דלג לתוכן הראשי

רשמים מכנס "Frame By Frame" לאנימציה

אלה הם מעט רשמים ופרשנות אישית שלי לכנס של בית הספר האינטרנטי הישראלי לאנימציה "frame by frame".

בוקר יום שישי, שלוש הרצאות בנושאי אנימציה. האחת: משחק (לירון טופז). השניה: עיצוב (אבנר גלר). השלישית: סטוריבורדינג (גיא ברעלי). אם אני זוכר נכון לירון ואבנר עובדים בדרימוורקס וגיא ביוניברסל. אבל אני לא בטוח. שלושתם אנשים מוכשרים ביותר.

אז ממש בקצרה (על פי זכרוני ופרשנותי בלבד):
גם האנימטור וגם הסטוריבורדר טענו, איש איש בהרצאתו, כי הם עיקר הסרט והשאר זה תוספת. אבל ללירון הייתה דרך מעט מוזרה להוכיח את זה: על ידי הצגת סרט שאין בו משחק ואין בו תנועה אלא כולו בימוי:

(עוד בפנים...)
ההרצאה של גיא הייתה מעניינת אמנם, הוא סטוריבורדר מהיר ומבריק, אבל עם זאת היא הייתה בעיקר טכנית על תהליך הציור המהיר (מאוד) של סטוריבורד וקבלת החלטות הבימוי תוך כדי עבודה. אבל ההרצאה גם האירה את הפנים הפחות יפות של הסטודיואים הגדולים בארצות הברית: לחץ העבודה הגבוה שנמצא ביחס הפוך לחופש היצירתי שלך.

לא שאי פעם רציתי להיות סטוריבורדר ב"דרימוורקס", אבל אחרי ההרצאה של גיא שמחתי שאני לא. איש סטוריבורד צריך לייצר בין 200 ל-500 איורים בשבוע. זה המון. וגם גיא וגם לירון דיברו על ההשפעה המעטה שיש להם על התהליך ההוליוודי בכללותו. אנימטור מקבל לידיו שוטים מסויימים וכך גם הסטוריבורדר מקבל סצינות מסוימות. כלומר, הם חלק ממכונה מאוד גדולה של מאות אנשים שרק הבמאי מסוגל באמת לראות את מכלול העבודה. לא היה ברור לי מההרצאה עד כמה יש יכולת לאמן במערכת לראות ולהשפיע על התהליך המלא. כנראה שלא ממש הרבה. לירון אמר שאפילו אם הבאת הברקה בנוגע לפן בסרט אז הקרדיט הזה יזקף לזכותך רק בסרט הבא אם מישהו יזכור שהיו לך רעיונות טובים. כך שלמעשה תוך כדי התהליך אתה תשאר במשבצת שלך גם אם תרמת מעבר למקומך הנתון.

עוד בנושא:
ריל של בית הספר לאנימציה. כדאי גם לעקוב אחרי הבלוג שלהם, לפעמים יש שם סרטונים מחכימים מאוד על אנימציה.


לירון טופז:
לירון עבד כרגע על "הקרודס", שזה הסרט הבא של דרימוורקס.
ראיון עם לירון בחינוכית על בית הספר:


THIS SIDE UP הסרט של לירון שפתח לו את הדלתות לקריירה בינלאומית:


עיצובים של אבנר גלר מהבלוג שלו:




והקטע הכי טוב: המוכרים ב"סטארבאקס" לא יודעים לאיית "אבנר":
 "Say that again..."

"With a V ?" 

 "with an...F ?"

 "you got it!"

 ...

 "one more time..."

"ahhh..." 

 "wow, that's a cool name!"

"can you spell that?"


וזה השווריל שלו:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


המחזור החודשי- סרטון הסברה ישראלי עצמאי

מה אתם יודעים על המחזור החודשי? צוות TOOSH, עדה רימון ואופק שמר https://vimeo.com/toosh, יצרו סרטון שמסביר מה קורה לגוף בזמן המחזור. הסרט היה מועמד בתחרות אסיף בקטגוריית עצמאי לשנת 2017. למה עצמאי? כי למרות שהסרט נראה כסרט הסברה מוזמן ומושקע הוא נעשה מתוך יוזמה עצמאית על מנת להעלות את הנושא למודעות.
הסרט עושה שימוש בטקסטורות, בדים וחומרים שנותנים לגוף הנשי חומריות חדשה ואולי גם מאיימת פחות עבור אלו שנרתעים מעיסוק בנושאים אינטימיים:


צוות TOOSH יצר גם את "בוקה, מבוקה ומבולקה" הסאטירי:


ראיון במונפש: http://moonfash.co.il/menstrual_cycle/