דלג לתוכן הראשי

דין וחשבון עם האקדמיה

סיימתי את המחלקה לאנימציה בבצלאל ב2006.
מודעה לבית ספר לאמנות 

מה מלווה אותי מאז "שיחרורי" מבצלאל? הרצון לעשות סרט נוסף. שזה שלב פסיכולוגי אחד אחרי הרצון לחזור ולתקן את הסרט גמר. זו פנטזיה עמוקה שרק שולחת את שורשיה עמוק עד כדי המחשבה שאי-עשיית סרט היא עשיית סרט טוב (דחיינות, זוכרים?)
אבל הוידוי הוא, עצוב להודות, שאני, כמו אחרים לא מעטים, לא אנימטורים קלאסיים באמת. כלומר, אני לא באמת יודע איך עושים סרט אנימציה קלאסי.
מה, לא למדתי את זה בבצלאל?
אז זהו שלא.


למעשה, הרבה דברים משמעותיים לא למדתי בבצלאל. לא באמת למדתי סטוריבורד. לא למדתי עיצוב דמויות. לא באמת למדתי בימוי (לאנימציה). כן למדתי עיצוב. למדתי תסריט (אם כי לא מספיק מוכוון אנימציה) לא באמת למדתי טכניקה. כשרצינו לדעת איך עושים תנועת מצלמה המורה עצמו לא ידע. הוא ידע פלאש, אבל קלאסית? לא. אני עד היום לא באמת יודע לעשות תנועת מצלמה. כן, יש לי כיוון כללי ולמדתי איך להזיז מצלמה בפרמייר אבל איך עושים לייאאוט מדויק לתנועה כזו? לא.
גם אנימציה לא למדתי. העובדה העצובה היא שבבצלאל מעולם לא הייתי בסדנת אנימציה! כלומר מעולם לא שרבטתי כשמעליי נוזף בי אנימטור רב נסיון. ביקורות חטפתי הרבה. אבל מעולם לא נשלחה יד כשרונית לתקן לי KEY. מה שכן קרה לי בשיעור רישום.
אני לא טוען שהייתי צריך להיות אוטודידקט, כי זה היה קטסטרופה. אבל אני כן אומר שהתשוקה שלי לא קיבלה כלים כדי להפוך אותי לאמן אנימציה. כסטודנט, הגישה של "פשוט לעשות את זה" עובדת. כי האנרגיות מכפות על חוסר השיטתיות שבתהליך העבודה. אבל כאדם עובד, נשוי, אב לילדים במציאות שקשה להשיג מימון ולהתפנות לעשיית סרט, אני מרגיש את החוסר ביכולת להתחיל פרויקט. אני לא יודע מה הצעד הראשון.
יוצא שיש סיבה למה אני לא עושה עוד סרט. פשוט, כי הסרט הראשון שעשיתי ולימודיי לא נתנו לי תהליך עבודה מסודר. וככה אי אפשר להעריך את הצעדים לקראת מסע שכזה.

אני יושב מול TVPAINT 9 PRO ולומד להתחיל ללכת.
שוב.

נ.ב.1 אני מתאר לעצמי שדברים השתנו מאז, ותוכיח רמת ההפקה האיכותית של סרטי סטודנטים, ועדיין...

נ.ב.2 בצלאל, השנים הראשונות שלי:
שמירה על דמות

שינוי צורה:

תנועת גל:

הליכה עם אופי (כן, רימיתי, יצא רע אז קראתי לזה "הליכה מוזרה"):

תרגיל תנועת מצלמה:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה:

המחזור החודשי- סרטון הסברה ישראלי עצמאי

מה אתם יודעים על המחזור החודשי? צוות TOOSH, עדה רימון ואופק שמר https://vimeo.com/toosh, יצרו סרטון שמסביר מה קורה לגוף בזמן המחזור. הסרט היה מועמד בתחרות אסיף בקטגוריית עצמאי לשנת 2017. למה עצמאי? כי למרות שהסרט נראה כסרט הסברה מוזמן ומושקע הוא נעשה מתוך יוזמה עצמאית על מנת להעלות את הנושא למודעות.
הסרט עושה שימוש בטקסטורות, בדים וחומרים שנותנים לגוף הנשי חומריות חדשה ואולי גם מאיימת פחות עבור אלו שנרתעים מעיסוק בנושאים אינטימיים:


צוות TOOSH יצר גם את "בוקה, מבוקה ומבולקה" הסאטירי:


ראיון במונפש: http://moonfash.co.il/menstrual_cycle/