דלג לתוכן הראשי

פיקטופלזמה 2018- אופיר חנין בסיקור מהפסטיבל הברלינאי לעיצוב דמויות


מאמר אורח: אופיר חנין בסיכום והמלצות מפסטיבל פיקטופלזמה
פיקטופלזמה הוא פסטיבל בנושא דמויות המתקיים זו השנה ה-14 בברלין, וככזה הוא מציג קומיקס, איור, פיסול, VR וגם הרבה אנימציה. הוא מורכב מתערוכות, הקרנות הרצאות וסדנאות. היו הרבה הרצאות ותערוכות מגניבות אבל אני אתמקד במה שרלוונטי לאנימציה.

הדוברים הכי מעניינים:

אלברטו ואסקז (Alberto Vazquez) הוא יוצר ספרדי ואחד מהאמנים המסקרנים שהכרתי שם. במסגרת הפסטיבל הוקרנו שני סרטים קצרים שלו ופיצ'ר (שלצערי לא יצא לי לראות). הוא משלב עיצובים קרטוניים עם נושאים רציניים, כמו סמים ועוני. רציתי להמליץ על הסרט הקצר שלו Decorado שהיה זמין לצפיה בוימאו On Demand ובינתיים הספיק להיעלם.



קווין ג'מין (AKA Kékéflipnote) הוא אנימטור צרפתי אוטודידקט שעושה אנימציה בנינטנדו 3DS (מסתבר שיש דבר כזה). יש לו הבנה מדהימה של תנועה וקצב וממש מגניב לראות איך הוא שואב השראה מדברים אמיתיים. שווה לעקוב אחריו בפייסבוק ובטוויטר, הוא מעלה אנימציות קצרות ומגניבות כל הזמן.



רֳקה בוקסי (Réka Bucsi) היא אנימטורית הונגרית. היא יוצרת סרטים הזויים ומלאי הומור שחור. יש לה סגנון מאוד גרפי מודרני. בפסטיבל הוקרנו שני סרטים קצרים שלה - Symphony No. 42 שהיה פרוייקט הגמר שלה באנימציה ו-Love, והפיצ'ר Solar Walk  שבמקור הוקרן עם הופעת ג'אז חיה.



ג'ד סיה (Ged Sia) הוא במאי אנימציה ליטאי. הוא הציג את הסרט הקצר המהמם שלו Running Lights וסיפר על מאחורי הקלעים של ההפקה. הוא סיפר הרבה על הקשיים שהיו לו עם ההפקה הזאת וכמעט שהוא התייאש במהלכה. קצת מההפקה שלו.



אנציקלופדיה פיקטורה (Encyclopedia Pictura) הם חבורה של יוצרים מוכשרים. הם עושים כל מיני דברים שונים (בין היתר עובדים כרגע על פיתוח  סדרת אנימציה לילדים), אבל המומחיות האמיתית שלהם היא ביצירה של סרטים שמשלבים אפקטים פרקטיים ליצירה סוריאליסטית. היה ממש מגניב לראות את מאחורי הקלעים של היצירה שלהם. הרבה מהם קיימים גם באינטרנט.



סרטון מאחורי הקלעים של קליפ שעשו בשיתוף עם ערן היללי הישראלי:


חוץ מההרצאות הפסטיבל כלל ארבע הקרנות בנות שעתיים של סרטי אנימציה קצרים בנוכחות היוצרים. היה מגוון מאוד מעניין של סרטים, מוצלחים יותר ופחות, בנושאים וטכניקות שונים. בחרתי כמה מהאהובים עלי:

הסרט שפתח את הפסטיבל. הוא מאוד מצחיק ומיועד בעיקר בשביל אנימטורים ומעצבי דמויות:


סרט ממש מגניב וחמוד. כל האנימציה נוצרה על ידי הטבעה של תבניות על גוף אנושי.


לצערי רק טריילר. הסרט החדש של היוצר של Wind..


עוד טריילר. סרט מרגש שנוצר בטכניקה מגניבה של אור וצל. יוני דיבר עליו בסיכום שלו מפסטיבל קרדיף.


זהירות, זה סרט מדכא על אימהוּת, לידה ודיכאון. מתוך סדרה של סרטים על Conception על ה-New York Times.


עוד יצירה במבט יהודי אלטרנטיבי של נינה פיילי:


בשינוי חד, קליפ ממש חמוד.




פיילוט לסדרת אנימציה עם הומור נונסנס בריטי. על בלש בעולם שמורכב מגושי בשר מרחפים.


טריילר. The Burden הוא מיוזיקל סטופ מושן נפלא משעשע ומדכא.


ואני אציין גם את Eisnasen שהוא סרט חמוד שנעשה בסטופ מושן משולב עם תלת מימד. הוא לא זמין כרגע באינטרנט והטריילר שלו לא ממש מייצג את הסרט, אבל אפשר לראות קצת מאחורי הקלעים שלו פה.

קצת עצות ועניינים לוגיסטיים למי שמעוניין ללכת לכנס:

דבר ראשון, תביאו איתכם מלא כרטיסי ביקור או סטיקרים, כי הם נחטפים.

ביום הראשון של הפסטיבל אין הרצאות. כדאי לאסוף את הכרטיסים מוקדם יחסית ואז לעשות את ה-Character Walk שזה אומר לעבור בין כל התערוכות (טיפ: מחוץ לכל תערוכה יש דגל פיקטופלזמה כתום. אגב, הכניסה לתערוכות פתוחה לקהל הרחב). ובערב יש את מסיבת הפתיחה של הכנס שהשנה כללה הקרנה של מיטב הסרטים משנה שעברה ותחרות נעיצת מבטים שהייתה מאוד מבדרת (וברקע הוצגו דמויות נועצות מבטים).

התערוכות פתוחות כל יום בין 12:00-20:00, אבל קחו בחשבון שהכנס עצמו מאוד אינטסיבי, כך שלא הייתי בונה על לראות אותן ביום אחר (חוץ מהיום האחרון של הפסטיבל שבו אין הרצאות). יש דברים שקורים במקביל - השנה היה מתחם של VR שהציג דברים שונים במקביל להרצאות, ובנוסף לזה גם סדנאות. ההרצאות נגמרות ב-20:00, אבל קחו בחשבון שיש גם הקרנות ואירועים מגניבים מאוחר בלילה.

מתוך התערוכה Face-Off של פרוייקט 1324

אתר פיקטופלזמה: https://pictoplasma.com/
האתר של אופיר חנין: https://www.ofirhanin.com/

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב האנימציה ברשת 2018

שנת 2018 עבורי היתה בעיקר בסימן הסרט שלי ושל אלון רותם "ניגון" איתו נסעתי לפסטיבל קרדיף השנה שם הכרתי מקרוב כמה סרטים ואנימטורים נפלאים. מעבר לזה השנה היתה רוויה בסרטי סטופמושן, קלאסית, תלת מימד, מציאות מדומה וסרטים ארוכים שמאתגרים את הציפיות שלנו. בדרך כלל אני מרגיש שהסרטים הקצרים הם המטען המשמעותי שאקח איתי הלאה מהשנה החולפת אבל השנה נראה שדווקא הסרטים הארוכים הצליחו לבטא את רוח התקופה בעוד הקצרים נשארים מעט מאחור.
כמדי שנה אני מלקט את מיטב הסרטים שעלו לרשת השנה והנה הם לפניכם, הנבחרים שלי לשנת 2018:


מספיק! אנה מנצריס
בגזרת סרטי הסטודנטים אקח איתי את ENOUGH של אנה מנצריס. סרט אפיזודלי קצר שהולך ומעלה את סף המתח עד לפיצוץ הבורגני השקט. אנה היא אנימטורית שוודית. הסרט נעשה כסרט סטודנטים ברויאל קולג' אוף ארט, לונדון.


מכתב אהבה לבחור שהמצאתי - רחל גוטגרץ 
סרט הגמר של רחל גוטגרץ מבצלאל זכה להצלחה גדולה ובצדק. על אף היותו נסיוני בטכניקה ובסיפור הוא מצליח לשמור על מסגרת סיפורית אחידה וסוחפת. הטכניקה המיוחדת שכוללת הדפס ממשי פותחה כבר בשנה ג' של רחל. עוד עליו כתבתי פה: https…

סיכום 2018 חלק ב'

שלום וברוכים הבאים להמשך סיכום השנה בבלוג.
את המיטב קיבצתי ברשומה הקודמת: https://shulyathakosem.blogspot.com/2018/12/2018BESTOF.html וכאן ארחיב ואקפוץ בין מגוון של נושאים שיחד נותנים סקירה על האנימציה העכשווית בארץ ובעולם.

נתחיל עם שחף...
מאוד קשה לעשות סיכום שנה בגלל אחד האנשים המוכשרים והיצירתיים והפרודוקטיבים שחיים בישראל: שחף רם. שחף כבר רגיל לעלות לקבלת פרסים באסיף ומתמודד לא פעם בכמה קטגוריות שונות. השנה הוא יצר סרטון עצמאי, קליפ ללהקת TATRAN וגם קליפ נוסף לאמן השירה המדוברת אריק אבר. למרות שכתב ידו של שחף כבר מוכר, הוא מספר בכל יצירה סיפור אחר עם עיצוב אחר. בקצב הזה, הפרס על מפעל חיים ינתן לו בגיל שלושים ואחת.
שטיח- שחף רם
שקרים לבנים - TATRAN

פרידה - אריק אבר
DIY - סדרת אנימציה לילדים הסדרה DIY שנוצרה על ידי Encyclopedia Pictura עבור Cartoon network בנויה מפרקים קצרים על חבורה יצירתית של ילדים-חיות. הסדרה היא סדרת תלת-מימד שבמהלך הנסיון להוזיל ולקצר את תהליך העבודה הגיעה לעיצוב מאוד מיוחד שחריג מאוד בנוף סדרות הילדים. הבימוי גם הוא מיוחד ונוטה לכיוון החויה-הזיה מאשר נרטיב קל…

הקרנה על הספה - בלגיה 2016

סרטה של ויולט דלויה Violette Delvoye מבית ספר LA CAMBRE, בריסל.
אחד הסרטים המרגשים שראיתי השנה הוא דוגמה מצוינת לכך שסרט אנימציה לא זקוק להצדקה כדי להעשות באנימציה. אין פה קסמים ודרקונים או אנשים שעפים, רק זוג נשים שמשוחחות אחרי צפיה בסרט בביתן. את הסרט ראיתי לראשונה בפסטיבל קרדיף ומאז חיכיתי שיעלה לרשת.

הסרט מאפיין שתי דמויות אוהבות השונות זו מזו ומבטא את היכולת לחלוק מרחב נפשי ורגשי שמקפל בתוכו מחשבות, דמיונות ורצון למשהו מופשט. בקרדיף, כמי שלראשונה היה לבדו בפסטיבל בארץ זרה, הרגשתי שהשיח הזה בין הדמויות, אודות ההשפעה על הנפש של המרחק והזרות שבנסיעה רחוקה הוא מדוייק ובמהלך שש וחצי דקות הדמויות מצליחות לבטא מי הן, מה הקשר בינהן ואיך הן רואות את העולם.
נפלא ממש.
"אנחנו כבר בכל מקום, את ואני"



מיני-דוקו: העליה והנפילה של UPA (וג'רלד מקבוינג בוינג)

דוקומנטרי קצר בשלושה חלקים על עליתו ונפילתו של הסטודיו האמריקני שהשפעתו על ההסטוריה של האנימציה עד היום ניכרת ואף יותר מאי פעם. השפעה על האתטיקה, הפתיחות העיצובית והחיסכון הכלכלי. סטודיו UPA פתח דלת לעולם של מה שמכונה "אנימציה מוגבלת". אנימציה שבמקום לחקות את המציאות יוצרת שפה חדשה של סיפור, עיצוב ותנועה. הרבה ממה שאנו מתייחסים אליו היום כ"מושן דיזיין", התחיל שם.







כפי שהסרט טוען הסטודיו UPA הוא זה שהוכיח את האפשרות לאנימציה שונה ובעקבותיו הלכו האנה ברברה וגם דיסני (בחלק גדול מסרטי התדמית והטלויזיה) שיצרו עולמות שלמים עם עיצוב גראפי לא ראליסטי ואנימציה מוגבלת.

לסיום: אחת הקלאסיקות מבית UPA: סיפורו של ג'רלד מקבוינג בוינג. הילד שידע לדבר רק בצלילים. זוכה אוסקר 1951.


ומסתבר שהסרט הפך לסדרה מאוחר יותר.


למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…