דלג לתוכן הראשי

האבולוציה של ג'עפר וקרואלה

האבולוציה של ג'עפאר וקרואלה דה-וויל. מתוך הבלוג של אנדרס דז'ה, אנימטור בכיר בדיסני. The Evolution of Jafar:


לפני שאתחיל במה שאנדרס כתב, קשה להתעלם מההשפעות של זיגזג הרשע מ"הגנב והסנדלר", הסרט הלא גמור המונומנטלי של ריצ'ארד ווילאמס (אנימטור של רוג'ר ראביט). זיגזג נראה ממש כמו הכלאה בין הג'יני לג'עפאר. משום מה אנדרס לא מתייחס לזה כל כך...






אנימטורים ענקיים עבדו על אלדין: ג'יימס בקסטר, אריק גולדברג, אנדרס דז'ה ועוד. כל אחד מהם עמד וחיכה לראות מה הוא יקבל לעבוד עליו.
הכי משעשע היה האנימטור שגילה שהוא צריך להנפיש... שטיח. למזלנו הוא הוציא ממנו את המיטב.
אנדרס קיבל לעבוד על ג'עפאר שעבר הרבה גלגולים עד שהתפתח לדמות כפי שאנו מכירים אותה.
הוא לא ממש רצה את ג'עפאר, למעשה. הוא פחד שג'עפאר ייעלם תחת הווירטואוזיות האישיותית והקו הזורם של הג'יני.
הוא התלבט: האם לתת לו תנועות מוגזמות שימשוך תשומת לב או דווקא לתת לו אישיות נוקשה שתבלוט דווקא בשונותה.
עם הזמן הוא גילה שככל שג'עפאר היה זומם ותחכן כך הוא נהיה יותר מעניין. עדיין, עם זאת, היו מספיק מקומות להגזים אותו ולהביא אותו למצבי קיצון כמו כאשר הוא מתחפש לקבצן אבל הבסיס שלו הוא רעב לא ממומש לכוח ותסכול עמוק.

עיצובים ראשוניים:






עיצוב יפה של דאן ג'יפס:


סקיצה של הבמאי ג'ון מוסקר שמתחברת יפה לקולו של השחקן.




עיצובים ראשוניים של אנדרס. הגבות שונו כיוון שלא התאימו.




המיקום של הפה של ג'עפאר כל כך נמוך בראש נתן לו חופש תנועה אלסטי מאוד למגוון של הבעות.




הידוק של כמה הבעות:


כמה ראליסטיות וכמה קרטוניות הידיים? שלא יהיו ידיים שאתה רוצה לגעת בהן...


קלינאפ ראשון. מתקדם אבל מורכב מדי בשביל הסגנון של הסרט.


פוזות של ג'ין גילמור:




צמצום של המבנה, אך עדיין לא מספיק מסוגנן.


מאושר:


וקלינאפ:


וויל פין באיור:


מודל שיט:






המטה של ג'עפאר:


רישום נוסף של אנדרס:





ג'ונתן פרימן, הקול ג'עפאר:




שיח אנימטורים על אלדין:


ועל קרואלה דה-וויל:


האחראי עליה היה מארק דיוויס.
אלו הן סקיצות ראשונות של ג'אנט ואנה גרהם ג'ונסון המושפעות מאיורי הספר 101 דלמטים:





איור מקורי מהספר:


מארק המשיך משם, מחפש סגנונות תסרוקת וביגוד שונים:










זהו ציור המפתח.




רפרנס של שחקניות.

סצנה חריפה של קרואלה. "אולי הגזמתי בקריקטורה שלה? היא בולטת מדי לעומת הדמויות האחרות" תהה מארק ואילו אנדרס ענה לו "לא! ואולי האנימטורים האחרים היו צריכים ללכת יותר רחוק..."










מודל צבע




ולסיום, קצת התפתחויות של אמא גותל מפלונטר.
כתבתי עליה גם כאן: http://shulyathakosem.blogspot.co.il/2011/03/blog-post_12.html

by Shiyoon Kim


by Lauren Airriess


by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim




by Jin Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim
by Shiyoon Kim


by Glen Keane


by Glen Keane






by Byron Howard
by Byron Howard
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim
by Jin Kim

by Jin Kim
studies by Jamaal Bradley
by Jin Kim



פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):