סרט יפהפה, טוב שעוד מכינים כאלו. חשבתי שכבר איבדנו את הכל לתלת...
יפה לעשות את ההשוואה הרעיונית-חינוכית לאליס: שם הדמעות שלה הן אלו בהן היא כמעט טובעת (כמו שמוזכר גם בסרט של "מישהו לרוץ איתו"), ואילו כאן הדמעות הן הפתרון. משקף את ההבדל בין התקופה של שנות ה60 בהן תמיד היה צריך להיות קשוח, לבין היום, שביטויי הרגשות מקבלים הרבה יותר מקום.
סרט יפהפה, טוב שעוד מכינים כאלו. חשבתי שכבר איבדנו את הכל לתלת...
השבמחקיפה לעשות את ההשוואה הרעיונית-חינוכית לאליס: שם הדמעות שלה הן אלו בהן היא כמעט טובעת (כמו שמוזכר גם בסרט של "מישהו לרוץ איתו"), ואילו כאן הדמעות הן הפתרון. משקף את ההבדל בין התקופה של שנות ה60 בהן תמיד היה צריך להיות קשוח, לבין היום, שביטויי הרגשות מקבלים הרבה יותר מקום.
מקסים, ובדיוק השבוע אביב אור איירה את נסי (אולי שמעה על הסרטון הזה)
השבמחקhttp://www.avivor.com/blog/?p=1367