דלג לתוכן הראשי

הטיסה של ענבל ברידא. (בצלאל 2013)

בא לי להגיד "קבלו את רבקה שוגר הישראלית".. אולי זו הגזמה אבל זה הבלוג שלי. אז אני אעשה מה שבא לי.
סרט הגמר של סטודנטית אחת(!) שבראה עולם וזרקה אליו שתי דמויות הרפתקניות. סרט סטודנטים נדיר מאוד כמעט מכל בחינה במושגים ישראלים (המבנה הסיפורי, העיצוב, מקורות ההשראה, הבימוי ואפילו האנימציה עצמה שהיא פשוט "אנימציית דמות"). הוא נראה כמו חלק מסיפור גדול יותר ומסקרן לדעת מהו. היוצרת מגדירה את העלילה כ-Sismance, סרט על אחוות נשים. המקבילה הנשית לBROMANCE: אחוות הגברים (תרגום לא מדוייק, זה רומאן-חברות למעשה).
תהנו!




ענבל
"רציתי בעיקרון לעשות סיפור הרפתקאות שאפתני יחסית במיקום מעניין ועם הרבה התרחשויות , על נושא מאוד נדיר בסרטי הרפתקאות\פנטזיה\מד"ב או אנימציה מהמערב' שזה חברות בין שתי נשים. בעוד ז'אנר הbromance נפוץ ומקובל, sismance זה דבר שכמעט לא קיים לצערי. הסיפור עבר הרבה גרסאות, עד שבסוף התיישבתי על משהו שהוא לא מתוחכם במיוחד מבחינת המסר שלו, מאוד אופטימי, ושם את מערכת היחסים בין שתי החברות במרכז. על הדמויות אין הרבה מה לומר, הדבר הכי חשוב בשבילי אצלן היה להעביר את השונות ביניהן ואת החיבה שלהן זו לזו דרך המראה והאקטינג. מתי אני אהפוך את זה לסדרה? מי יודע. :) אולי יכול להיות נחמד לעשות לזה קומיקס קצר..."

קחו משהו טוב ממנה: ניהול יומן הפקה בטמבלר מקל מאוד על שיתוף וניהול דיאלוג עם העוקבים. תראו איזה יופי של בלוג היא הקימה:
http://greyannis.tumblr.com



The two main characters for my film. I really need names for them, anyone has an idea?
In two days I have to pitch it in front of some teachers, show an animatic (I’ve got like, half an animatic? gulp) and talk about the film… I still don’t know which teachers it will be, so I’m super stressed - My film is fantasy and a bit anime -esque and cutesy, and some of the teachers don’t like that kind of thing and even look down on it as “children’s stuff”. I really hope I’ll get some of the more tolerant teachers, but I can never count on luck. 
So I think I’m going to bill my film as a feminist film for young adults (or children, depends on the teachers I’m gonna have to pitch to) it doesn’t have an overt feminist message or preach girl power, but it shows two women in a fantastic setting having an adventure and ends up with a positive message about female camaraderie, something that’s pretty rare in western animation (with the exception of MLP?).



לא סטוריבורד אלא איורים של רגעים מרכזיים בסרט.








Trying to decide what kind of style to use for my backgrounds…. Having a hard time with it.
I’m not sure about this one, it seems a bit too messy.

טסטים של אנימציה:


Been focusing more on rough animation lately, so nothing much to post…image

I kinda like animating hair. Not clothes though.

Clean up test
Ugh I’m really sick again :(

עוד:

image

זה מזכיר לי שבאדוונצ'ר טיים יש פרקים עם דמויות בגרסה מינית הפוכה לזו של הדמויות הרגילות.
חוץ מבימו. שהוא א-מיני או דו-מיני או מה שזה לא.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …