דלג לתוכן הראשי

אינפור-מציה

"אנחנו חיים עכשיו בעולם בו המידע הוא אינו מוגבל.
מידע הוא זול, אבל משמעות היא יקרה."
ג'ורג' דייסון
אינפוגרפיקה: אילוסטרציה של מידע.
הסרטים ששמתי פה הם סרטים שנועדו להעברת מידע. כאשר אנחנו מוצפים כל הזמן בכמויות של מידע, נוצר הצורך שמישהו יעכל אותו בשבילנו. שידבר מהר, שילווה בציורים ואנימציות. שהרעיון יהיה ברור. כמו מצגת, אבל קצר, מגניב, וכל הזמן בתנועה.
השימוש בסרטונים כאלה נעשה כל כך טרנדי שהם נהיו דומים אחד לשני. הרבה פעמים מדובר בסרטונים עם אנימציות קטנות, בסגנון מינימליסטי, עם קריינות מלווה. כבר קשה לחשוב על הסרטונים האלה אחרת. ראינו את זה בגוגל כרום, סקייפ, בנק מזרחי טפחות (שמאוד התלהבו מהסרטון של עצמם) ועוד.
אני אישית אוהב מינימליזם ושמח שאנימציה נמצאה ככלי יעיל להעברת מסרים. הבעיות הנלוות הן כמובן השטחת המסרים והמניירות של העיצוב וההומור.
הנה אסופה של סרטונים שונים עם עקרון זהה: סרטי הסבר עם קריינות. אבל הגישות הן שונות והעיצוב שונה. תהנו.
דרך אגב, TED, אתר ההרצאות וידאו הפופולרי, מחפש אנימטורים כדי שיעשו סרטים כאלה להרצאות TED. יותר פרטים פה.
והרשמה פה.

תהליך עיצוב הסמל והדגל. על פי הדס מיטרני ודפנה אקסל. טכניקה מעורבת.

(עוד בפנים)

60 שניות על הרפתקה במחשבות. סרטון נחמד של האוניברסיטה הפתוחה.

ספקטרום. סרטון נהדר על הקמת בית מיוחד לילדים אוטיסטים.

קטע מ"החומר ממנו עשויה האהבה". פיל אנימציה. שיתוף הפעולה הראשון אם איני טועה בין ארי פולמן ויוני גודמן. שהוליד אחר כך את "ואלס עם באשיר". זה דוקומנטרי אבל הוא מכיל בתוכו קטעי אנימציה להמחשה של התוכן.

הנה הרצאת פצ'ה קוצ'ה של רוני לוית, מעצבת אינפוגרפיקה.



10 דברים שלא ידעתם על ירשולים:



טוב, למועצת יש"ע כנראה אין תמיכה מהאיחוד האירופי, אז הם הסתפקו בשילוב של לייב עם אנימציה מינימליסטית שמסבירה "למי שייכים השטחים?"


הנה מישהו שיש לו תקציב. סרטון הסבר על "הסגר" על עזה. יש בו רמז למצרים, ואין בו מחבלים. רק ילד מסכן וידיים אלימות. "איזור סגור" יוני גודמן לעמותת "גישה".

הנה משהו חמודי: קרן רבינוביץ מסבירה איך להגיש לה בקשות למימון. חשוב לכל אנימטור. כרגע היא מהקרנות המעטות שתומכות באנימציה בארץ. רוצים לעקוב אחרי קרנות ותחרויות רלוונטיות לאנימטורים? דף הפייסבוק בנושא, של אוסי וולד, מיועד לאנימטורים. וגם בדף האיגוד.

מיכאל בורדה (בצלאל) בסרטון מצוין על(חלק מ)מחלותיה של ה-.P.C. הלא הוא ה"פוליטיקלי קורקט".

וזה סרטון כללי שעוסק בMOTION DESIGN. ה"עיצוב בתנועה" השפיע מאוד על האסתטיקה של סרטוני ההסבר.
וכמעט לסיום: אחד הסרטונים הקדומים שנועדו להסביר את ארבעת היסודות של כלי המוסיקה. דיסני.
נשיפה, שריקה, מיתר והקשה.

עוד בנושא: בלוג שקרים יפים, על אינפוגרפיקה.
רוצים עוד כאלה להשראה? פה.
מאמר מעניין על אינפוגרפיקה בעידן המידע החופשי: "מידע ויזואלי"
ואיך זה נראה כשזה בנאלי, ארוך ומשעמם? כמו הסרטון הזה של גוגל כרום:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…