דלג לתוכן הראשי

PAPERMAN- געגועים לנייר



הסרט הקצר החדש (2012) של דיסני עלה לרשת.


הסרט הופיע לפני "ראלף ההורס" והוא נעשה בטכניקה שלכאורה טוענת שהיא שילוב בין קלאסית לתלת.
האמנם?
לא. זהו סרט בתלת שממש התאמצו לרנדר כדו-מימד. אז למה הוא נתפס כאנימציה קלאסית? יותר בגלל האופי של הסרט. הדמויות כאילו לקוחות מ"על כלבים וגנבים" בהתנהגות ובכלל אוירת הרטרו סטייל "מאדמן" רובצת על כל הסרט. ואם מוסיפים לזה שחור לבן וטקסטורות של עיפרון אז זה עובד עוד יותר.
אהבתי את הסרט? ממ... את רובו. מאוד אהבתי מה שקורה עד ה"פיתרון".
למה?
כי מטוסי נייר בתוך סימטה אכן יכולים (כמו שקית הנייר ב"אמריקן ביוטי") להקלע למערבולת שתגרום להם לנוע כאילו עם רצון עצמאי. אבל זה לא מה שקורה פה. פה המטוסים הופכים להיות גולם שקם על יוצרו. הם מכריחים את הבחור הצעיר להזיז את עצמו ולפגוש בנערה. הם אקטיבים כמו המטאטא מ"שוליית הקוסם". אבל הבחור הוא די אקטיבי בעצמו. הוא יודע איפה הנערה עובדת והוא ניסה מאוד למשוך את תשומת ליבה ולכן לא ברור לי: מי צריך קסם?!
ובואו נשים את הקלפים על השולחן: בזה דיסני עוסקים הרבה פעמים, בשאלת השימוש בקסם. ונראה שפה החיים הפשוטים היו יכולים להתקיים בלי קסם. בלי הכוחניות של מטוסי הנייר. וזוהי אחת הבעיות של עולמנו. שימוש מוגזם ב"קסם". ושימוש בקסם איפה שלא צריך משאיר אותי לפחות בתחושה שהחיים עצמם, ללא קסם, לא ראויים להחוות. ולכן ההתערבות הבוטה של מטוסי הנייר בזוגיות הזו הטרידו אותי.
או כמו שהמדריך לטרמפיסט אומר על זאפוד (ציטוט מהזיכרון):
"הוא דמה לאנשים שלא יכלו להנות מפרח מבלי לדמיין שיש בו פיה".
ורק להבהיר: גם אני מתרגש מרישום על נייר. אולי בגלל זה קשה לי לקנות את הרינדור הזה כתחליף אמיתי.
**
college humor בפרודיה על הסרט: http://www.collegehumor.com/video/6875542/paperman-threesome
מאחורי הקלעים וארט:





כמה שהגיבור והדרמה הכללית (ההובלה בכוח למפגש רומנטי) מזכירים את "על כלבים וגנבים":


דוגמה מעולה לשימוש מוגזם בקסם ותוצאותיו, מ"היפהפיה הנרדמת":










לסיום, סצינת השקית מ"אמריקן ביוטי". במו עיניי ראיתי בירושלים בלון שחור שרוקד במשך שעה במעגל רוח. זה היה קסום וסוריאליסטי.


דרך אגב, נדמה לי שעיקר הסיבה לפיתוח הטכנולוגיה המורכבת הזו היא כדי לאפשר צפייה בסרטים דו מימדיים במשקפי תלת מימד בקולנוע (ובטלויזיות תלת מימדיות) אבל מה הטעם אם זה לא באמת אנימציה קלאסית? אני תוהה.

תוספת:
ידידי, יוני בועז, העיר יפה שאפשר להסתכל על הסרט הפוך: לא כשדרוג של הקלאסית לתלת, אלא שדרוג של התלת לקלאסית. זה יכול להוות פתרון נהדר לארט המזעזע בסרטי תלת ובעיקר לחוסר יכולת לבנות דמויות אנושיות אמינות! זה יהיה נהדר!!!

תוספת נוספת: בעין הדג מישהו הצביע על הדמיון לסרט SIGNS. נראה ברור ועם זאת של דיסני נראה הרבה יותר חמוד, לא?

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html:


FEAST סעודת המלכים של דיסני

הסרט FEAST של דיסני זכה באוסקר. הוא מבויים מצויין והארט שלו הוא תאווה לעיניים. בסרט, מערכת יחסים מיוצגת על ידי המבט מהצד: של הכלב ודרך האוכל. מבין השורות אנחנו מבינים מה קורה עד ששני האלמנטים האלו הופכים להיות גם מעורבים במערכת היחסים הזאת.
הסרט מרחיב את הגבולות העיצוביים של אנימציה תלת מימדית ומשתמש בטכניקות חדשות שאני מקווה שיחדרו גם לעולם הסרטים הארוכים. אם זה יקרה אנחנו נקבל סרטים שהעיצוב בהם לא כורע ברך בפני הראליזם אלא נותן חופש גדול יותר ליוצרים לייצר מראה מגוון ומסוגנן יותר.
‎‎פרסום‎ by Ксения Сухова.‎
ההרצאה של היוצר היא מרתקת ומהווה הצצה מעוררת השראה לתהליכי העבודה שלו. ועל הגלגולים שעבר הסרט.
*דרך THE CAB ודרך ITS ART

ארט: