דלג לתוכן הראשי

הטיסה של ענבל ברידא. (בצלאל 2013)

בא לי להגיד "קבלו את רבקה שוגר הישראלית".. אולי זו הגזמה אבל זה הבלוג שלי. אז אני אעשה מה שבא לי.
סרט הגמר של סטודנטית אחת(!) שבראה עולם וזרקה אליו שתי דמויות הרפתקניות. סרט סטודנטים נדיר מאוד כמעט מכל בחינה במושגים ישראלים (המבנה הסיפורי, העיצוב, מקורות ההשראה, הבימוי ואפילו האנימציה עצמה שהיא פשוט "אנימציית דמות"). הוא נראה כמו חלק מסיפור גדול יותר ומסקרן לדעת מהו. היוצרת מגדירה את העלילה כ-Sismance, סרט על אחוות נשים. המקבילה הנשית לBROMANCE: אחוות הגברים (תרגום לא מדוייק, זה רומאן-חברות למעשה).
תהנו!




ענבל
"רציתי בעיקרון לעשות סיפור הרפתקאות שאפתני יחסית במיקום מעניין ועם הרבה התרחשויות , על נושא מאוד נדיר בסרטי הרפתקאות\פנטזיה\מד"ב או אנימציה מהמערב' שזה חברות בין שתי נשים. בעוד ז'אנר הbromance נפוץ ומקובל, sismance זה דבר שכמעט לא קיים לצערי. הסיפור עבר הרבה גרסאות, עד שבסוף התיישבתי על משהו שהוא לא מתוחכם במיוחד מבחינת המסר שלו, מאוד אופטימי, ושם את מערכת היחסים בין שתי החברות במרכז. על הדמויות אין הרבה מה לומר, הדבר הכי חשוב בשבילי אצלן היה להעביר את השונות ביניהן ואת החיבה שלהן זו לזו דרך המראה והאקטינג. מתי אני אהפוך את זה לסדרה? מי יודע. :) אולי יכול להיות נחמד לעשות לזה קומיקס קצר..."

קחו משהו טוב ממנה: ניהול יומן הפקה בטמבלר מקל מאוד על שיתוף וניהול דיאלוג עם העוקבים. תראו איזה יופי של בלוג היא הקימה:
http://greyannis.tumblr.com



The two main characters for my film. I really need names for them, anyone has an idea?
In two days I have to pitch it in front of some teachers, show an animatic (I’ve got like, half an animatic? gulp) and talk about the film… I still don’t know which teachers it will be, so I’m super stressed - My film is fantasy and a bit anime -esque and cutesy, and some of the teachers don’t like that kind of thing and even look down on it as “children’s stuff”. I really hope I’ll get some of the more tolerant teachers, but I can never count on luck. 
So I think I’m going to bill my film as a feminist film for young adults (or children, depends on the teachers I’m gonna have to pitch to) it doesn’t have an overt feminist message or preach girl power, but it shows two women in a fantastic setting having an adventure and ends up with a positive message about female camaraderie, something that’s pretty rare in western animation (with the exception of MLP?).



לא סטוריבורד אלא איורים של רגעים מרכזיים בסרט.








Trying to decide what kind of style to use for my backgrounds…. Having a hard time with it.
I’m not sure about this one, it seems a bit too messy.

טסטים של אנימציה:


Been focusing more on rough animation lately, so nothing much to post…image

I kinda like animating hair. Not clothes though.

Clean up test
Ugh I’m really sick again :(

עוד:

image

זה מזכיר לי שבאדוונצ'ר טיים יש פרקים עם דמויות בגרסה מינית הפוכה לזו של הדמויות הרגילות.
חוץ מבימו. שהוא א-מיני או דו-מיני או מה שזה לא.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…

אביזר במה הוא שחקן

כאשר אומרים שאביזר במה הוא שחקן, למה הכוונה? הוא לא בהכרח זז או מדבר או פועל אבל יש לו משהו מאוד משמעותי: אופי.

האופי לא רק משליך על הדמויות מבחינת תקופה או רמת חיים אלא גם משמש כהרחבה של הגוף שלהן ומכאן של האישיות שלהן. גם כאשר מדובר באביזר במה ולא כזה  שהדמות אוחזת בו או משתמשת בו, האביזר יכול להיות טעון במשמעות החורגת משימושיות או אסתטיקה. אביזר יכול להיות סימלי או  כזה שמבטא סאבטקסט בסרט: מוטיב המעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח של הסיפור ושל הדמויות. במקרים מיוחדים אביזר או רקע יכולים להפוך ממש לדמות, כזו שמשתנהעם הגיבור או הסיפור, כזו שמגיבה לשינוי הדרמטי ממש כאילו היתה אדם.



הנה כמה מאמרי וידאו בנושא:
שניים על אביזרי במה, השלישי על אביזרים בכלל והרביעי על ארכיטקטורה באנימה.









אי אפשר לסיים בלי הפרסומת המופתית של איקאה "מנורה". קלאסיקה של אמנות הבימוי:

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

אמריקה - סרט ישראלי חדש בהפקה

"אמריקה" זה פרוייקט שאני מכיר כבר שנים. בעבודתי הקודמת עבדתי עם האנימטור הנפלא נדב ארבל שכבר אז התחיל לגלגל סיפור על שיחת טלפון מרגשת מאמריקה שמערערת את חייהם של ילד ואימו, עולים חדשים בתל-אביב של שנות ה-50. הפרויקט נגנז עד שקיבל תנופה חדשה וברגעים אלו הפרוייקט נמצא לקראת סיום ההפקה עם המעצב שחר קובר על הארט ועם האנימטוריות המצוינות גל חקלאי ושולי תג'ר.

אתם מוזמנים לתמוך בסיום ההפקה בקמפיין ההדסטארט של הסרט ובנוסף לתמיכה באנימציה ישראלית גם לקבל תשורות שוות. אני כבר השקעתי!
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=24722

בינתיים, עד שהסרט יושלם, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט:
ארט
סרטון ההדסטארט

תהליכי עבודה על סצנה אחת עיצובי דמויות, רקעים, סטוריבורד, אנימטיק, ואנימציה סופית














אנימטיק


קיפריימז


סופי




הפרויקט כמעט הושלם.
בהצלחה!


פסטיבל ANINATION בירושלים 1-4.11.17

פסטיבל ANINATION בירושלים מגיע לשנתו השניה עם תוכנית ייחודית. הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים בין הימים 1-4 לנובמבר. את הפסטיבל אוצרת תמי ברנשטיין שבאופן מכוון יוצרת תוכן עם מיטב האנימציה העכשווית עם מודעות גדולה ליוצרי ואוהבי המדיום. זה אומר שדגש גדול ניתן ביצירת תכנים לקהילת האנימטורים ואנשי יצירה בתחום: סדנאות, מפגשים עם יוצרים ושיחות עם מפיקים מהארץ ומהעולם. הפסטיבל הוא חלק מהתרומה האדירה של מיזם ירושלים לקידום האנימציה בישראל ובירושלים בפרט.

אני בעצמי מקרין ומדבר על הסרט שלי "ניגון" ואשמח לראותכם שם:ניגון: סרט + הרצאה של יוני שלמון. זה יקרה ביום חמישי 2.11 ובאותו יום תוכלו לראות גם את "אגדת המלך שלמה". זהו סרט ישראלי חדש באורך מלא! עוד לא היה סרט באנימציה קלאסית ישראלי (היה סטופ, היה תלת, היו שני פלאש קאט אאוט וכנס העתידנים הונפש בפועל בעיקר בחו"ל תנו לחגוג בשקט!) והרבה אנשים יקרים עבדו עליו. אם תצליחו לשמוע את חנן קמינסקי הבמאי מדבר על הסרט אז בכלל טוב. הסיפור מבוסס על אגדות המלך שלמה בפרשנות חופשית חדשה. בין שני האירועים תהיה גם סדנה של ערן היללי. לא לפ…