}

9:54

השתקפות: געגועים לילדות

שמח, עצוב, נוסטלגי ונהדר.


בצלאל 2013. סרט הגמר של אלון זיו ובשמת אגיוף הוא רקוויאם קסום לילדות. אנימציה קלאסית ועיצוב ברמה גבוהה מאוד. זהו אחד הסרטים הכי אוניברסלים שיצאו מבצלאל. יש בו ניחוח נוסטלגי אמריקני שבקלות היה יכול לצאת תחת ידי פיקסאר, גם מבחינת רמת ההפקה וגם מבחינת האוירה. כשאני חושב על זה, בסרטי פיקסאר יש המון געגועים כאלו. כמעט בכל סרט, יותר מאהבה יש געגועים לאהבה או לימי הזוהר, או לאמריקה של פעם.
ב"השתקפות" הרבה אנשים ראו השפעה מMADMEN ולא במקרה. ומה שהכי מפתיע זה שדווקא הבגרות של הדמות היא מאוד אמריקאית, בעוד תחילת הסרט היא מאוד ישראלית. מעניין מאיפה זה בא. קצת חבל לי שמוטיב ההשתקפות נעלם באמצע הסרט. כל כך מתבקש שהגשם שיורד יציף את הרחוב בהשתקפויות של ילדים אבודים.אבל מילא :)

היוצרים:
בשמת אגיוף: http://bosmatagayoff.blogspot.co.il/
אלון זיו: http://alonziv99.blogspot.co.il/
דף הסרט: https://www.facebook.com/reflectionsshortanimation2013?ref=hl


ליוני בועז זה הזכיר את הפרסומת החמודה הזו:


ארט, פנסיל טסטס ועוד:

















































הסרט הקודם של בשמת:

ולסיום: איך אפשר בלי לשיר בגשם: