דלג לתוכן הראשי

פלורסנט והפצצה הבאה


סרט הגמר מבצלאל 2012 של אייל אורן וטים רזומובסקי.

יש לי זוית ראיה מעט רדיקלית על הסרט. אם בא לכם להסתפק בצד האסתטי ובבימוי המשובח של הסרט, אתם מוזמנים לעצור כאן.
הסרט מעלה כמה שאלות אבל אף אחת מהן לא הייתה מתחילה אילולא ציפור קטנה לחשה לי שהסרט מדבר על המשיח.
איך הייתי אמור להבין את זה? איזה רמזים נשתלו בסרט שמצביעים על זה? אין לי מושג, אבל מרגע שזה נאמר לי, הסרט קיבל משמעות חדשה בעיניי.
נתחיל מהשאלות ונעבור לתשובות, שהן בדרך כלל פחות טובות מהשאלות:
למה פלורוסנט?
למה המשיח בתל אביב דווקא?
למה הוא לא עונה לטלפון?
ממה הוא מתחמק?
למה מגיעה שואה אטומית בסוף? (תשובה לזה אצל האיראנים...)

והנה התשובה שלי:
הסרט לוקח את המשיח ולמעשה מלביש עליו את הסיפור של יונה. המשיח כנביא המתחמק מלמלא את שליחותו. הוא מתחמק משיחת טלפון כמתחמק מנבואה ומתחבא בחיי הלילה של תל אביב כסוג של עיר מקלט.
אבל המשיח אינו נביא. המשיח הוא בסיפור היהודי "מלך". מלך, פועל במציאות, בניגוד לנביא שמהווה צינור ממקור עליון על מנת שאנשים ישנו את דרכם. המשיח בסרט לא רוצה לשנות את המציאות. ולמה? לכאורה היינו מצפים שהוא ייחשף למראות של חוסר מוסריות: זנות, שחיתות, אלימות או משהו אחר. אבל המשיח שלנו לא רואה שום דבר רע. נראה שהבחירה שלו לברוח היא קיומית. (דרך אגב, גם המניע של יונה הנביא לברוח אינו ברור) רמז לכך קיים בשיר של הזמרת: "מעוות, לא יוכל לתקון; וחסרון, לא יוכל להימנות" (במקור ממגילת קוהלת). זוהי אמירה עקרונית לפיה אי אפשר לתקן את המציאות. שתיקון, כל תיקון, הוא מעבר ליכולתינו. ואולי אינו אפשרי בכלל. וכאן תל אביב מקבלת תפקיד משולש: היא גם מייצגת של הרעיון האסקפיסטי כולו שנובע מהתחושה של "הכל אבוד" (אולי עד המחאה האחרונה) היא גם עיר מקלט עבור המשיח, אבל בטוויסט האחרון מסתבר שאותה שואה שהמשיח היה אמור למנוע אכן קרתה והיא קרתה בתל אביב. כך שיוצא שהמקום אליו הוא ברח הוא גם המקום אליו הוא נשלח מלכתחילה (הרי זה מה שיונה אמור היה להזהיר: שנינוה עומדת להיות נהפכת!). ולמה זה קורה דווקא שם? הפרשנות שלי: כי ישנה אשליה כאילו תל אביב היא בועה אירופית בתוך הישראליות המסואבת; והינה בהפצצה מסתבר שתל אביב היא חלק מישראל. ושהבריחה היא בסופו של דבר בריחה אירונית. כמו בשיר הנפלא של נועה גולנדסקי "תאהבו ותזכרו את כל מה שמסביב, הפצצה הבאה תיפול על תל אביב."

ולמה פלורוסנט? אני באמת לא יודע. אולי כי כשמדובר בשואה אטומית צריך להזהר מהצתה מאוחרת. ועל זה נאמר: שלא נבוא לידי נסיון, ולא לידי בזיון. אמן.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.