דלג לתוכן הראשי

זומבים חמודים מחפשים מוח - משחק ישראלי חדש!


שני חברים טובים שלי יצרו אפליקציית משחק חדשה. היא נקראת "בריינבינג'" וצריך לעזור לזומבים לאכול מוחות של יצורים חמודים. האנימציה נעשתה באפטר על ידי דרור סטוויסקי לפי איורים של שירז פומן הסופר-מוכשרת שציירה בצבעי מיים. תסתכלו על הארט למטה, זה פשוט יפהפה. כמו כן תמצאו פה פירוט של תהליך העבודה על העיצוב והאנימציה.
להורדת המשחק! (חינם למשך שבוע!)
הדף של סטודיו "טינקה טינקה" והאתר של "טינקה טינקה"
הפורטפוליו של שירז פומן

עוד...
מייקינג אוף:




מידע כללי על תהליך העבודה:

ארט:
כשהקונספט למשחק גובש,לפצפץ חיות חמודות כדי להאכיל זומבים, התחלנו לחשוב על הכיוון של הארט. מאחר והקונספט הוא גם gore אבל גם מטופש וכיפי, הסגנון של המשחק היה אמור לחגוג את הדיסוננס הזה. ההשראה היתה תמהיל אסוציאטיבי של ז'אנר הסרט האילם, ספרי ילדים נאיביים עשירים (כמו ה golden books), אופנת שנות ה20 וקצת ארט נובו. לי אישית היתה חסרה עבודה בטכניקה ידנית, אחרי כל השעות מול המחשב, ומאחר וזה גם התאים החלטתי לצייר בצבעי מים. זו היתה הסקיצה הראשונית:


הדמויות
הדמויות צויירו מפורקות, חלק עם יותר איברים חלק עם פחות (באופן אירוני הזומבים לא סבלו ממחסור באיברים מצויירים).
עדיין דרור היה צריך להשלים די הרבה in between כדי לכפר על מה שלא ציירתי. צירפתי כמה דוגמאות





והנה כל הדמויות




רקעים
במקביל התחילה העבודה על הרקעים. בהתאם לסקיצה הראשונית ציירתי רקעים ואובייקטים (בנפרד) בצבעי מים, כמתוכנן. התמות של המקומות היו יער אפל, אחוזה נטושה, וממלכת ממתקים לא מתוקה במיוחד.
התחלתי מהאחוזה




העבודה על הרקעים לקחה הרבה זמן, בגלל גודל הפורמט והטיפול בכל הפרטים. עם זאת התוצאה לא היתה מספקת –הדמויות לא בלטו מספיק על הרקע, התפאורה לא היתה קודרת מספיק, וכאמור – זה לקח ממש הרבה זמן! בלית ברירה עברתי לעבוד בינתיים על התפריטים של המשחק.



בנקודה הזאת הקרדיט הולך לדרור שאמר ''ולמה שהרקעים לא יהיו כאלה?'' נאלצתי להודות שהוא צודק, דבר שאמנם לא קורה הרבה, אבל עדיין מאוד מעצבן.
ציירתי שוב את האובייקטים של האחוזה, באופן בו ציירתי את התפריטים: קונטורים בעיפרון, הצללות בצבעי מים והשלמה בפוטושופ. הגלגול שעברו האובייקטים והרקעים מעניין בעיניי לעומת הטיפולֹ הראשוני, והוא אכן היה שיפור משמעותי מבחינת מראה כולל, אוירה והיררכיה של פרטים. ברקעים החדשים האבייקטים המפורטים קדמיים יצרו סביבה ופיזיות, וקו האופק היה שרבוט שטוח בקו (כמו בסרטי אנימציה של ''הפנתר הורוד'', לדוגמא)



ודוגמאות לקבצי ''בנק'' של אובייקטים, שבקומפוזיציות שונות יצרו רקעים שונים




תמונה: ‏‎We noticed that we are one (y) short of 200 for our page - whoomp! there it is‎‏

דרור כותב לגבי האנימציה:

מלכתחילה היה ברור שהולך להיות מאתגר.
דבר ראשון ראוי לציין שאני לא character animator  אני מגיע מקומפזיטינג ו– motion graphics  וזה היה הניסיון הראשון שלי בזה כאנימטור (יש לי ניסיון באנימציית דמויות רק מתחום הבימוי).

בניגוד לאנימציה לסרטים, במשחק חייבים להיות כמה שיותר חסכוניים עם האנימציה מכיוון שבנוסף לכל החישובים שרצים ברקע, אפקטים ויזואליים וסאונד לפעמים יש 15-20 אנימציות שרצות במקביל,
לכן לאחר התייעצות עם פלוריאן המתכנת החלטתי להכין את כל האנימציות ב 15fps במקום 24fps.

במקביל לניסיון לחסוך, עדיין עיצוב הדמויות דרש  walk cycle שהוא קצת יותר ארוך ממשחקים רגילים והאתגר כאן היה להראות כמה שיותר תנועה בכמה שפחות פריימים. פה במקרים מסוימים הצלחתי יותר במקרים אחרים פחות, רוב הסייקלים הם בין 10 ל 13 פריימים ויש כמה שגולשים עד ל 18 פריימים.

עם זאת האתגר הגדול ביותר היה להנפיש בצורה חלקה את ה-pre, משום שבניגוד ל cut out בווקטור צביעה ידנית היא פחות מדויקת מה שיוצר הבדלים  בין הריפלייסים (במיוחד בהצללות) והתוצאה היא קפיצות לא נעימות באנימציה. פתרתי את זה על ידי ריכוך הרפלייסים של הגפיים בנקודת המפגש עם הגוף והתאמת הצללות במקרה הצורך בפוטושופ.
בנוסף – ולזה היתה התוצאה הכי משמעותית – בין כל ריפלייס הכנתי אין-בטווינים באפטר עם ה-puppet tool, מה שיצר מעברים הרבה יותר אורגניים בין הריפלייסים של הגפיים.

לגבי הרקעים רציתי להוסיף שבנוסף לזה שאני תמיד צודק הציניות של שירז לא תמיד עוברת בטקסט (אבל היא עוברת מצוין פנים מול פנים).
נוצרה לנו בעיה מאוד רצינית של מקום – הרקעים שקלו המון, לקחו מלא זמן להכנה וכל רקע היה צריך לייצא 5 פעמים (לכל רזולוציות המסך השונות של המכשירים של אפל).
צורת בניית הרקעים  החדשה אפשרהוורסטיליות רבה יותר בשימוש החוזרבאובייקטים, מה שזרז את התהליך וגם חסך במקום.
במקביל לפיתוח המשחק פלוריאן המתכנת הקל על תהליך בניית הרקעים עוד יותר ע''י זה שהוא בנה לנו game editor
תוכנה שבה בין השאר יש את כל האלמנטים הגרפים ששירז הכינה. התוכנה אפשרה לנו לבנות את הרמות על ידי בחירה של האלמנטים הרצויים ומיקומם בקומפוזיציות שונות לכל רמה ופורמט (פורפורציות שונות של אייפד/ אייפון 4/5).
דרך ה- game editor יכולנו לראות בזמן אמת את השינויים הגרפיים וגם לבנות את הרמות ע''י בחירת הדמויות ורמת קושי (כמות הדמויות לכל רמה, המהירות שלהם וקצב ההופעה על המסך).
זהו.
----------------------------------------------------------
והנה בינתיים צץ עוד משחק מעניין של חבר'ה אחרים:
אנגרי ג'ו! היהודי הכועס!
http://www.angryjew-game.com/
המשחק עדיין לא זמין להורדה אבל נראה מעניין.




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…

על פארק היורה ואשליית החיים

החיים מוצאים דרך

בצפיה ראשונה כילד "פארק היורה" היה סרט סתמי מאוד בעיניי. אני זוכר את עצמי מסכם את העלילה כך: "מגיעים לאי, בורחים מדינוזאורים... בורחים עוד... ובסוף בורחים ממש." לקח לי הרבה זמן לצפות בסרט מחדש ובעין שונה. זה קרה קודם כל תודות להרצאה הזו (המצורפת בסוף המאמר) שפרקה כמה מהתימות המרכזיות של הסרט והציגה את התפתחותן לאורכו. המרכזית היא כמובן מסע הגיבור של החוקר אלן גרנט שבתחילת הסרט אינו מעוניין להביא ילדים לעולם ולאט לאט מוצא עצמו משמש בפועל כאב ומגן לשני ילדים תחת עיניה הפקוחות של ספק-אהובתו אלי, החוקרת שלצידו, שמייחלת לשינוי הזה. בנוסף אלן מתמודד עם חוסר האמון שלו בטכנולוגיה ובקידמה והפחד מלהשאר לא רלוונטי. בסרט אלן מוצא עצמו כמו איוב המקראי ככזה שנקלע, ומשלם את המחיר, על מאבק מיתי בין הסדר והשליטה (והקדמה והמדע והכסף) שמייצג ג'ון האמונד היזם העשיר לבין חוקר הכאוס שנראה כמו זמר רוק, איאן מלקולם. האחד קשיש לבוש לבן מלא ביהירות ובכסף, השני לבוש שחורים, גרוש סדרתי ומפוקפק, מומחה לכאוס וטרול ציני. במאבק בין השניים אנחנו נחשפים מצד אחד לספקנות האובססי…

אמץ תמנון: בריאן קיסינג'ר, מעצב בדיסני, על עבודתו ואיוריו

בריאן קיסינג', מעצב בדיסני, יצר פרויקט פרטי שבו אייר סדרת תמונות על תמנון מחמד בעולם של סטים-פאנק ויקטוריאני. והוא גם משוחח על זה בTED.



לינק ישיר ליצירות האיורים (לחצו להגדלה):













אוקטפודי (2007)- סלפסטיק קלאסי מגובלינס

מה זה תינוק?

סצינה מיוחדת מאוד מ"היפהפיה והיחפן" בה אנחנו חווים מפגש ראשון עם תינוק דרך עיניו של כלב.
הבימוי הנהדר של הסצינה בונה את המתח באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הבמאי: תאורה, מוסיקה, צבעוניות, הבעות פנים, קומפוזיציה בפריים וקומפוזיציית הבמה (המיזנסצינה). הסטוריבורד המלא שצרפתי פה מחדד עד כמה כל שוט מהווה בחירה מודעת ורגישה. כיצד הטיפוס במעלה המדרגות הופך למסע נפשי שבמהלכו מנסה הכלבה לברר איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שמחה סביב דבר כל כך זר ומאיים. המתח הזה יוצר הזדהות עם המבט החיצוני של הכלב על אירוע כל כך בסיסי מנקודת מבט אנושית.
ואולי זה אחד הדברים שאני אוהב אצל דיסני הקלאסי: היכולת, באמצע הסרט, לבודד אירוע ולתת לו את מלוא הבמה. בין אם זה אמבטיה של גמדים או נסיון לתפור שמלה.



דרך Living Lines Library וניתן להוריד את היפהפיה והיחפן- הסקצ'בוק PDF (כבר קישרתי בעבר לעוד כמה כאלה)