דלג לתוכן הראשי

רשמים מכנס "Frame By Frame" לאנימציה

אלה הם מעט רשמים ופרשנות אישית שלי לכנס של בית הספר האינטרנטי הישראלי לאנימציה "frame by frame".

בוקר יום שישי, שלוש הרצאות בנושאי אנימציה. האחת: משחק (לירון טופז). השניה: עיצוב (אבנר גלר). השלישית: סטוריבורדינג (גיא ברעלי). אם אני זוכר נכון לירון ואבנר עובדים בדרימוורקס וגיא ביוניברסל. אבל אני לא בטוח. שלושתם אנשים מוכשרים ביותר.

אז ממש בקצרה (על פי זכרוני ופרשנותי בלבד):
גם האנימטור וגם הסטוריבורדר טענו, איש איש בהרצאתו, כי הם עיקר הסרט והשאר זה תוספת. אבל ללירון הייתה דרך מעט מוזרה להוכיח את זה: על ידי הצגת סרט שאין בו משחק ואין בו תנועה אלא כולו בימוי:

(עוד בפנים...)
ההרצאה של גיא הייתה מעניינת אמנם, הוא סטוריבורדר מהיר ומבריק, אבל עם זאת היא הייתה בעיקר טכנית על תהליך הציור המהיר (מאוד) של סטוריבורד וקבלת החלטות הבימוי תוך כדי עבודה. אבל ההרצאה גם האירה את הפנים הפחות יפות של הסטודיואים הגדולים בארצות הברית: לחץ העבודה הגבוה שנמצא ביחס הפוך לחופש היצירתי שלך.

לא שאי פעם רציתי להיות סטוריבורדר ב"דרימוורקס", אבל אחרי ההרצאה של גיא שמחתי שאני לא. איש סטוריבורד צריך לייצר בין 200 ל-500 איורים בשבוע. זה המון. וגם גיא וגם לירון דיברו על ההשפעה המעטה שיש להם על התהליך ההוליוודי בכללותו. אנימטור מקבל לידיו שוטים מסויימים וכך גם הסטוריבורדר מקבל סצינות מסוימות. כלומר, הם חלק ממכונה מאוד גדולה של מאות אנשים שרק הבמאי מסוגל באמת לראות את מכלול העבודה. לא היה ברור לי מההרצאה עד כמה יש יכולת לאמן במערכת לראות ולהשפיע על התהליך המלא. כנראה שלא ממש הרבה. לירון אמר שאפילו אם הבאת הברקה בנוגע לפן בסרט אז הקרדיט הזה יזקף לזכותך רק בסרט הבא אם מישהו יזכור שהיו לך רעיונות טובים. כך שלמעשה תוך כדי התהליך אתה תשאר במשבצת שלך גם אם תרמת מעבר למקומך הנתון.

עוד בנושא:
ריל של בית הספר לאנימציה. כדאי גם לעקוב אחרי הבלוג שלהם, לפעמים יש שם סרטונים מחכימים מאוד על אנימציה.


לירון טופז:
לירון עבד כרגע על "הקרודס", שזה הסרט הבא של דרימוורקס.
ראיון עם לירון בחינוכית על בית הספר:


THIS SIDE UP הסרט של לירון שפתח לו את הדלתות לקריירה בינלאומית:


עיצובים של אבנר גלר מהבלוג שלו:




והקטע הכי טוב: המוכרים ב"סטארבאקס" לא יודעים לאיית "אבנר":
 "Say that again..."

"With a V ?" 

 "with an...F ?"

 "you got it!"

 ...

 "one more time..."

"ahhh..." 

 "wow, that's a cool name!"

"can you spell that?"


וזה השווריל שלו:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):