דלג לתוכן הראשי

פיקטופלזמה 2018- אופיר חנין בסיקור מהפסטיבל הברלינאי לעיצוב דמויות


מאמר אורח: אופיר חנין בסיכום והמלצות מפסטיבל פיקטופלזמה
פיקטופלזמה הוא פסטיבל בנושא דמויות המתקיים זו השנה ה-14 בברלין, וככזה הוא מציג קומיקס, איור, פיסול, VR וגם הרבה אנימציה. הוא מורכב מתערוכות, הקרנות הרצאות וסדנאות. היו הרבה הרצאות ותערוכות מגניבות אבל אני אתמקד במה שרלוונטי לאנימציה.

הדוברים הכי מעניינים:

אלברטו ואסקז (Alberto Vazquez) הוא יוצר ספרדי ואחד מהאמנים המסקרנים שהכרתי שם. במסגרת הפסטיבל הוקרנו שני סרטים קצרים שלו ופיצ'ר (שלצערי לא יצא לי לראות). הוא משלב עיצובים קרטוניים עם נושאים רציניים, כמו סמים ועוני. רציתי להמליץ על הסרט הקצר שלו Decorado שהיה זמין לצפיה בוימאו On Demand ובינתיים הספיק להיעלם.



קווין ג'מין (AKA Kékéflipnote) הוא אנימטור צרפתי אוטודידקט שעושה אנימציה בנינטנדו 3DS (מסתבר שיש דבר כזה). יש לו הבנה מדהימה של תנועה וקצב וממש מגניב לראות איך הוא שואב השראה מדברים אמיתיים. שווה לעקוב אחריו בפייסבוק ובטוויטר, הוא מעלה אנימציות קצרות ומגניבות כל הזמן.



רֳקה בוקסי (Réka Bucsi) היא אנימטורית הונגרית. היא יוצרת סרטים הזויים ומלאי הומור שחור. יש לה סגנון מאוד גרפי מודרני. בפסטיבל הוקרנו שני סרטים קצרים שלה - Symphony No. 42 שהיה פרוייקט הגמר שלה באנימציה ו-Love, והפיצ'ר Solar Walk  שבמקור הוקרן עם הופעת ג'אז חיה.



ג'ד סיה (Ged Sia) הוא במאי אנימציה ליטאי. הוא הציג את הסרט הקצר המהמם שלו Running Lights וסיפר על מאחורי הקלעים של ההפקה. הוא סיפר הרבה על הקשיים שהיו לו עם ההפקה הזאת וכמעט שהוא התייאש במהלכה. קצת מההפקה שלו.



אנציקלופדיה פיקטורה (Encyclopedia Pictura) הם חבורה של יוצרים מוכשרים. הם עושים כל מיני דברים שונים (בין היתר עובדים כרגע על פיתוח  סדרת אנימציה לילדים), אבל המומחיות האמיתית שלהם היא ביצירה של סרטים שמשלבים אפקטים פרקטיים ליצירה סוריאליסטית. היה ממש מגניב לראות את מאחורי הקלעים של היצירה שלהם. הרבה מהם קיימים גם באינטרנט.



סרטון מאחורי הקלעים של קליפ שעשו בשיתוף עם ערן היללי הישראלי:


חוץ מההרצאות הפסטיבל כלל ארבע הקרנות בנות שעתיים של סרטי אנימציה קצרים בנוכחות היוצרים. היה מגוון מאוד מעניין של סרטים, מוצלחים יותר ופחות, בנושאים וטכניקות שונים. בחרתי כמה מהאהובים עלי:

הסרט שפתח את הפסטיבל. הוא מאוד מצחיק ומיועד בעיקר בשביל אנימטורים ומעצבי דמויות:


סרט ממש מגניב וחמוד. כל האנימציה נוצרה על ידי הטבעה של תבניות על גוף אנושי.


לצערי רק טריילר. הסרט החדש של היוצר של Wind..


עוד טריילר. סרט מרגש שנוצר בטכניקה מגניבה של אור וצל. יוני דיבר עליו בסיכום שלו מפסטיבל קרדיף.


זהירות, זה סרט מדכא על אימהוּת, לידה ודיכאון. מתוך סדרה של סרטים על Conception על ה-New York Times.


עוד יצירה במבט יהודי אלטרנטיבי של נינה פיילי:


בשינוי חד, קליפ ממש חמוד.




פיילוט לסדרת אנימציה עם הומור נונסנס בריטי. על בלש בעולם שמורכב מגושי בשר מרחפים.


טריילר. The Burden הוא מיוזיקל סטופ מושן נפלא משעשע ומדכא.


ואני אציין גם את Eisnasen שהוא סרט חמוד שנעשה בסטופ מושן משולב עם תלת מימד. הוא לא זמין כרגע באינטרנט והטריילר שלו לא ממש מייצג את הסרט, אבל אפשר לראות קצת מאחורי הקלעים שלו פה.

קצת עצות ועניינים לוגיסטיים למי שמעוניין ללכת לכנס:

דבר ראשון, תביאו איתכם מלא כרטיסי ביקור או סטיקרים, כי הם נחטפים.

ביום הראשון של הפסטיבל אין הרצאות. כדאי לאסוף את הכרטיסים מוקדם יחסית ואז לעשות את ה-Character Walk שזה אומר לעבור בין כל התערוכות (טיפ: מחוץ לכל תערוכה יש דגל פיקטופלזמה כתום. אגב, הכניסה לתערוכות פתוחה לקהל הרחב). ובערב יש את מסיבת הפתיחה של הכנס שהשנה כללה הקרנה של מיטב הסרטים משנה שעברה ותחרות נעיצת מבטים שהייתה מאוד מבדרת (וברקע הוצגו דמויות נועצות מבטים).

התערוכות פתוחות כל יום בין 12:00-20:00, אבל קחו בחשבון שהכנס עצמו מאוד אינטסיבי, כך שלא הייתי בונה על לראות אותן ביום אחר (חוץ מהיום האחרון של הפסטיבל שבו אין הרצאות). יש דברים שקורים במקביל - השנה היה מתחם של VR שהציג דברים שונים במקביל להרצאות, ובנוסף לזה גם סדנאות. ההרצאות נגמרות ב-20:00, אבל קחו בחשבון שיש גם הקרנות ואירועים מגניבים מאוחר בלילה.

מתוך התערוכה Face-Off של פרוייקט 1324

אתר פיקטופלזמה: https://pictoplasma.com/
האתר של אופיר חנין: https://www.ofirhanin.com/

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

זדיינו. פרויקט אנימציה מאת וליה רוזנצוייג, מנשר 2018

פרוייקט טרי וחזק ממחלקת תקשורת חזותית ממנשר. וליה רוזנצוייג הנפישה בציורי טושים שירה מדוברת (ספוקן וורד) שעוסק בדור ה1.5 של העליה מרוסיה. על זהות חצויה, גזענות והמבט על כור ההיתוך:



מתוך אתר הבוגרים https://www.minsharbogrim.com (התערוכה מוצגת במנשר עד ל9.8.18)

זדיינו אני אומרת לכם ״כילדים בברית המועצות הסתכלנו על ההורים שלנו כדמויות כל־יכולות. אחרי העלייה לארץ הפכנו להיות חזקים מהם: דיברנו עברית שוטפת, שחינו במנטליות הצברית ובפועל תיווכנו להורים את העולם הישראלי. הורינו, מן הצד השני, התרכזו בהישרדות ובמקרים רבים עבדו בעבודות שירותים למרות השכלתם הגבוהה. במרוצת השנים צמחנו להיות צעירים עצמאיים, התופסים תפקידי מפתח בחברה, אלא שהצורך התמידי להוכיח שאנחנו חלק גורם לכך שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות עצמנו. אנחנו תמיד צריכים להיות משהו אחר, טוב יותר, כדי להתקבל״. - אלקס ריף
הפרויקט מתעסק בחוויותיו של דור 1.5 שעלה מברית המועצות לשעבר. דור 1.5 הוא ילדי העולים שהגיעו עם ההורים בגיל הילדות או התבגרות המוקדם וגדלו בארץ. אנחנו לא בדיוק דור ראשון, שכן הורינו היו אלה שחוו את העליה במלואה על תופעותיה…

הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

המלצות אנימיקס 2018

אנימיקס, הפסטיבל הישראלי הגדול והותיק בישראל נמצא ממש מעבר לפינה. כמדי שנה אני מנסה להמליץ על כמה מתוכניות האנימציה בדגש על אלו שמתאימות לקהל בוגר. וכמדי שנה אני גם מזהיר מכמה דברים ואתחיל בהם: התוכניות שמרכזות סרטי אנימציה על פי נושא הוא אחד הדברים הפחות מוצלחים בפסטיבל. על סמך הכרות משנים עברו מדובר לא פעם באוסף של סרטים שאין בינהם קשר אוצרותי מעבר לנושא שחוזר. מעבר לכך בעבר גם איכות ההקרנה לא היתה טובה כיוון שהסרטים השונים הודבקו זה לזה לרצף אחד שדרש ייצוא מחודש של קבצים שפוגע באיכות הקובץ המקורי. אני סוקר פה רק אירועי אנימציה למרות שהפסטיבל הוא גם פסטיבל קומיקס וקריקטורה.

לכל המלצה יש לינקים לדף הסרט המומלץ באתר אנימיקס.
קוראי הבלוג מקבלים הנחה. כרטיס ב35 שקלים (לא כולל סדנאות). בהזמנת כרטיס ציינו קוד מצויירים ותהנו!

התוכניה המלאה להורדה
https://drive.google.com/file/d/1V-jZm1n-57_tHdKOHxiD-IYqafCIiQwS/view?usp=sharing המלצות לאנימיקס הפסטיבל יימשך חמישה ימים משלישי עד שבת. חלק מההקרנות חוזרות מספר פעמים כך שתוכלו לרכז את האירועים החשובים לכם. ההמלצות שלי מבוססות על ציפיותיי שלי על …

השועל הגדול הרע - באנימיקס 2018

אחד הסרטים שאני הכי מצפה להם כבר שנים הוא "השועל הגדול הרע" של בנימין רנר. רנר הוא אנימטור צעיר שעשה דרך מהירה מאוד לבימוי סרטים ארוכים. סרטו הראשון "ארנסט וסלסטין" המבוסס על סדרת ספרים בשם זה, הוא סרט צנוע וחכם שנעשה באנימציה קלאסית בתוכנת פלאש. סרטו החדש "השועל הגדול הרע" מבוסס על ספר קומיקס שרנר כתב ואייר ובו סיטואציות מצחיקות של שועל ביש מזל. הסרט יוקרן בפסטיבל אנימיקס 2018.

לרכישת כרטיסים: "השועל הגדול הרע" אנימיקס 2018





הרצאה יפה של רנר על הפקת הסרט:

עבודת אנימציה:




רנר מאייר: