דלג לתוכן הראשי

'סיפור אהבה יפואי', מנשר 2014 וגם קליפ אנימציה חדש

סרט הגמר החדש והמקסים של רוני פז-הר ומאי רוזנבלום נקרא "סיפור אהבה יפואי" (מנשר 2014) אבל הוא לא באמת סיפור אהבה יפואי בעיניי אלא יותר סיפור אהבה ליפו עצמה עם ארט יפהפה. תהנו!




חוץ מהאלמנטים העיצוביים היפהפיים, של הקונכיות הקטנות ושברי האבנים, אני רוצה להתייחס למשהו קטן בסרט שהוא גם הכי טוב בו לדעתי וגם מבטא הבנה של הכוח של אנימציה.
יש שם את העין הזו שהיא לפעמים שמש ולפעמים ירח ולפעמים עין-דג. זה מקום שגורם לך לתחושת "ורטיגו" שאתה לא יודע איפה אתה נמצא, מעל המים או מתחתם? זה כל כך יפה כי זה הופך את הפריים עצמו לסוג של דמות שפוקחת עין על הגיבורה ובעצם גם משתמש בכלים של המדיום האנימטיבי בצורה חכמה ויצירתית מעבר לבניית פריים קלאסית שכוללת רק חיבור בין רקע ודמות.
עוד דבר מעניין הוא שבביקורת על הסרט בהגשה התברר לי שהקשר לסיפור אנדרומדה (סיפור האגדה יפואי על נערה שהוקרבה למפלצת-ים) לא היה בכלל בתודעה של היוצרים. זה די מדהים, כאילו הסיפור סיפר את עצמו מחדש דרכם.

הנה מה שמאי ורוני כתבו לי:

"מאז שנה א' כשהתחלנו לצאת, ידענו שנעבוד ביחד על סרט גמר, אבל פחדנו לדבר על זה בקול כלכך מוקדם. הדבר שהיה לנו הכי חשוב בעבודה על הסרט, שהוא יהיה כיפי ומהנה (ואולי קצת משעשע), כמו שנהנינו לעבוד עליו לכל אורך הדרך. בדמיון שלנו ראינו שוטטות לילית בקרקעית חופי יפו היפים והמזוהמים. תוך כדי השוטטות הזאת אנחנו גם קצת הלכנו לאיבוד ושכחנו שיש גם סיפור לספר.חלוקת העבודה בינינו הייתה קלה, כל אחד מאיתנו אוהב לעשות דברים מאוד שונים בהפקה, וזה הסתדר יופי. מאי עבדה יותר על עיצוב ואנימציה של דמויות, ורוני עבד יותר על עיצוב ואנימציה של סביבות ודמויות רקע.האנימציה והרקעים מצוירים באופן ידני, מסורתי למהדרין, והצביעה ממוחשבת (הדמויות צבועות בטיוי פיינט והרקעים בפוטושופ). הסאונד והמוזיקה הוקלטו באופן ביתי וידני לגמרי, עם מעט מאוד מניפולציות ממוחשבות ובלי אפקטים ועריכות דיגיטליות. את המוזיקה רוני כתב והקליט במיוחד לסרט, ואת הסאונד הקליט עם מיכאי צ'רנאה בביתו, בעזרת שלל צעצועים ומכשירים ביתיים שונים ומשונים.אנחנו מקווים שהצפייה תהיה מהנה, ותעורר ציפיה לסרט הבא."

בלוג הסרט עם תהליכי הפקה: http://jaffalovestory.blogspot.co.il/

השווריל של מאי ורוני:


בונוס! אני לא יודע מתי היא הספיקה אבל מאי בינתיים גם עשתה קליפ אנימציה לאלעד שודלר. טרי טרי.


נ.ב. כידוע לכם או שלא, התחלתי לנהל את המחלקה לאנימציה במנשר. מוזמנים לעקוב אחריי גם בדף הפייסבוק של המחלקה.

הארט של הסיפור היפואי (ליחצו להגדלה):
















פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):