לוני טונז בתלת מימד

לא קל להיות טון. בטח לא בעידן תלת מימדי. הנה כמה טרנספורמציות שהלוני טונז עוברים בשנים האחרונות.
סטודיו CREW972 הישראלי זכה להפיק כמה פרקים מהגרסה התלת-מימדית של רואדראנר (מיפמיפ, בשבילכם), הנה אחד מהם בבימוי דורון מאיר:



מאחורי הקלעים של עיבוד התלת לרואד-ראנר:


לא יודע מאיפה הקטע הבא אבל זה נראה נהדר (נראה לי שעשו אותו בשיטה של "רוג'ר ראביט", דו שמוסיפים לו אפקט של נפח והצללות):


טריילר לאחד הסרטים החדשים (2012) של וורנר בתלת, מה דעתכם, זה עובד?

מאחורי הקלעים: http://www.youtube.com/watch?v=N1IZUS5DbHU

גם טוויטי וסילבסטר זכו לסרט חדש. די ברור שהאלימות נראית הרבה יותר כואבת בתלת.


אבל לא כל הרימייקים הם בתלת. יש גם כיוונים דו מימדיים (שאני די מתעב):

שלא לדבר על זה:


ואיך זה היה פעם?
Looney Tunes Model Sheet

צ'אק ג'ונס מצייר את הלוני טונז:







מבחר רקעים של הרואד-ראנר

תגובות

  1. הקטע הלא מזוהה (עם המרדף במוזיאון) לקוח כמדומני מתוך "Looney Tunes: Back in Action" מ- 2003.
    http://www.imdb.com/title/tt0318155/

    השבמחק
    תשובות
    1. נראה שאתה צודק. סרט כל כך מושקע. מישהו צפה בו בכלל, או שהוא נעלם?

      מחק
  2. אני חושב שעיקר הבעיתיות בגירסאות החדשות היא ההתמקדות באיך זה יראה "מגניב" ואיזה יופי אנחנו יכולים לעשות תנועות מצלמה וכמה יפה אפשר לרנדר את הפרווה ו - oops we did it again.... שכחנו את התסריט.... כלומר יש שם עדיין דברים שעובדים טוב וחלק באמת מבדר (יותר בסרט עם הבאנג'י ופחות בנינג'ות) אבל משהו באופי של הדמויות ובקצב וברעיונות המוקריים של הסרטים הישנים הלך לאיבוד. ומבחינת מראה, לפי דעתי זו דוגמה די טובה לדמויות שפשוט נראות פחות טוב בתלת.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים. ואני חושב שזה קשור לזה שהדמויות האלה הן מאוד לא תלת במקור. כלומר, כל הבעה שלהן, כל פוזינג של הגוף במקור הוא ייחודי, מאוד מאופיין וחד פעמי. להכניס אותם לריג זה קצת כמו הכפפות של או ג'יי סימפסון: לא מתאים.

      מחק
    2. מצד שני, גם במקור העיקר לא היה התסריט. לפי הבנתי אתה מתכוון למשהו יותר מופשט מתסריט. אולי אפשר לקרוא לזה הצדקה. תחושה שבאנו לראות סרט ויש לכך סיבה שלקחתם זמן מהחיים שלנו.

      מחק
    3. כשאני אומר תסריט אני לא מתכוון למבנה של חמש מערכות וכו' מן הסתם זה לא המקרה, אבל גם כאן, בחירת הרעיונות הבסיסית, ממש של הפרופס שהוא משתשמש בהם הייתה (אם זיכרוני לא מטעה אותי), מקורית, מצחיקה ומעניינת יותר. להצליח לעניין אותנו שוב ושוב ושוב בסיטואציה כמעט זהה שכל מה שמתחלף בה הוא הפרופ זה הישג "תסריטאי" לא מבוטל, בהרגשה שלי זה חסר פה.

      הקטע של להוכיח שאני לא רובוט בסוף התגובה ממש מציק! לפעמים זה גורם לי לחשוב האם אני לא באמת רובוט...

      מחק
    4. הצלחתי לבטל את זה. סוף סוף. תודה.
      ולגבי הפרופ והתסריט, מסכים לגמרי מה שעוד יותר גורם לי להעריך את הסרטים המקוריים. למה הם חשבו שלרדוף אחרי מיפמיפ עם סאגווי יהיה מגניב? זה מזכיר לי מה שטום הנקס אמר ב"ביג": "יש המון צעצועים של רובוטים שהופכים לדברים אחרים, אז למה שילדים ירצו לשחק עם בניין?"

      מחק

הוסף רשומת תגובה