דלג לתוכן הראשי

החייזר הוא אני - על הנוסע השמיני וחייזרים אחרים



תגיד לי מי רודף אחריך ואומר לך מי אתה - סרטי אימה תמיד היוו תמונה מייצגת לפחדים העכשויים של החברה. סרטי חייזרים בפרט, שהם סוג של תת-ז'אנר, מעלים סוגיות של התמודדות עם שאלות של הומניזם וזהות.
החייזרים הקולנועיים הם לא פעם תבוניים ואף יותר תבוניים מהאדם אבל מונעים לרוב מדחפים חייתיים: תאוות רעב, התרבות חסרת מעצורים והשתלטות טריטוריאלית. מה שבעיניי אנשים מסוימים דרך לתאר גם את האנושות עצמה.
המראה המאיימת הזו על האנושות עומדת בבסיס הייצוג הקולנועי הזה שבו האנושי עומד מול הזר, האחר, שאינו אנושי.


לפני מספר שנים, "האחר הוא אני" היה הנושא השנתי בבתי הספר. הנושא היווה שלב נוסף של בירור היחס בין האני והאחר. נושא שנידון רבות ולאחרונה בעיקר סביב כתביו של עמנואל לוינס, הפילוסוף היהודי צרפתי. ייתכן שהייחדיות של הנושא היא קודם כל בכך שיש לו השלכות פוליטיות, אתיות ודתיות מיידיות, המשפיעות על מדיניות בענייני לאום, הגירה סוציולוגיה ותרבות. וגם בגלל המשמעות הפסיכולוגית של פירוק אשליית האני: בין אגו מדומיין וממשות.


אנחנו פוגשים שינויים רבים ביחס לאחר לאורך השנים: מחלוקה דיכוטומית בין "אנחנו" ל"אחרים" התחלנו לאט לאט לשאול שאלות. בהתחלה משינה אמרו ש"האויב כבר לא מפחיד, רק זקוק לרחמים". יצחק רבין טען ש"שלום עושים עם אויבים" והטעין פרדוקסליות מובנית בתוך ההגדרה של "אויב". לאחר מכן התגלה שאחרות לובשת פנים וצורות ובדרך ראינו גם את הזוית החיובית של ערעור חלוקה בין אני ואחר. ערעור שגורם לחפש את הדומה, המשותף והאוניברסלי האנושי, ערעור שמנסה ליצור אחווה הומניסטית כללית וערעור שנועד לשאול שאלות נוקבות על זהות וניצול של זהות לצבירת כוח.

מפלצת יפהפיה: על גייגר ויצירת החייזר.


האויב שבפנים

מי שמייצג יותר מכל בתרבות הפופולרית את היחס לאחר אלו הם סרטי החייזרים. אלו מעולם היו סתם חיות חלל אלא כאלו שבחנו את כוחה של החברה האנושית וחולשותיה ובאותו זמן בדקו את היחס לאויב החיצוני והאויב הפנימי. הסרט הייצוגי ביותר של הז'אנר הוא כמובן "הנוסע השמיני" ALIEN. בשמו המקורי הוא מבטא רק לא את העיסוק ביצור חי אלא את זרותו. את אי הודאות שבמפגש איתו ואת המבחן שהוא מציב בפני האנושות. הסצינה המופלאה של יציאת החייזר מתוך בטן אדם מיצגת יותר מכל את אותו אויב פנימי, ברמה הויזואלית ביותר ואפשר לראות בשם העברי של הסרט רמז לקשר בין "נוסע שמיני" ל"גיס חמישי".


ההתמודדות עם חייזרים לרוב מתאפיינת במלחמה ובזה הם קודם כל ביטוי לחרדה והאיום מהאחר. סרטים מתוחכמים יותר מצליחים במשימה להאיר צדדים מורכבים יותר בהתמודדות זו וחלקם, כמו "הפלישה ממאדים" של טים ברטון, יוצר פרודיה על הז'אנר וגם צוחק על ההנחה שעם כוונות טובות ורצון לשלום אשר פשוט להסתדר עם ה"אחר". בכל אופן, במקרה של הנוסע השמיני, המלחמה ארוכה ולא נראה שתסתיים בקרוב.

ניתוח סצינת היציאה מהבטן.

ייצוג חייזרי

אז כיצד החייזרים מיוצגים בתרבות הפופולרית? הנה כמה מקורות שמציגים את גלגול דימוי החייזרים בתרבות ומבט מעמיק לתהליך שהוביל ליצירת החייזר ALIEN שנוצר על ידי האמן הגרמני גייגר, ושהינו עד היום, אחד היצורים האייקוניים והמזוויעים ביותר של הז'אנר.





ייצוגי חייזרים:



ניתוח של ALIEN


ייצוגי האחר בסרטים:


לא נגעתי כאן בחייזרים מסוג אחר לגמרי. כמו שאלו מCONTACT או ARIVAL. ועל כך אני מקווה בפעם אחרת.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html:


FEAST סעודת המלכים של דיסני

הסרט FEAST של דיסני זכה באוסקר. הוא מבויים מצויין והארט שלו הוא תאווה לעיניים. בסרט, מערכת יחסים מיוצגת על ידי המבט מהצד: של הכלב ודרך האוכל. מבין השורות אנחנו מבינים מה קורה עד ששני האלמנטים האלו הופכים להיות גם מעורבים במערכת היחסים הזאת.
הסרט מרחיב את הגבולות העיצוביים של אנימציה תלת מימדית ומשתמש בטכניקות חדשות שאני מקווה שיחדרו גם לעולם הסרטים הארוכים. אם זה יקרה אנחנו נקבל סרטים שהעיצוב בהם לא כורע ברך בפני הראליזם אלא נותן חופש גדול יותר ליוצרים לייצר מראה מגוון ומסוגנן יותר.
‎‎פרסום‎ by Ксения Сухова.‎
ההרצאה של היוצר היא מרתקת ומהווה הצצה מעוררת השראה לתהליכי העבודה שלו. ועל הגלגולים שעבר הסרט.
*דרך THE CAB ודרך ITS ART

ארט: