דלג לתוכן הראשי

הנסיך והצפרדעה: אגדה ציונית

"יותר קל להוציא את היהודי מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודי"
תחרות הסרטונים בנושא "ציונות" ציוןU  של משרד התרבות והספורט יצאה לדרך היום (שלישי). וזה הסרט שלי:
כדי להצביע לו באתר התחרות לחצו כאן. אם תרצו בכך.

סקיצות לסרט, אפשר ללחוץ להגדלה:








למרות שאני יודע על התחרות כבר חודשים התחלתי לעבוד על הסרט יומיים לפני ההגשה. כי מה שלא עושה השכל עושה הלחץ. היה לי כבר רעיון שהתבשל בראש והייתי צריך לעשות הפקה אינטנסיבית (כתיבה, קריינות, עיצוב, אנימציה וכו') כדי להספיק לעשות דקת אנימציה בזמן כזה קצר.
הנושא הזה מעסיק אותי בלי קשר לתחרות. אמנם בחוגים אליטיסטים מסוימים ציונות=לאומנות או כל מיני רעות חולות  אבל התנועה האדירה הזו שגרמה לתקומה של אומה בארצה אחרי כל כך הרבה זמן היא לדעתי אחד מפלאי תבל. הלא יאמן קרה ולפני לא הרבה זמן בכלל. אבל השאלה שהטרידה אותי היא: מה עכשיו? מה עושים אחרי שסימנו V על שיבת ציון ונשאר לנו לכונן כאן מדינה שמיוסדת על הערכים של האומה שבשמה היא קמה? מהבחינה הזו כולנו "פוסט ציונים" (בניגדו לאנטי ציונים). כי הציונות עוברת מטה-מורפוזה מתנועת עליה לתנועה קיומית. וכידוע, יהודים לא מנוסים בתחזוק מדינה עצמאית. ועל זה בדיוק הסרט שלי. זוהי "יציאת מצרים" השניה שלנו. וזה לא קשור לימין ושמאל, כולנו חולים באי ההבנה של השינוי המהותי שהתחולל בנו.

הסרט שהעליתי לתחרות עלה באיכות פחות טובה כי מסתבר שבאמת חשוב לדעת איך לייצא ליוטיוב. עדיין לא מצאתי את המדריך האולטימטיבי לעניין הזה. אבל לVIMEO יש מדריכים נחמדים ליצוא סרטים כך שינגנו טוב ברשת. אם אתם יודעים, בבקשה שתפו איתי. את האפקטים של הסאונד החינמיים לקחתי מfreesound  ואת המוסיקה קניתי בvideoblocks
את הקרינות הבעייתית הקלטתי עם תוכנה חינמית audiocity. הוצאת הסרט נעשתה דרך אפטר (הוא יכול לעבוד עם קובצי SWF ושומר על האיכות הגבוהה שלהם, רק את הסאונד יש להדביק בלייר נפרד)
הסיום של הסרט, מרפרר שלא במודע, לסיום של פסיכו "לא יכול לגעת בזבוב..."

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מכתב אהבה לבחור שהמצאתי (ישראל, 2017)

מכתב אהבה לבחור שהמצאתי - רחל גוטגרץ.
הסרט המיוחד הזה עלה לרשת לאחר שנה של סיבוב פסטיבלים עטור פרסים. הסרט, מבצלאל 2017, נעשה בטכניקת הדפס ידנית לחלוטין ועל אף מופשטותו מצליח להעביר סיפור ורגש קונקרטי ומעורר הזדהות על מסע בעקבות הגבר המושלם שאיננו ומחשבות על מודל האהבה הרומנטית.
הסרט זכה בהרבה מאוד פרסים ברחבי העולם, בינהם פרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב (שם הייתי בין השופטים) ופרס נבחר VIMEO בפסטיבל אננסי.
תהנו!



סרטה הקודם "רשת":




רחל כותבת על הסרט שלה:
רציתי לספר סיפור אהבה שמתבסס בירושלים בה גדלתי וגרתי, בהתחלה, היה לי סיפור הרבה יותר מובנה עם דמויות ועולם מאוד ברורים. עם העבודה על הפרויקט, הפשטתי את הסיפור והעולם לכדי חוויה רגשית. ביקשתי מכמה חברות מוכשרות לכתוב "מכתב אהבה לבחור אידיאלי", הן כתבו מכתבים יפהפיים ומלאי רגש אותם ערכתי לשיר שמוקרא בסרט. 
ליקטתי רפרנסים ויזואליים ממספר לא מוגבל של עולמות, חואן מירו, עיצובים סובייטים ואפילו סרטה של לני ריפנשטאל ועוד. בעזרת מנחים נהדרים ותומכים, פיסלתי וזיקקתי את הפרויקט הזה לתוצאתו הסופית.…