דלג לתוכן הראשי

זומבים חמודים מחפשים מוח - משחק ישראלי חדש!


שני חברים טובים שלי יצרו אפליקציית משחק חדשה. היא נקראת "בריינבינג'" וצריך לעזור לזומבים לאכול מוחות של יצורים חמודים. האנימציה נעשתה באפטר על ידי דרור סטוויסקי לפי איורים של שירז פומן הסופר-מוכשרת שציירה בצבעי מיים. תסתכלו על הארט למטה, זה פשוט יפהפה. כמו כן תמצאו פה פירוט של תהליך העבודה על העיצוב והאנימציה.
להורדת המשחק! (חינם למשך שבוע!)
הדף של סטודיו "טינקה טינקה" והאתר של "טינקה טינקה"
הפורטפוליו של שירז פומן

עוד...
מייקינג אוף:




מידע כללי על תהליך העבודה:

ארט:
כשהקונספט למשחק גובש,לפצפץ חיות חמודות כדי להאכיל זומבים, התחלנו לחשוב על הכיוון של הארט. מאחר והקונספט הוא גם gore אבל גם מטופש וכיפי, הסגנון של המשחק היה אמור לחגוג את הדיסוננס הזה. ההשראה היתה תמהיל אסוציאטיבי של ז'אנר הסרט האילם, ספרי ילדים נאיביים עשירים (כמו ה golden books), אופנת שנות ה20 וקצת ארט נובו. לי אישית היתה חסרה עבודה בטכניקה ידנית, אחרי כל השעות מול המחשב, ומאחר וזה גם התאים החלטתי לצייר בצבעי מים. זו היתה הסקיצה הראשונית:


הדמויות
הדמויות צויירו מפורקות, חלק עם יותר איברים חלק עם פחות (באופן אירוני הזומבים לא סבלו ממחסור באיברים מצויירים).
עדיין דרור היה צריך להשלים די הרבה in between כדי לכפר על מה שלא ציירתי. צירפתי כמה דוגמאות





והנה כל הדמויות




רקעים
במקביל התחילה העבודה על הרקעים. בהתאם לסקיצה הראשונית ציירתי רקעים ואובייקטים (בנפרד) בצבעי מים, כמתוכנן. התמות של המקומות היו יער אפל, אחוזה נטושה, וממלכת ממתקים לא מתוקה במיוחד.
התחלתי מהאחוזה




העבודה על הרקעים לקחה הרבה זמן, בגלל גודל הפורמט והטיפול בכל הפרטים. עם זאת התוצאה לא היתה מספקת –הדמויות לא בלטו מספיק על הרקע, התפאורה לא היתה קודרת מספיק, וכאמור – זה לקח ממש הרבה זמן! בלית ברירה עברתי לעבוד בינתיים על התפריטים של המשחק.



בנקודה הזאת הקרדיט הולך לדרור שאמר ''ולמה שהרקעים לא יהיו כאלה?'' נאלצתי להודות שהוא צודק, דבר שאמנם לא קורה הרבה, אבל עדיין מאוד מעצבן.
ציירתי שוב את האובייקטים של האחוזה, באופן בו ציירתי את התפריטים: קונטורים בעיפרון, הצללות בצבעי מים והשלמה בפוטושופ. הגלגול שעברו האובייקטים והרקעים מעניין בעיניי לעומת הטיפולֹ הראשוני, והוא אכן היה שיפור משמעותי מבחינת מראה כולל, אוירה והיררכיה של פרטים. ברקעים החדשים האבייקטים המפורטים קדמיים יצרו סביבה ופיזיות, וקו האופק היה שרבוט שטוח בקו (כמו בסרטי אנימציה של ''הפנתר הורוד'', לדוגמא)



ודוגמאות לקבצי ''בנק'' של אובייקטים, שבקומפוזיציות שונות יצרו רקעים שונים




תמונה: ‏‎We noticed that we are one (y) short of 200 for our page - whoomp! there it is‎‏

דרור כותב לגבי האנימציה:

מלכתחילה היה ברור שהולך להיות מאתגר.
דבר ראשון ראוי לציין שאני לא character animator  אני מגיע מקומפזיטינג ו– motion graphics  וזה היה הניסיון הראשון שלי בזה כאנימטור (יש לי ניסיון באנימציית דמויות רק מתחום הבימוי).

בניגוד לאנימציה לסרטים, במשחק חייבים להיות כמה שיותר חסכוניים עם האנימציה מכיוון שבנוסף לכל החישובים שרצים ברקע, אפקטים ויזואליים וסאונד לפעמים יש 15-20 אנימציות שרצות במקביל,
לכן לאחר התייעצות עם פלוריאן המתכנת החלטתי להכין את כל האנימציות ב 15fps במקום 24fps.

במקביל לניסיון לחסוך, עדיין עיצוב הדמויות דרש  walk cycle שהוא קצת יותר ארוך ממשחקים רגילים והאתגר כאן היה להראות כמה שיותר תנועה בכמה שפחות פריימים. פה במקרים מסוימים הצלחתי יותר במקרים אחרים פחות, רוב הסייקלים הם בין 10 ל 13 פריימים ויש כמה שגולשים עד ל 18 פריימים.

עם זאת האתגר הגדול ביותר היה להנפיש בצורה חלקה את ה-pre, משום שבניגוד ל cut out בווקטור צביעה ידנית היא פחות מדויקת מה שיוצר הבדלים  בין הריפלייסים (במיוחד בהצללות) והתוצאה היא קפיצות לא נעימות באנימציה. פתרתי את זה על ידי ריכוך הרפלייסים של הגפיים בנקודת המפגש עם הגוף והתאמת הצללות במקרה הצורך בפוטושופ.
בנוסף – ולזה היתה התוצאה הכי משמעותית – בין כל ריפלייס הכנתי אין-בטווינים באפטר עם ה-puppet tool, מה שיצר מעברים הרבה יותר אורגניים בין הריפלייסים של הגפיים.

לגבי הרקעים רציתי להוסיף שבנוסף לזה שאני תמיד צודק הציניות של שירז לא תמיד עוברת בטקסט (אבל היא עוברת מצוין פנים מול פנים).
נוצרה לנו בעיה מאוד רצינית של מקום – הרקעים שקלו המון, לקחו מלא זמן להכנה וכל רקע היה צריך לייצא 5 פעמים (לכל רזולוציות המסך השונות של המכשירים של אפל).
צורת בניית הרקעים  החדשה אפשרהוורסטיליות רבה יותר בשימוש החוזרבאובייקטים, מה שזרז את התהליך וגם חסך במקום.
במקביל לפיתוח המשחק פלוריאן המתכנת הקל על תהליך בניית הרקעים עוד יותר ע''י זה שהוא בנה לנו game editor
תוכנה שבה בין השאר יש את כל האלמנטים הגרפים ששירז הכינה. התוכנה אפשרה לנו לבנות את הרמות על ידי בחירה של האלמנטים הרצויים ומיקומם בקומפוזיציות שונות לכל רמה ופורמט (פורפורציות שונות של אייפד/ אייפון 4/5).
דרך ה- game editor יכולנו לראות בזמן אמת את השינויים הגרפיים וגם לבנות את הרמות ע''י בחירת הדמויות ורמת קושי (כמות הדמויות לכל רמה, המהירות שלהם וקצב ההופעה על המסך).
זהו.
----------------------------------------------------------
והנה בינתיים צץ עוד משחק מעניין של חבר'ה אחרים:
אנגרי ג'ו! היהודי הכועס!
http://www.angryjew-game.com/
המשחק עדיין לא זמין להורדה אבל נראה מעניין.




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):