דלג לתוכן הראשי

הטיסה של ענבל ברידא. (בצלאל 2013)

בא לי להגיד "קבלו את רבקה שוגר הישראלית".. אולי זו הגזמה אבל זה הבלוג שלי. אז אני אעשה מה שבא לי.
סרט הגמר של סטודנטית אחת(!) שבראה עולם וזרקה אליו שתי דמויות הרפתקניות. סרט סטודנטים נדיר מאוד כמעט מכל בחינה במושגים ישראלים (המבנה הסיפורי, העיצוב, מקורות ההשראה, הבימוי ואפילו האנימציה עצמה שהיא פשוט "אנימציית דמות"). הוא נראה כמו חלק מסיפור גדול יותר ומסקרן לדעת מהו. היוצרת מגדירה את העלילה כ-Sismance, סרט על אחוות נשים. המקבילה הנשית לBROMANCE: אחוות הגברים (תרגום לא מדוייק, זה רומאן-חברות למעשה).
תהנו!




ענבל
"רציתי בעיקרון לעשות סיפור הרפתקאות שאפתני יחסית במיקום מעניין ועם הרבה התרחשויות , על נושא מאוד נדיר בסרטי הרפתקאות\פנטזיה\מד"ב או אנימציה מהמערב' שזה חברות בין שתי נשים. בעוד ז'אנר הbromance נפוץ ומקובל, sismance זה דבר שכמעט לא קיים לצערי. הסיפור עבר הרבה גרסאות, עד שבסוף התיישבתי על משהו שהוא לא מתוחכם במיוחד מבחינת המסר שלו, מאוד אופטימי, ושם את מערכת היחסים בין שתי החברות במרכז. על הדמויות אין הרבה מה לומר, הדבר הכי חשוב בשבילי אצלן היה להעביר את השונות ביניהן ואת החיבה שלהן זו לזו דרך המראה והאקטינג. מתי אני אהפוך את זה לסדרה? מי יודע. :) אולי יכול להיות נחמד לעשות לזה קומיקס קצר..."

קחו משהו טוב ממנה: ניהול יומן הפקה בטמבלר מקל מאוד על שיתוף וניהול דיאלוג עם העוקבים. תראו איזה יופי של בלוג היא הקימה:
http://greyannis.tumblr.com



The two main characters for my film. I really need names for them, anyone has an idea?
In two days I have to pitch it in front of some teachers, show an animatic (I’ve got like, half an animatic? gulp) and talk about the film… I still don’t know which teachers it will be, so I’m super stressed - My film is fantasy and a bit anime -esque and cutesy, and some of the teachers don’t like that kind of thing and even look down on it as “children’s stuff”. I really hope I’ll get some of the more tolerant teachers, but I can never count on luck. 
So I think I’m going to bill my film as a feminist film for young adults (or children, depends on the teachers I’m gonna have to pitch to) it doesn’t have an overt feminist message or preach girl power, but it shows two women in a fantastic setting having an adventure and ends up with a positive message about female camaraderie, something that’s pretty rare in western animation (with the exception of MLP?).



לא סטוריבורד אלא איורים של רגעים מרכזיים בסרט.








Trying to decide what kind of style to use for my backgrounds…. Having a hard time with it.
I’m not sure about this one, it seems a bit too messy.

טסטים של אנימציה:


Been focusing more on rough animation lately, so nothing much to post…image

I kinda like animating hair. Not clothes though.

Clean up test
Ugh I’m really sick again :(

עוד:

image

זה מזכיר לי שבאדוונצ'ר טיים יש פרקים עם דמויות בגרסה מינית הפוכה לזו של הדמויות הרגילות.
חוץ מבימו. שהוא א-מיני או דו-מיני או מה שזה לא.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):