}

22:10

דין וחשבון עם האקדמיה

סיימתי את המחלקה לאנימציה בבצלאל ב2006.
מודעה לבית ספר לאמנות 

מה מלווה אותי מאז "שיחרורי" מבצלאל? הרצון לעשות סרט נוסף. שזה שלב פסיכולוגי אחד אחרי הרצון לחזור ולתקן את הסרט גמר. זו פנטזיה עמוקה שרק שולחת את שורשיה עמוק עד כדי המחשבה שאי-עשיית סרט היא עשיית סרט טוב (דחיינות, זוכרים?)
אבל הוידוי הוא, עצוב להודות, שאני, כמו אחרים לא מעטים, לא אנימטורים קלאסיים באמת. כלומר, אני לא באמת יודע איך עושים סרט אנימציה קלאסי.
מה, לא למדתי את זה בבצלאל?
אז זהו שלא.


למעשה, הרבה דברים משמעותיים לא למדתי בבצלאל. לא באמת למדתי סטוריבורד. לא למדתי עיצוב דמויות. לא באמת למדתי בימוי (לאנימציה). כן למדתי עיצוב. למדתי תסריט (אם כי לא מספיק מוכוון אנימציה) לא באמת למדתי טכניקה. כשרצינו לדעת איך עושים תנועת מצלמה המורה עצמו לא ידע. הוא ידע פלאש, אבל קלאסית? לא. אני עד היום לא באמת יודע לעשות תנועת מצלמה. כן, יש לי כיוון כללי ולמדתי איך להזיז מצלמה בפרמייר אבל איך עושים לייאאוט מדויק לתנועה כזו? לא.
גם אנימציה לא למדתי. העובדה העצובה היא שבבצלאל מעולם לא הייתי בסדנת אנימציה! כלומר מעולם לא שרבטתי כשמעליי נוזף בי אנימטור רב נסיון. ביקורות חטפתי הרבה. אבל מעולם לא נשלחה יד כשרונית לתקן לי KEY. מה שכן קרה לי בשיעור רישום.
אני לא טוען שהייתי צריך להיות אוטודידקט, כי זה היה קטסטרופה. אבל אני כן אומר שהתשוקה שלי לא קיבלה כלים כדי להפוך אותי לאמן אנימציה. כסטודנט, הגישה של "פשוט לעשות את זה" עובדת. כי האנרגיות מכפות על חוסר השיטתיות שבתהליך העבודה. אבל כאדם עובד, נשוי, אב לילדים במציאות שקשה להשיג מימון ולהתפנות לעשיית סרט, אני מרגיש את החוסר ביכולת להתחיל פרויקט. אני לא יודע מה הצעד הראשון.
יוצא שיש סיבה למה אני לא עושה עוד סרט. פשוט, כי הסרט הראשון שעשיתי ולימודיי לא נתנו לי תהליך עבודה מסודר. וככה אי אפשר להעריך את הצעדים לקראת מסע שכזה.

אני יושב מול TVPAINT 9 PRO ולומד להתחיל ללכת.
שוב.

נ.ב.1 אני מתאר לעצמי שדברים השתנו מאז, ותוכיח רמת ההפקה האיכותית של סרטי סטודנטים, ועדיין...

נ.ב.2 בצלאל, השנים הראשונות שלי:
שמירה על דמות

שינוי צורה:

תנועת גל:

הליכה עם אופי (כן, רימיתי, יצא רע אז קראתי לזה "הליכה מוזרה"):

תרגיל תנועת מצלמה:


5 תגובות:

  1. סיימתי בצלאל השנה, מאוד מזדהה עם דברים שאמרת. זה מאוד מתסכל שאחרי שסיימת אתה מבין שהתיק עבודות שלך לא ברמה שהיית רוצה. באמת שאין לי הרבה מה להוסיף כמעט כל הדברים שאמרת נכונים רק שלצערי אני חושבת שעכשיו המצב עוד יותר התדרדר כי מאז שהמחלקה קיבלה תואר משולב עם ווידאו לא רק שלא לומדים את כל מה שאמרת שחסר אלא נותנים שיעורים שעוד יותר מתרחקים מאנימציה במקום.

    השבמחק
  2. וואו. מפתיע לשמוע את זה ועוד ממך. כי באמת חשבתי שאיכות הסרטים במחזור שלך מעידים שמשהו כן השתנה. אני מקווה שבכל זאת נוכל לשפר דברים, למרות שכבר יצאנו לעולם האמיתי. תודה לך.

    השבמחק
  3. זו סוג של אמת שכמעט לא מדברים עליה בפומבי, רק בין סטודנטים אחרים. ודניאל יודעת על מה אני מדבר (:

    כמובן שאני מזדהה אם הדברים שלך, כל כך הרבה קורסים לא ממוקדים/מיותרים עברו על המחזור שלנו חלקם בתירוץ שהם הונחתו על המחלקה בשביל שנקבל את התואר המפורסם וחלקם מסיבות מביכות יותר.
    אני חושב שהאיכות של הסרטים מבצלאל השנה קשורה קשר ישיר לשימוש מהיר ונפוץ יותר בטוטרילים, שליחת קבצים ענקים אחד לשני דרך הרשת, תוכנות כמו אפטר וTV PAINT מאוד השתפרו והפכו להיות יותר נגישות. מה שאני אומר בעצם זה שקפיצת מדרגה הגדולה היא ב-production value שנבעה מלימוד אוטודידקטי של סטודנטים צמאים לידע ולא מהאקדמיה.

    השבמחק
  4. אני חושב שאכן הנגישות עוזרת להוציא היום סרטים לבד וכרגע זו הדרך היחידה, לפחות עד שהאיגוד או מישהו אחר יצור תקדים מבורך לעשיית סרטים קצרים לגיטימית בארץ, כמו באירופה. אבל אחד האישואים הגדולים הם שבניגוד לתלת, לא מתעסקים עם אנימציה קלאסית בארץ, אין מתודיקת לימוד ואין באמת כמעט אנימטורים שיכולים מבחינה מקצועית לשבת לך מאחורי הכתף ולהעיר, ואלה שיש, האקדמיות לא משכילות לקחת אותם ולהשתמש בהם והם מצידם, לא מבינים את השלחיות הזו. בטח לא בעידן בו בתי ספר צציפ כמו פטריות אחרי הגשם.
    מעבר לזה, גישת הלימוד בארץ היא מולטי טסקינג, באיזושהיא מחשבה אליטיסטית ליצור יוצרים עצמאיים, תוך כדי תירוץ שככה התעשייה עובדת.
    למרות שבחול, במוסדות לימוד רבים, אתה מתמקצע, אתה נכנס למוסד ולומד אנימציה שנתיים, או עיצוב שנתיים ויוצא איש מקצוע שמבין גם את מקומו בפייפליין.
    דבר שהוא עוד טעות מצד בתי הספר בארץ, מאחר שהם מכינים יוצרים עצמאיים שחלומותיהם מתרסקים כאשר הם מגיעים לחומת המציאות.
    מי ייתן שיקום בית ספר שיתמקד בשיטת הפרקטיקה, או יאמץ מגישות בתי הספר בחול על מנת להבין שלהוציא בוגרים, זה להוציא אנשים שיוכלו להשפיע על השוק ולא רק להתברג מתוסכלים למקום עבודה.
    קצת ארוך, אך נגעת בנקודה חשובה יוני. אתה מכיר אותי...

    השבמחק
  5. אתה צודק בהכל, ברק, אבל מצד שני אם היו מגדלים אותי להיות אנימטור קלאסי שהוא חלק מפייפליין עדיין הייתי מתרסק מול המציאות והייתי מפסיד גם את החוויה של להיות מולטיטסקינג יוצר עצמאי. כי זה שלא עושים קלאסית מסחרי זה לא "תופעה ישראלית" אלא כלל עולמית. אני גם לא יודע אם בכלל הייתי רוצה להיות אנימטור שאינו במאי אנימציה.
    שאלה טובה...

    השבמחק