על 'אלבטרוס' ומקוטו שינקאי


"אלבטרוס" הוא סרט הגמר של טל רחמין. סרט שבנוי כפואמה המגוללת סיפור אהבה של מתמטיקאי מהורהר. סרט שהוא לא מפה, בתוכן, בשפה, בזמן ובמקום, אבל עדיין מרשים מאוד ואפילו מרגש (גם אם מלא יומרה).
12 דקות, בצלאל 2013.
'אלבטרוס' נכתב כסיפור קצר, בזמן ששהיתי בניו יורק בחילופי סטודנטים.
היומרה שלי בשנה האחרונה בבצלאל הייתה ליצור מהסיפור הזה סרט.
בגדול, ואני מאמין שזה מורגש בסרט, אני חושב שאני תייר בעולם האנימציה. אני רציתי ליצור סרט יותר קריאייטיבי, שיותר מתכתב עם הקולנוע ומתרחק מאנימציה כמדיום בלבד. סרט שהתסריט שלו במרכז, שישנן דמויות ברורות עם רצונות, מחשבות על העולם ומשהו שמתקרב לאמת. משהו שאפשר לקרוא לו אולי 'סינמה מאויירת'. -טל
עוד...

מקוטו שינקאי

כשראיתי את הסרט לא יכולתי לא להזכר במקוטו שינקאי. מקוטו הוא אנימטור שהרים בכוחות עצמו סרט של חצי שעה שזכה להמון תשבוחות ופתח בפניו דלתות. הוא גם כן בונה שוטים של "איור סינמטי". הוא משתמש בתאורה כשחקן ראשי וגם הוא אוהב סיפורי אהבה. הנה אחד היפים שבהם והקצרים "היא והחתול שלה":



הסרט שעשה לבדו, "קולות מכוכב מרוחק", מתאר התכתבות מפתיעה בסמסים בין בחור בכדור הארץ ובחורה שנשלחה למשימת לוחמה ממאדים. לסמסים לוקח זמן להגיע ככל שהיא מתרחקת והוא מתבגר בזמן שהיא נשארת צעירה.
מאז עשה גם את "5 סנטימטר בשניה" ו"הארץ שהובטחה לפני זמננו" ועוד אחרים.

הנה סרטון קצר ומצחיק שעשה מקוטו ומתחתיו המייקינג אוף הנהדר שלו:

猫的聚會 from turnturn on Vimeo.
שימו לב לשימוש בכל מדיום אפשרי לחקר שוט: הדמיית תלת, צילומים, סקיצות:


עוד קצת ארט של טל רחמין:







ותודה ליואב לוסטיג שהכיר לי את מקוטו.

תגובות