}

סרטו של תום שרודר, "מרסל המלך", הוא דוקו על תרנגול בלתי מנוצח עם בימוי דינמי ועיצוב מהמם.


את הדינמיות במעברים בין שוט לשוט אפשר לזהות כבר בסרטו הראשון של תום, "BIKE RIDE":

*ראיון עם היוצר: http://www.pbs.org/indiefilms/shorts/marcel-king-tervuren/

עוד סרט דוקו שמעוצב באופן מיוחד הוא "טוסילגו" של יונס אודל המוכשר ("רבולבר" המופתי). הסרט מגולל את סיפורה של חברתו של טרוריסט ומשלב עיצובים וסגנונות רבים בהם עיצובים נאיבים של דור הפרחים עם ארכיוני עיתונות.


שווה להסתכל על יצירותיו האחרות:  https://vimeo.com/jonasodell/videos

'מעבר לחומת הגן', מיני-סדרה חדשה בקרטונטוורק.

OverTheGardenWall_V1_iTunes_Season_2400x2400 (5)זו תקופה מעניינת בסדרות האנימציה האמריקניות. תחושת האינדי שאופפת את הרשת מחלחלת אל המיינסטרים של הערוצים הגדולים ומביאה יצירות שלא מפחדות להיות אפלות, פנטסטיות וחסרות פשר לעיתים. אמנם גם כאן אפשר למצוא מניירות מסוימות וסגנון עיצוב ונרטיבי דומה ועדיין יש כאן הזדמנות חדשה להורים לשבת עם הילדים ולהנות יחד מסדרה טובה ודמויות שיישארו גם אחר-כך.

"מעבר לחומת הגן" היא סדרה של 10 פרקים קצרים שנוצרה על ידי פאט מקהאל, סטוריבורדר ב-ADVENTURE TIME. זו סדרה על שני אחים למחצה שתועים ביער ומגיעים לכל מיני מקומות מוזרים שבהם נמצאות שאריות פנטסטיות שאיש לא מכיר.

אחרי שנראה טעימה מהסדרה אתם מוזמנים לצלילה ליצירות נוספות וארט של אנשים רבים וטובים שעבדו על הסדרה.

על הסדרה:


קישור: ראיון ישן עם פאט לANIMATION INSIDER.
הטמבלר הרשמי של הסדרה.

דברים ישנים של פאט:


קליפ רישומי ואפל:


עיצובים של פאט:
Early designs of Wirt and Greg walking around, with Beatrice in the tree.
This layout heavily borrowed from a Gustave Dore illustration.



ניק קרוס תרם לארט-דירקשן, לעיצוב הדמויות ולאנימציה.
הנה דברים אחרים של ניק קרוס, שמזכיר לפעמים את רן וסטימפי:


משהו עצמאי:


פרוייקט שלא מומש בסוף:


תהליך העבודה באנימציה של ניק קרוס (דרך גיא שגיא).


ניקוי פריים בפלאש:


עוד בחור שעבד על הסדרה: תום הרפיך:
Exciting news: you can watch all of Pat McHale’s “Over the Garden Wall” miniseries right now if you’ve got ten bucks to burn on itunes. Otherwise you’ve gotta wait til the third when it starts airing every day for a week on CN. Pat’s the most unsung of Adventure Time’s original architects- his influence can’t be overstated. A trendsetter. Super super talented. And Nick Cross art directed- holy cow… man, what a draftsman.Anyhow- I worked on the whole thing as a sort of story consultant (basically a professional nitpicker (my real true calling in life)), and did some little chunks of boarding and writing too. Check it out! The first episode is free on itunes.

jasonfunderburker:

Page of a storyboard that was cut from the series; by Tom Herpich
עוד בחור שעבד על הסדרה: פראן קראוס, שמתחזק בלוג נהדר בשם DEEP DARK FEARS  בו הוא מאייר פחדים אפלים של אנשים. הוא עשה שם מחווה לסדרה:
This is Wirt and Gregory from “Over the Garden Wall.” It’s show I worked on at Cartoon Network, and it’s coming out on November 3rd! Check out some clips over here! It also has a page on Tumblr. I hope you check it out!
הוא גם אחראי לרישומים נהדרים מהסדרה.
Check out the final two episodes of Over the Garden on Cartoon Network tonight!



הוא גם אחראי על האנימציה פה:


עוד עיצובים ודברים נוספים:
You Should all watch Over The Garden Wall this week because it is an absolutely breathtaking miniseries!
מיקל סומר הנהדר:












* יש לו גם יופי של דיוקנאות אמנים שם בבלוג.




Opus אופוס. סרט הגמר של עודד אילני ועידן בר 2014

אחד האתגרים הגדולים לאנימטור זה לבנות סרט שמבוסס כולו על דמות אחת בחלל אחד. אין לו לאן לברוח והכל מונח על כתפי הדמות הזאת, יכולות המשחק שלה ויכולתה לעורר הזדהות. זה מה שקורה בסרט "אופוס" ולכן זה לא מפתיע שזהו גם נושא הסרט הזה: מופע של דמות אחת על הבמה.



"אופוס" הוא סרט הגמר של עידן בר ועודד אילני ממנשר 2014.
תיקי העבודות של היוצרים:
עידן בר: https://vimeo.com/108783409 Idan Bar 
עודד אילני: https://vimeo.com/104094531 

עיצובים של הסרט:

Lake (אגם). סרט הגמר של אלה גריסרו ודנה לוי 2014

סרט הגמר המצויין של דנה לוי ואלה גריסרו ממנשר 2014 מצייר מפגש ביער בין בחור שהלך לאיבוד בטראק לבין... (מכיל עירום מצוייר)


הסרט הזה מכיל דקויות רבות ובאמת מצליח להעביר רגש ופנטסיה ומידה מאופקת של אירוטיות.
מה שמעניין אותי זה שהסרט לכאורה עוסק בהומוסקסואליות אבל אלו הם רק פני השטח. המתח בין הבחור ל"יצור" מתחיל כמפגש פנטסטי (האזניים המחודדות מייצגות את האלמנט הפנטסטי הזה כבר בהתחלה) המביא איתו רתיעה של הדמות הראשית. בהמשך הרתיעה מתורגמת לרתיעה מהפן ההומוסקסואלי שבא לידי ביטוי בנשיקה. אבל הסרט לא נעצר שם אלא משיב את האלמנט הפנטסטי וזו בחירה די מגניבה. לפי זה יש פה טשטוש בין המטאפורה (יצור פנטסיה) ל"נושא" וה"מסר" (הומוסקסואליות). הקפיצה בין שניהם שמה את שניהם במרחב המטאפורי והממשי באותה מידה.

אני אסביר.
עולם הפנטסיה הוא הומואירוטי מטבעו כיוון שהפנטסיה משקפת את יוצר הפנטסיה. כמו שבחלומות שלנו כל הדמויות הן ייצוגים שלנו. כך ש"האחר" בחלום הוא בעצם "אני. והמשיכה אליו היא בעצם משיכה עצמית. במובן הזה הפנטזיה פה היא חלק מנושא הסרט ולא רק אמצעי להעברת מסר. אפשר אפילו לומר הפוך: שההומוסקסואליות פה היא המטאפורה למתח שקיים לאדם עם עצמו ועם צדדיו המודחקים.
סרט דו כיווני.
נהדר.

------------
בלוג הסרט עם ארט ורפרנסים
http://deerboy1.blogspot.co.il/



לינקים:
טמבלר לציורים אישיים של אלה גריסרו. http://grisimu.tumblr.com/
ויש עוד עבודות ישנות וטסטים ביוטוב: https://www.youtube.com/user/grisimm/videos

מציג את Centaur Kiss, cover of “La Vie Parisienne” from 1924 by George Leonnec.jpg
אלה ודנה מספרות על הסרט:
"הרעיון מאחורי תהליך היצירה. הרעיון המקורי בא בהשראה מתמונה שמצאה אלה במקרה -(Centaur Kiss, cover of “La Vie Parisienne” from 1924 by George Leonnec )
בציור רואים רכב, רוכב על קנטאור ומנשק אותו. הציור ריתק אותנו, הוא הצליח להיות פרובוקטיבי אך אם זאת קלאסי, דרמטי וגם אזוטרי ופיוטי, ומעל הכל, הרגשנו שהוא הצליח לקיים אצלנו דיאלוג. החלטנו שאנחנו רוצות לייצר את אותה החוויה אצל הצופים שיצפו בסרט שלנו. בתחילת תהליך היצירה, חיפשנו את הקונפליקט המרכזי שנעסוק בו, אך לאט לאט הבנו שכל נושא שאנחנו נוגעות בו בעצם עוסק במתח הקלאסי שבין האפולוני (שכלתני) לדיוניסי (הייצרי), קונפליקט בסיסי שהשאיר לנו הרבה מקום להתמודד מול עצמנו ולגלות את השקפת העולם שלנו דרך היצירה.
הפלטפורמה של האנימציה, אפשרה לסיפור להתקיים במימד שהוא קסום ומעל המציאות, והקונפליקט העוסק בנפש האדם, משאיר את הסיפור רלוונטי לעולמנו ובכך מותיר ליצירה סיכוי אמיתי ליצור שינוי אצל הצופה. לא היה קל לפתור את הסיפור. רצינו לשמור אותו קצר ופשוט.. בעיקר ניסינו להימנע מסוף מוחלט, טוב או רע. כדי לאפשר לצופה לענות על השאלות שעלו אצלו במהלך הצפייה."




וזהו סרט שנה ג של אלה GOING שגם אותו אני מאוד אוהב.

ולסיום, הסרט "בריכת שחיה" של אלקסנדרה הטמרובה עוסק במשהו דומה. מומלץ מאוד:

התבגרות

קצרים על התבגרות (במובנה הפזיולוגי-מיני-פסיכולוגי).

לופ דה לופ על התבגרות


התבגרות מתומצתת לדקה (מיני במקצת)


SIDEWALK- התבגרות נשית

Sidewalk from Celia Bullwinkel on Vimeo.

זה אני! קלישאות סרטי אנימציה קצרים שקצת נמאס לי מהם

התחלתי להנחות סרטי גמר וזה זמן טוב לסמן קלישאות של סרטי אנימציה קצרים.
הקלישאות נאספו בעזרת חבריי השוליה.


1. דמות מהורהרת מקופלת רגליים
2. דמות צוללת במים
3. מעבר לאנימציה מופשטת באמצע הסרט
4. לויתנים
5. מטאפורות על המצב האנושי-קיומי שבדרך כלל אומרות: האדם הוא מכור, תלותי, בורגני ועול הקיום הוא פונקציה של חוסר היכולת להרפות.
6. מטאפורות שחוקות על פוליטיקה: המצב סתמי, בנאלי, מעגלי, בלתי פתיר, כולם דומים לכולם והכל חוזר על עצמו לנצח ללא תועלת.
7. דמויות מהורהרות, לא זזות, קו רועד
8. כלום לא באמת קורה
9. שימוש בדג זהב כמטאפורה
10. ניגוב של מראה עם אדים.

10.5 כתוביות שמשולבות בסרט (למשל במראה שמנגבים ממנה אדים....)
11. סרט שמתחיל בצלצול של שעון מעורר (מודה באשמה - ככה גם הסרט שלי התחיל...)
12. זאב כסמל להיבט הפראי שבנפש האדם
13. סרטים שמתחילים עם נגינת עוד

אוי! כמעט שכחתי: 14. זקנים. משום מה הם דמויות נפוצות מאוד בסרטי גמר.
הבהרה (כי אנשים לא הבינו אותי): אני לא באמת מתייחס לקלישאות האלו כבעיה. העניין הוא שמשום מה עולם היצירה האנימטיבי פעמים רבות שותה ויורק אל אותה באר. כמו שעד לא מזמן לא היו סרטי אימה ישראלי, כך אנימציה קצרה יצרה יותר מדי מאותו דבר. זה לא שלא מדובר ביצירה אישית כמו שפעמים רבות נמצאים דרכי קיצור לפיתרון עלילתי או בבחירת דימויים והתוצאה היא יותר מדי סרטים שמחפשים פתרונות מתחת לפנס. אז תראו את הפוסט הזה כפוסט הומוריסטי שבא לרענן את מאגר הדימויים שלנו כיוצרים. טוב?

מוזמנים לקחת חלק בדיון:
‎‎פרסום‎ by Yoni Salmon.‎



ומסרטים ארוכים: הפתיח בו הגיבור מציג את עצמו בוייס אובר.

קלישאה


לסיום, לא ממש קשור אבל חמוד: קלישאות צרפתיות. יש לכם עוד?