מכתב אהבה לבחור שהמצאתי - רחל גוטגרץ.
הסרט המיוחד הזה עלה לרשת לאחר שנה של סיבוב פסטיבלים עטור פרסים. הסרט, מבצלאל 2017, נעשה בטכניקת הדפס ידנית לחלוטין ועל אף מופשטותו מצליח להעביר סיפור ורגש קונקרטי ומעורר הזדהות על מסע בעקבות הגבר המושלם שאיננו ומחשבות על מודל האהבה הרומנטית.
הסרט זכה בהרבה מאוד פרסים ברחבי העולם, בינהם פרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב (שם הייתי בין השופטים) ופרס נבחר VIMEO בפסטיבל אננסי.
תהנו!
סרטה הקודם "רשת":
רחל כותבת על הסרט שלה:
הסרט המיוחד הזה עלה לרשת לאחר שנה של סיבוב פסטיבלים עטור פרסים. הסרט, מבצלאל 2017, נעשה בטכניקת הדפס ידנית לחלוטין ועל אף מופשטותו מצליח להעביר סיפור ורגש קונקרטי ומעורר הזדהות על מסע בעקבות הגבר המושלם שאיננו ומחשבות על מודל האהבה הרומנטית.
הסרט זכה בהרבה מאוד פרסים ברחבי העולם, בינהם פרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב (שם הייתי בין השופטים) ופרס נבחר VIMEO בפסטיבל אננסי.
תהנו!
סרטה הקודם "רשת":
רציתי לספר סיפור אהבה שמתבסס בירושלים בה גדלתי וגרתי, בהתחלה, היה לי סיפור הרבה יותר מובנה עם דמויות ועולם מאוד ברורים. עם העבודה על הפרויקט, הפשטתי את הסיפור והעולם לכדי חוויה רגשית. ביקשתי מכמה חברות מוכשרות לכתוב "מכתב אהבה לבחור אידיאלי", הן כתבו מכתבים יפהפיים ומלאי רגש אותם ערכתי לשיר שמוקרא בסרט.
ליקטתי רפרנסים ויזואליים ממספר לא מוגבל של עולמות, חואן מירו, עיצובים סובייטים ואפילו סרטה של לני ריפנשטאל ועוד. בעזרת מנחים נהדרים ותומכים, פיסלתי וזיקקתי את הפרויקט הזה לתוצאתו הסופית.
את הסאונד יצר ועיצב אביב שטרן בעזרתה של דנה דקטור, שניהם חברים טובים ואמנים מוכשרים.
את הטכניקה המיוחדת התחלתי לפתח בשיעוריו של רוני אורן במסגרת לימודי בבצלאל. התחלתי להתנסות בהדפס רשת ולאחר תקופה של עבודה, בעזרתו של אבי קריצמן ושל שאר העובדים המוכשרים של סדנת ההדפס, התחלתי לייצר אנימציות קצרות בהדפס רשת בסדנת ההדפס בבצלאל. עשיתי את האנימציה בתוכנות דו-מימד במחשב, לאחר מכן הדפסתי אותם בתצורה של מספר פריימים לעמוד A3 ואז הדפסתי אותם ידנית בהדפס רשת משי. כשההדפס מוכן, סרקתי אותו חזרה למחשב וחתכתי אותו דיגיטלית חזרה לפריימים.
הטכניקה הזו דורשת עיצוב מאוד מסוים, תוך הכרות עם עולם האנימציה ועולם ההדפס, עיצבתי שפה מופשטת שמספרת כמה שיותר בכמה שפחות פרטים. כמו כן, הרגשתי שהשפה המופשטת, והבחירות המינימליסטיות, מעצבות את עולם הרגש הסוער ונותנות לו מסגרת להתפרץ.
כשהחלטתי לעשות סרט קצר באותה הצורה, הייתי צריכה חלל פרטי לעבוד בו. על כן בניתי בעזרת חבריי סדנת הדפס עצמאית שבה הדפסתי כמעט את כל הסרט. בחירת הצבעים לסרט הייתה פשוטה, מאז ומעולם נמשכתי לצבעים האלה, ובגלל שהפיגמנטים של צבע ההדפס כל כך בוהקים, הצבע הוא אחד היתרונות הגדול שבשיטה הזאת מבחינתי.
לינק לאתר שלי (שם אפשר לראות את ההדפסים עצמם בכל הפרויקטים):
באנדקאמפ של אביב:
תגובות
הוסף רשומת תגובה