דלג לתוכן הראשי

'אף אחד לא נורמלי' - על אוטיזם ואנימציה

נא לקחת את מה שאכתוב בערבון מוגבל, אני בור בנושא ומן הסתם אעשה סמטוחה מהכל. אני לא מבין באוטיזם. אבל לא רציתי לגשת לנושא כל כך חשוב רק עם האמירה: "מצאתי סרטי אנימציה שעוסקים באוטיזם! אני אעשה פוסט!" משתי סיבות, בעצם שלוש:
1. כי הנושא באמת רציני מדי.
2. כי יש קשר בין אנימציה לאוטיזם.
3. כי כל האנימטורים הם אוטיסטים, קצת. לא?
אוטיזם נתפס (בצורה לא נכונה) כהשתלטות של העולם הפנימי על העולם החיצוני. לפני שכתבתי את הפוסט דיברתי עם חבר (הי אבישי!) שעובד עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי. מסתבר שלא מעט חברים שלי עוסקים בתחום. אולי בגלל ש"טיפול באמנות\מוסיקה" מאוד רלוונטי למקרים כאלה. עכשיו, למרות שהיו לי יומרות לחדש משהו על הנושא או להנגיש אותו, נדמה שהוא גדול עליי ועל הבלוג הזה. ועדיין מספר נקודות למחשבה מהשיחה שלי איתו:
אוטיזם וגאונות זה מיתוס. אנחנו מציירים את האוטיסטים כגאונים לתחומים מסוימים אבל להבנתי  מדובר במקרים נדירים. לרוב מדובר בהתמקצעות יתר על חשבון התחומים הלא-מפותחים. לפעמים יש גם קשר בין המאפיין של האוטיזם: רגישות יתר חושית לדוגמה ,ראו סרט למטה, ל"גאונות" שגם היא לפעמים נובעת מרגישות יתר לתחום מסויים.

הדבר השני המעניין הוא למה יש ילדה אוטיסטית אחת על כל ארבעה בנים? "המוח הגברי הקיצוני". זהו מונח שטבע סיימון בארון כהן. הוא טוען שהמוח הגברי בנוי אחרת מהמוח הנשי. שהמוח הגברי מסנן רמזים חברתיים ומתמקד בעשייה. המוח הגברי הקיצוני, אם כן, הוא כזה שלא מזהה בכלל את הסאבטקסט הרגשי-אנושי-חברתי של המציאות. כלומר, המערכת התרבותית, הדיאלוגית היא מחוץ לעולם המושגים. ולכן, חלק מההתמודדות היא זיהוי שכלי, חיצוני של תופעות תרבותיות, כדי לעקוף את מחסום התפיסה הזה.

נקודה שלישית עוסקת בסוגיה מהותית שנוגעת לאנימציה: האם באמת יש נתק בין העולם הפנימי לחיצוני? האם עולם הדימויים שלנו כיוצרים משתמש בעולם המציאותי כסלסילה מלאה בדימויים לשימוש? מפחיד אותי לחשוב שכן. כי המשמעות היא שדימויים הם משאב, שאנחנו חושבים שהוא אינסופי אבל בפועל מכלים אותו. מפלצות שאוכלות מציאות ומקיאות "דימוי". והדימוי נשחק ואיתו הרגש שנוגע למפגש עם המציאות. לכן אני מאמין שהגישה של שימוש באגדות, יש בה משהו אמיתי, כי הריחוק המיתי מהמציאות יוצר הבדלה בין פנטסיה לבין מציאות. המקומות האלה, שבהם אנחנו מנסים להתייחס אל המציאות כ"פנטסיה", כאוצר דימויים שעלינו, כיוצרים, להשתמש בו ל"ביטוי העצמי הפנימי" הוא האוטיזם היצירתי. הוא המוח הגברי הקיצוני.
אולי כל מה שכתבתי זה שטויות. הנה הסרטים:

האקדמיה למומחים (תודה לנועה ויכנסקי)


The Specialist Academy from Miguel Gallardo on Vimeo.

שמי הוא נתן - סרט קצר ויותר מופשט: (עוד בפנים)

Je m'appelle Nathan from Siward on Vimeo.

"א' זה אוטיזם" של טים ווב


  שאלות ותשובותהאחים ראוך הפיקו סרטון אנימציה של שיחה בין ילד, בעל תסמונת אספרגר, לאימו:


וסרט (שהעליתי בעבר בפוסט על סרטי הסבר) על ספקטרום. הקמת בית מיוחד לילדים אוטיסטים.

הנה כמה מקרים של ילדי ספקטרום בהנפשה:





אחי הקטן מהירח. סרט צרפתי מרגש על ילד אוטיסט מנקודת מבטה של אחותו.

רגישות יתר, סרט שמבטא תופעה שקיימת אצל חלק מהאוטיסטים.


סרט קלאסי שבאופן רמוז עוסק בנושא: ג'רלד מקבוינג-בוינג, של UPA על פי דוקטור סוס


ולסיום: שירו של דניאל עמית, צייר, זמר, משורר ואוטיסט:
 

אל תשאלו אותי מה זה אבל מי שמעניין אותו אנימציה טיפולית מוזמן לחקור:
"אנימציע" – מרכז עירוני ויצו כגן לתקשורת קהילתית פתח סטודיו ראשון בישראל לחינוך באמצעות אנימציה לילדים ונוער. ילדים ואומנים יוצרים ביחד אנימציה ככלי חינוכי , טיפולי ,תרבותי, ועוד. המורים בסטודיו אומנים בולטים בתחומם , יורי ולינה קרסני, אומנים יוצרים בעלי שם עולמי בתחומם, ואמנים אחרים חלקם מרצים במכללת ספיר

תוספת מאוחרת: תודה למתן שהזכיר לי את מארי ומקס. סרט באורך מלא על ידידות בהתכתבות בין ילדה ליהודי מזדקן בעל תסמונת אספרגר. זו לא הדרך הנאותה לצפות בסרט אבל מי שרוצה הנה הוא:



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html:


FEAST סעודת המלכים של דיסני

הסרט FEAST של דיסני זכה באוסקר. הוא מבויים מצויין והארט שלו הוא תאווה לעיניים. בסרט, מערכת יחסים מיוצגת על ידי המבט מהצד: של הכלב ודרך האוכל. מבין השורות אנחנו מבינים מה קורה עד ששני האלמנטים האלו הופכים להיות גם מעורבים במערכת היחסים הזאת.
הסרט מרחיב את הגבולות העיצוביים של אנימציה תלת מימדית ומשתמש בטכניקות חדשות שאני מקווה שיחדרו גם לעולם הסרטים הארוכים. אם זה יקרה אנחנו נקבל סרטים שהעיצוב בהם לא כורע ברך בפני הראליזם אלא נותן חופש גדול יותר ליוצרים לייצר מראה מגוון ומסוגנן יותר.
‎‎פרסום‎ by Ксения Сухова.‎
ההרצאה של היוצר היא מרתקת ומהווה הצצה מעוררת השראה לתהליכי העבודה שלו. ועל הגלגולים שעבר הסרט.
*דרך THE CAB ודרך ITS ART

ארט: