דלג לתוכן הראשי

סרטוני כיבוש, סכסוך, זכויות אדם, ניאו-אנטישמיות ועוד

מקבץ סרטונים לעיתות עימות.
אני אשתדל לתת לסרטים לדבר כי זה פשוט פוסט שהוא גם ככה כולו פוליטי. רק רציתי להעיר שאין בין הסרטים המוצגים כאן המון במשותף פרט לעובדה שהם סרטי תעמולה ומסרים. חלקם הומוריסטיים, חלקם דרמטיים, חלקם מצוינים, חלקם אנטישמיים אבל כולם מגוייסים לקידום רעיון כלשהו סביב המצב במזרח התיכון (וקצת מעבר).
בכוונה שמתי ראשון את הסרטון של יוצרת "סיטה שרה בלוז". הסרטון מתיימר להציג את הסכסוך האזורי ועושה זאת בצורה שטחית על גבול האנטישמית. אם למקד את מה שמפריע לי בסרטון הזה אגיד רק שהסרטון מציג סכסוך מקומי בן אלפי שנה אבל הפונט של שם הסרט יהיה עברי. כאילו הוא אומר: אתם יודעים מי אשם בהכל.
ואולי זו הבעיה ההסברתית כולה. יותר משלישראל יש בעיה להצדיק את עצמה, לדימויים המתנגדים לה תמיד יהיה יותר כוח. הם יותר פשטניים, יותר קריאים ולכן יותר אפקטיבים.
הטנק מול האבן, כביכול.





European Jew/Zionist
שלום. אני דימוי אנטישמי!
עוד פרטים וסקירה מלאה בבלוג שלה ואני תוהה למה אני נותן במה בכלל לסרט הזה?

טומק בגינסקי בסרט אנטי-מלחמתי. מצויין ומכאיב:


שרוטונים יצרו את הסרטון הקצר הזה שנועד להסביר לחבר'ה בחו"ל מה קורה בעזה:


אורי ומיכל קרנות... הם יוצרים ישראלים שעושים סרטים שהם תעמולה אנטי ישראלית. הסרט הראשון הוא לכאורה מאוזן, הסרט השני הוא מופת של דה-הומניזציה ודמגוגיה חד צדדית על הישראלי האלים הכובש המושחת.
איך אמר לי מישהו על הסרטים האלה? אם לפחות היה בהם טיפת הומור עצמי אז היה אפשר להתייחס אליהם יותר ברצינות.
יש בזה משהו.





אנימציה של חיזבאללה לעידוד ילדים לאלימות, אני מקווה שהם בונים פצצות כמו שהם עושים אנימציה:


סרטון חדש על הילדה "עזה".


סרט הסברה רשמי ישראלי. דני איילון מנסה להסביר את הסכסוך עם אנימציה נלווית:


"עושה השלום" סרט הגמר מבצלאל של יותם כהן


ויכוח בין לייבוביץ וישראל אלדד. תרגיל בבצלאל של עדה רימון ואופק שמר


עוד אחד של החמאס:


סרטון על הטבח בסוריה:


חרגולים. סרט מגניב אך ארוך שכמו הסרט הראשון סוקר את תולדות המלחמה האנושית בעצמה.


זה סרט עם דימויים אנטישמיים איומים שלא ברור אם ואיך הם נעשו שלא במודע. דלגו לקטע על המזרח התיכון: "סיפורה של החומה"


סרטון לילדים על הרב כהנא:


פוקיו מציע פתרון משלו ליישוב הסכסוך: מדינה דו-לאומית:


הנה עוד אחרד שניסה ליישב פה את הסכסוך ולא ממש הצליח. ג'ון קרי לפי סטודיו רוגטקה:


"שלום, יום אחד" סרט מצוייר ומצויין:


שלושה סרטונים מרשימים של אמנסטי:







פלישה: סרט אלגורי מצויין:


ישראל ואויביה כצב שמנסה לגור בסביבה סרטנית. אקטואלי מאוד. סרט הגמר של ליאוניד רומנוב, ויצו חיפה.


ולסיום ממש: "פלישה" של מיש ומיכה קרדו, בצלאל:

עדכון: קליפ מ-2009 של לירן טביב:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):