דלג לתוכן הראשי

מענק לפיתוח תסריט לסרט באורך מלא והרהורים על פיצ'ר ישראלי

*הערת מטא: אני מנסה לעורר דיון.
במשך שנים פרויקט קולנוע של קרן רבינוביץ נתנה מענק לפיתוח תסריט בסך 15,000 לסרט אנימציה קצר. (שנה שעברה ניסיתי אני את מזלי ללא הצלחה.) השנה הקרן הגדילה את הסכום ל50,000 שקלים חדשים מענק פיתוח תסריט לסרט אנימציה באורך מלא!
*הערה: בגלל מעבר קרן רבינוביץ למשרדים חדשים, את הבקשות נא להעביר אך ורק בין התאריכים 15.7 - 25.7 למשרדי הקרן, ברחוב החשמונאים 90 תל אביב.)

אבל כמה דברים לא ברורים לי ואשמח אם מישהו יאיר את עיניי.
(המשך בפנים...)


קודם כל מדובר בפיצ'ר שאיש לא מתחייב להפיק במדינה שפרט ל"ואלס עם באשיר" וב"מסע לכוכב המיקמקים" לא ידעה סרט אנימציה ארוך מעולם (כמעט...). אם כן, הקפיצה לפיתוח סרט היא די גדולה. אבל הי! זה מצויין! הגענו לגיל שאפשר להתחיל! אבל בעצם, אני תוהה האם מדובר במענק לאנימטור? הרי אנימטורים אינם תסריטאים. ותסריטאים אינם תסריטאי אנימציה (רובם המוחלט) אז בעצם מדובר בקפיצה די רדיקלית (ומבורכת) שבה תסריטאי ישראלי ינסה לכתוב סרט אנימציה. יפה.

שאלה נוספת: 50,000 שקל זה המון כסף. מבירור שעשיתי עם חבר שעוסק בקולנוע מסורתי הוא אומר שזה סכום מקובל למענק פיתוח. "אבל!" הסבתי את תשומת ליבו, "כתוב שהמענק הוא לתסריט עד לשלב סטוריבורד מתקדם!" אז ידידי אמר לי: "לא... הם בטח מתכוונים רק לשוטינג" ואני אמרתי: "לא! סטוריבורד באנימציה זה שוטינג פלוס אקטינג! זה ממש בימוי! ואפילו עדיין אין במאי לסרט!" אז הוא לא ענה לי.
המשמעות היא בעצם שהמענק דורש ממך להשתמש בכסף גם בשביל תסריט וגם בשביל בימוי. זה נשמע לי לא ראלי בכלל. למה שהסכום הזה יספיק לתסריט + סטוריבורד לפיצ'ר מסחרי?

שאלה נוספת היא אולי חשובה ביותר: למי זה מיועד? כלומר, איזו מטרה אנחנו מנסים להשיג פה? סרט מסחרי לכל המשפחה שיחזיר את ההשקעה? סרט אישי שמחכה להכתב? איזה סוג של תסריטים הקרן הייתה מצפה לקדם? בתחום הקולנוע המסורתי יש "עלילתי", יש "תיעודי", יש "אימה"... ופה פתאום הסכר נפרץ? ומיהם האנשים שינסו להתמודד (חוץ ממני...)? איזה אנימטור ינסה לקפוץ לבריכה של פיצ'ר כשאין לו תסריט ביד?

בואו נרחיב שניה את השאלה הזו, כי נראה לי שזה חשוב.
איך שאני רואה את זה (ואני ממש לא מבין גדול בצד התעשייתי של פיצ'רים) ישנם שלושה סוגי סרטי אנימציה מרכזיים שרלוונטים לענייננו:
הראשון הוא המודל האמריקני של סרט מסחרי לכל המשפחה. ברוב המקרים מדובר בסרט בתקציב ענק שינסה להתמודד בזירה של הגדולים. אם לא מול פיקסאר ודרימוורקס אז לפחות מול החיקויים העלובים שצצים להם כמו "ג'לי טרזן".

המודל השני הוא המודל הארופאי שיוצר סרטי איכות לילדים. סרטים צנועים יותר שלרוב פונים לקהל ילדים. בקטגוריה הזאת נעשים סרטים מיוחדים ונהדרים. ואני משער שהם מסוגלים להשיב את ההשקעה. ועוד משהו שמאפיין אותם: הם לא בתלת-מימד. ההשערה שלי היא שזה משום שתלת אמנם זול יותר (אני חושב) אבל אם לא משקיעים בו מספיק הוא נראה נורא (ראו את האימג' המזעזע שמעל).
בקטגוריה הזו הייתי שם את "ארנסט וסלסטין" או "גשם של חתולים וצפרדעים".




המודל השלישי הוא מודל מורכב שיש לו פוטנציאל: סרט אנימציה למבוגרים. בקטגוריה הזו אפשר לשים סרטים רבים אבל כדי לנסות למפות סרטים רלוונטיים הייתי שם את "פרספוליס" ו"חתולו של הרב", שניהם מבוססים על נובלות גרפיות מצליחות ועשויים נהדר. מצד שני גם "9.99$"  המבוסס על סיפורים קצרים של אתגר קרת שייך לקטגוריה הזו (סרט שנחשב קופרודוקציה ישראלית\אוסטרלית למרות שלא ברור לי מה החלק הישראלי בהפקה).






הנקודה האחרונה היא ברמה הפרקטית: האם מישהו יכול להגיש תוך חודש(!) סינופסיס רציני לפיצ'ר עם דוגמאות ארט ועיצוב דמויות? אם מדובר בכל כך הרבה כסף והמטרה רצינית אז למה הלחץ?

אשמח לתגובותיכם ואולי בקרוב אחלוק אתכם את הרעיונות שלי לפיצ'רים...

עדכון: תשובת קרן רבינוביץ:

בתשובה לשאלותיך, כפי שהן מופיעות גם במייל וגם בבלוג, להלן כמה דברי הסבר:

1.      מטרת התמיכה היא סיוע בפיתוח כתיבת ופיתוח תסריט, בדומה לאופן שבו הקרן תומכת בפיתוח תסריטים לסרטי לייב-אקשן. במקרה זה, יוחדה תמיכה לתסריט אנימציה על מנת לסייע בפיתוח תחום הכתיבה לסרטים  עלילתיים באורך מלא (פיצ'רים) באנימציה, תחום שלדעתנו זקוק לעידוד מיוחד. אגב, פרט למסלול משותף זה עם הפסטיבל, אנו גם פתוחים לקבלת בקשות לתמיכה בפיתוח ולהפקה באנימציה גם במסלולים הרגילים         של הקרן. זהו לא "גטו", אלא הזדמנות נוספת מיוחדת לתחום האנימציה, מעבר להגשות הרגילות של הקרן.
2.      התמיכה מיועדת לשלב הפיתוח בלבד, על מנת לאפשר ליוצרים לפתח תסריט שלם ומקצועי, ולהביאם לנקודת זינוק טובה יותר לגיוס כספים להפקה. יש לשים לב כי התמיכה בפיתוח אינה מבטיחה תמיכה גם בהפקה   לאחר מכן.
3.      ככלל, הקרן מעדיפה תמיכה בפיתוח תסריט הנעשה על ידי תסריטאים מנוסים, אך אין היא מגבילה את התמיכה אך ורק לתסריטאים. תמכנו בעבר הן בפיתוח תסריטים שנעשו בשותפות בין תסריטאי לאנימטור, והן בפיתוח    תסריטים שנכתבו מתחילתם על ידי אנימטור. גם בתחום הלייב-אקשן, אנו לא מגבילים עצמנו לתמיכה בפיתוח על ידי תסריטאים מקצועיים בלבד, אלא פתוחים לכתיבה על ידי במאים ויוצרים אחרים. השאלה המרכזית היא   האיכות והפוטנציאל של הסינופסיס, מתוך הנחה שאם יוצר מנוסה בתחומו הצליח לכתוב סינופסיס שהועדה מצאה ראוי לפיתוח, הוא גם מסוגל להמשיך בכתיבתו. בכל מקרה, בשורה התחתונה, במידת האפשר, ומתוך  נסיוננו בתחום, אנו ממליצים על שותפות בין תסריטאי מנוסה לאנימטור, אך לא מחייבים זאת.
4.      התמיכה מיועדת לתסריטי אנימציה בכל הטכניקות, ללא הגבלה (דו, תלת, סטופ מושן וכו'). מענק הפיתוח מיועד לסרטי אנימציה באופן כללי, והבקשה המצטיינת תזכה בתמיכה, ללא קשר לטכניקה.
5.      התמיכה מיועדת לפיתוח בכל הז'אנרים (משפחתי, למבוגרים, הפקה גדולה וכו'). מענק הפיתוח מיועד לסרטי אנימציה באופן כללי, והבקשה המצטיינת תזכה בתמיכה, ללא קשר לז'אנר.
6.      ליווי כתיבת ופיתוח התסריט ייעשה על ידי מלווי ההפקה של קרן רבינוביץ', ובראשם נחמן אינגבר, המנוסה מאוד בליווי פיתוח תסריטים – בעיקר בלייב-אקשן, אך גם כאלו המיועדים לסרטי אנימציה. הליווי הוא בפיתוח      התסריט בלבד, ולא בגיוס כספים להפקה. הקרן תנסה לסייע גם בתחום זה, אך הוא לא מוגדר כחלק רשמי מתהליך הפיתוח.
7.      בנוגע לרמת הסטוריבורד הנדרשת, אנו נבדוק זאת ונגיע לדרישה מעשית ורלוונטית באופן ספציפי לתסריט שייבחר. הסטוריבורד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח לאנימציה, ולכן נדרוש לראות התקדמות גם   בפיתוחו, אך בכל מקרה, לא נציב דרישות שלא יהיה ניתן לעמוד בהן מבחינה תקציבית, או מכל בחינה אחרת.

אתה מוזמן לפרסם את התשובות בבלוג.

בברכה,

יואב אברמוביץ'
מנהל הפקות

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב (ע"ר) – פרוייקט קולנוע


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.