכוח, לנסות שוב, לחזור על כל הרגעים הקסומים והאיומים ולהתחיל מחדש. כהם כמונו.



עומק הרקע
מאמר יפהפה וחשוב על אפיון סביבה באנימציה ובעיקר על תום מור, אחד הכוחות הפורצים באנימציה הארופאית.

חדוות היצירה של נורמן מקלרן
ערוץ FANDOR הגדוש במאמרי וידאו יצר סרטון מחוה לאנימטור נורמ מקלרן, מיוצרי האנימציה החשובים: "אני מנסה לפתח אינטימיות עם סרט כצייר עם הקנווס שלו."


האנימציה של ONE PUNCH MAN
סדרת אנימה הזויה ושונה שמנותחת בסרטון זה דרך הדיוק בבימוי ובאנימציה. מחכים ביותר.

איך חיברו אנימציה וצילום חי ברוג'ר ראביט לעומת סרטים אחרים. מאמר טכני בבסיסו אך מעמיק ומעורר השראה.

מעבר לעמק הניכור
מאמר מעניין: מה קורה כשאנימציה מגיענ לשיא ראליסטי? האם אפקטים נועדו לחקות את המציאות או לתעתע בה?


מעבר לחומת הגן: סדרת המופת של פאט מקהאל שואבת ממקורות רבים המוצגים בסרטון זה מתוך מטרה לברוא עולם מאיים, מסתורי אך מוכר. אני כתבתי על הסדרה מזמן:






כמה מאמרים על דיסני:

על הגאונות והפספוס שב"כוכב המטמון" של דיסני. אחד הסרטים הפחות מוערכם אך עם הברקות רבו, דמויות נהדרות וסיפור טוב.


סינדרלה: האם הסרט הוא אייקן שוביניסטי או שזה פשוט מה שהרגילו אותנו לחשוב? מאמר מוצלח ביותר.


אם חפירות על דיסני זה הקטע שלכם אז הערוץ של לינדסי אליס הוא אוצר אמיתי. היא אמנם מדבר המון והרטונים שלה ארוכים מאוד אבל יש לה תובנות וידע שמצדיקות אתה ההקשבה. סטודנטית שלי, ענבר פינק, הכירה לי אותה והעלתה את הדין לגבי טון TONE אחיד ביצירת סרט.  https://www.youtube.com/watch?v=KznZcK7ksf4

האמבט של דמבו
מאמר מצויין נוסף עוסק באביזר במה שול לכאורה בדמבו: גיגית המרחץ. מבט מעמיק על יפור דרך אביזרים. עוד על כך פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2017/10/PROPS.html


עוד על קולנוע:
פרספקטיבה של דמות
מאמר חשוב על בימוי: אובייקטיביות וסובייקטיביות. מאמר שעזר לי להסביר לעצמיעל הבדלי דישות בבימוי.


להבין את "תברח"
אחד מסרטי השנה ללא ספק הוא סרט האימה החברתי "תברח". סרט שלאחר צפיה במאמר זה הבנתי שריך להסתכל עליו כסאטירה כדי להמנע מהתחושה שהוא מונע משנאת לבנים בלבד.

על תהליך פיצוח הכתיבה של "הקול בראש". מאמר מעניין שחושף את אחורי הקלעים של הסרט.

ולסיום: משפחת סופרעל. על רגע הגילוי המקביל בין מר סופרעל וגברת סופרעל.


ובאתר FSRO

ערוצים מובילים למאמרי וידאו נוספים:

ועל סינמטוגרפיה ומאמרי וידאו כתבתי פה: לינקים, ספרים ומקורות לימודיים על השפה הקולנועית 

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

זדיינו. פרויקט אנימציה מאת וליה רוזנצוייג, מנשר 2018

פרוייקט טרי וחזק ממחלקת תקשורת חזותית ממנשר. וליה רוזנצוייג הנפישה בציורי טושים שירה מדוברת (ספוקן וורד) שעוסק בדור ה1.5 של העליה מרוסיה. על זהות חצויה, גזענות והמבט על כור ההיתוך:



מתוך אתר הבוגרים https://www.minsharbogrim.com (התערוכה מוצגת במנשר עד ל9.8.18)

זדיינו אני אומרת לכם ״כילדים בברית המועצות הסתכלנו על ההורים שלנו כדמויות כל־יכולות. אחרי העלייה לארץ הפכנו להיות חזקים מהם: דיברנו עברית שוטפת, שחינו במנטליות הצברית ובפועל תיווכנו להורים את העולם הישראלי. הורינו, מן הצד השני, התרכזו בהישרדות ובמקרים רבים עבדו בעבודות שירותים למרות השכלתם הגבוהה. במרוצת השנים צמחנו להיות צעירים עצמאיים, התופסים תפקידי מפתח בחברה, אלא שהצורך התמידי להוכיח שאנחנו חלק גורם לכך שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות עצמנו. אנחנו תמיד צריכים להיות משהו אחר, טוב יותר, כדי להתקבל״. - אלקס ריף
הפרויקט מתעסק בחוויותיו של דור 1.5 שעלה מברית המועצות לשעבר. דור 1.5 הוא ילדי העולים שהגיעו עם ההורים בגיל הילדות או התבגרות המוקדם וגדלו בארץ. אנחנו לא בדיוק דור ראשון, שכן הורינו היו אלה שחוו את העליה במלואה על תופעותיה…

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






המלצות אנימיקס 2018

אנימיקס, הפסטיבל הישראלי הגדול והותיק בישראל נמצא ממש מעבר לפינה. כמדי שנה אני מנסה להמליץ על כמה מתוכניות האנימציה בדגש על אלו שמתאימות לקהל בוגר. וכמדי שנה אני גם מזהיר מכמה דברים ואתחיל בהם: התוכניות שמרכזות סרטי אנימציה על פי נושא הוא אחד הדברים הפחות מוצלחים בפסטיבל. על סמך הכרות משנים עברו מדובר לא פעם באוסף של סרטים שאין בינהם קשר אוצרותי מעבר לנושא שחוזר. מעבר לכך בעבר גם איכות ההקרנה לא היתה טובה כיוון שהסרטים השונים הודבקו זה לזה לרצף אחד שדרש ייצוא מחודש של קבצים שפוגע באיכות הקובץ המקורי. אני סוקר פה רק אירועי אנימציה למרות שהפסטיבל הוא גם פסטיבל קומיקס וקריקטורה.

לכל המלצה יש לינקים לדף הסרט המומלץ באתר אנימיקס.
קוראי הבלוג מקבלים הנחה. כרטיס ב35 שקלים (לא כולל סדנאות). בהזמנת כרטיס ציינו קוד מצויירים ותהנו!

התוכניה המלאה להורדה
https://drive.google.com/file/d/1V-jZm1n-57_tHdKOHxiD-IYqafCIiQwS/view?usp=sharing המלצות לאנימיקס הפסטיבל יימשך חמישה ימים משלישי עד שבת. חלק מההקרנות חוזרות מספר פעמים כך שתוכלו לרכז את האירועים החשובים לכם. ההמלצות שלי מבוססות על ציפיותיי שלי על …

השועל הגדול הרע - באנימיקס 2018

אחד הסרטים שאני הכי מצפה להם כבר שנים הוא "השועל הגדול הרע" של בנימין רנר. רנר הוא אנימטור צעיר שעשה דרך מהירה מאוד לבימוי סרטים ארוכים. סרטו הראשון "ארנסט וסלסטין" המבוסס על סדרת ספרים בשם זה, הוא סרט צנוע וחכם שנעשה באנימציה קלאסית בתוכנת פלאש. סרטו החדש "השועל הגדול הרע" מבוסס על ספר קומיקס שרנר כתב ואייר ובו סיטואציות מצחיקות של שועל ביש מזל. הסרט יוקרן בפסטיבל אנימיקס 2018.

לרכישת כרטיסים: "השועל הגדול הרע" אנימיקס 2018





הרצאה יפה של רנר על הפקת הסרט:

עבודת אנימציה:




רנר מאייר: