דלג לתוכן הראשי

יין, סלט ושיחה על הלחנת סרטים

"יין וסלט" סרט הגמר של בתאל לויאני, ספיר 2013.
סיפור אהבה מחוייך באיטליז פריזאי.



אני מנצל את הסרט הזה כדי לברר כמה דברים לגבי הלחנת פסקול ולכן פניתי למלחינים של הסרט: אנדרס רפפורט ומיכל גבעון.


דבר ראשון כמה שאלות טכניות. מתי מתחיל שיתוף הפעולה עם המלחין? ומהם השלבים השונים של גרסאות הסאונד?

בגדול זה מאוד משתנה, כל פרויקט הוא עולם אחר. זה תלוי בבמאי ובתהליך ההפקה. כלומר החיבור יכול לקרות עוד משלב התסריט (עדיף) וגם לקראת הסוף, כשנכנסים לפוסט ואין זמן...
בסרט האחרון שעבדנו עליו, יין וסלט, התחלנו את תהליך העבודה עם בת אל לוויאני עוד משלב התסריט, שאחרי זה הפך לסטוריבורד ואחרי זה לאנימטיק.
יש כמה שלבים שעברנו עוד לפני ששלחנו לה גרסאות סאונד. למשל בחירה של סגנון מוזיקלי, תזמור – איזה כלים יתאימו לסרט ומיקום המוזיקה בסרט. ישבנו עם בת אל וניסינו להבין ממנה את המאפיינים של הדמויות השונות ומה המניע שלהם. רק אחרי זה בנינו סקיצות של תמות מוזיקליות ויצאנו לדרך. גרסאות הסאונד השתנו ושודרגו ככל שהפרויקט התקדם. בת אל מאוד מוכשרת וכתוצאה מכך האנימטיק שלה היה מאוד ברור ולא רחוק מאוד מהתוצאה הסופית ולכן יכולנו להבין ולהרגיש את הסרט כבר מהשלבים הראשונים. 
     
לגבי שימוש בכלים חיים, אמיתיים מול עבודה אלקטרונית. תוכל לפרט על ההבדלים? עלויות וכיצד זה משפיע על התוצר הסופי?

כמובן שיש הבדל גדול בין מוזיקה שבנויה במחשב= מידי לבין מוזיקה חיה = נשמה. נגן מביא איתו המון רגש וחום ואת זה אי אפשר לחקות בשום מחשב. ההבדל הוא במיוחד באקספרסיביות שלה... זה מחייה את המוסיקה. אנחנו בנינו את כל הסקיצות במידי וזה היה נשמע טוב! אבל ברגע ההקלטות פתאום הבנו מה הוא הכוח האמיתי של המוסיקה וכמה הרגש משתנה.
לפעמים אין ברירה, אחרי הכל להביא 11 כנרים זה יקר...
 חוץ מזה, היום אפשר להגיע לרמה מאוד גבוהה במידי... לכן אפשר לשלב בינהם, מה שמאוד נפוץ בפרויקטים בלי תקציב גדול.   

מה היחס בין האפקטים למוסיקה? האם זוהי עבודה של המלחין או של עורך סאונד שיוצר מיקס?

שוב, זה תלוי סצנה, בסצנות מסוימות המוזיקה יכולה להיות יותר דומיננטית ולהפך. לרוב זו החלטה של המיקסר אך עם מעורבותו של הבמאי.
במקרה של "יין וסלט" היינו גם מעצבי פסקול, גם מלחינים וגם אחראים על המיקס הסופי, לכן הייתה לנו שליטה מלאה על היחסים בין הגורמים. כלומר, בזמן שהלחנו את המוסיקה התייחסנו למה שתכננו בעיצוב פסקול. ובנינו את הפסקול כשאנחנו מכירים בעל פה כל תו ותו של הסקור. זה הרבה עבודה, אבל מבטיח לך שליטה מלאה...שלא תמיד זה טוב, אבל במקרה שלנו זה הצליח.  

טיפים כלליים לעבודה של במאי מול מלחין ויחסי הכוחות בינו לבמאי.

חשוב מאוד עוד לפני שחושבים על המוזיקה לשבת עם הבמאי ולהבין את הכוונות שלו מה הוא רוצה לומר ....בעצם להבין את הסרט. המטרה היא מעל הכל לשרת את הסרט... הבמאי חייב לדעת להסביר את הרגש שמניע את הסצנה כי ככה המלחין יכול לפענח אותה. בנוסף, הבמאי צריך להיות מודע שברגע שהוא מחליט להביא מוזיקה מקורית לסרט, המלחין יביא עולם משלו. זו טעות לפעמים מצד במאים לצפות שהמוסיקאי יתרגם בדיוק את מה שהוא רוצה... וזאת כי כל אחד רואה את העולם קצת שונה... אפשר להתקרב ואף לקלוע בול למטרה אבל הבמאי חייב להיות ראש פתוח. מהצד של המלחין, כמו שאמרנו קודם, חייב לשרת את הסרט ולהשאיר את האגו בצד, גם אם מה שהוא עבד עליו כל הלילה לא התקבל בברכה על ידי הבמאי.

מתי כותבים מוסיקה מקורית ומתי אין צורך. מתי אין צורך במוסיקה בכלל?

החוק הוא שאין חוק... אם היו תבניות ברורות לא היה צורך במלחינים. זה תלוי בבמאי, בסרט, בסצנה ובמלחין עצמו. כל סרט הוא שונה ולכן כל מוזיקה היא שונה. יכול להיות שאותה סצנה תעבוד עם מוזיקות שונות וגם יכול להיות שהיא תעבוד ללא מוזיקה בכלל. לכן אין דרך אחת. לגבי שימוש במוזיקה לא מקורית ישנה אופציה שכוונת הבמאי תתפרש אחרת, כי הרי יצירה קיימת היא בעלת קונטקסט משלה. מצד שני היא יכולה להביא עימה רובד חדש וליצור סוג של סינתזה ביניהם. יש הרבה דרכים לגרום לסצנה לעבוד בעזרת מוזיקה, אבל חשוב מעל הכל דיאלוג והבנה עמוקה של מה עושים, עוד לפני שעושים.

קישורים:
אם הלחנה לסרטים מעניינת אתכם, אתם מוזמנים להקשיב לפודקאסט הזה של בלוג "שורה ראשונה" עם המלחין רונן נגל, שאחראי לפסקול של סרטים ישראלים רבים:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה:

המחזור החודשי- סרטון הסברה ישראלי עצמאי

מה אתם יודעים על המחזור החודשי? צוות TOOSH, עדה רימון ואופק שמר https://vimeo.com/toosh, יצרו סרטון שמסביר מה קורה לגוף בזמן המחזור. הסרט היה מועמד בתחרות אסיף בקטגוריית עצמאי לשנת 2017. למה עצמאי? כי למרות שהסרט נראה כסרט הסברה מוזמן ומושקע הוא נעשה מתוך יוזמה עצמאית על מנת להעלות את הנושא למודעות.
הסרט עושה שימוש בטקסטורות, בדים וחומרים שנותנים לגוף הנשי חומריות חדשה ואולי גם מאיימת פחות עבור אלו שנרתעים מעיסוק בנושאים אינטימיים:


צוות TOOSH יצר גם את "בוקה, מבוקה ומבולקה" הסאטירי:


ראיון במונפש: http://moonfash.co.il/menstrual_cycle/