דלג לתוכן הראשי

החייזר הוא אני - על הנוסע השמיני וחייזרים אחרים



תגיד לי מי רודף אחריך ואומר לך מי אתה - סרטי אימה תמיד היוו תמונה מייצגת לפחדים העכשויים של החברה. סרטי חייזרים בפרט, שהם סוג של תת-ז'אנר, מעלים סוגיות של התמודדות עם שאלות של הומניזם וזהות.
החייזרים הקולנועיים הם לא פעם תבוניים ואף יותר תבוניים מהאדם אבל מונעים לרוב מדחפים חייתיים: תאוות רעב, התרבות חסרת מעצורים והשתלטות טריטוריאלית. מה שבעיניי אנשים מסוימים דרך לתאר גם את האנושות עצמה.
המראה המאיימת הזו על האנושות עומדת בבסיס הייצוג הקולנועי הזה שבו האנושי עומד מול הזר, האחר, שאינו אנושי.


לפני מספר שנים, "האחר הוא אני" היה הנושא השנתי בבתי הספר. הנושא היווה שלב נוסף של בירור היחס בין האני והאחר. נושא שנידון רבות ולאחרונה בעיקר סביב כתביו של עמנואל לוינס, הפילוסוף היהודי צרפתי. ייתכן שהייחדיות של הנושא היא קודם כל בכך שיש לו השלכות פוליטיות, אתיות ודתיות מיידיות, המשפיעות על מדיניות בענייני לאום, הגירה סוציולוגיה ותרבות. וגם בגלל המשמעות הפסיכולוגית של פירוק אשליית האני: בין אגו מדומיין וממשות.


אנחנו פוגשים שינויים רבים ביחס לאחר לאורך השנים: מחלוקה דיכוטומית בין "אנחנו" ל"אחרים" התחלנו לאט לאט לשאול שאלות. בהתחלה משינה אמרו ש"האויב כבר לא מפחיד, רק זקוק לרחמים". יצחק רבין טען ש"שלום עושים עם אויבים" והטעין פרדוקסליות מובנית בתוך ההגדרה של "אויב". לאחר מכן התגלה שאחרות לובשת פנים וצורות ובדרך ראינו גם את הזוית החיובית של ערעור חלוקה בין אני ואחר. ערעור שגורם לחפש את הדומה, המשותף והאוניברסלי האנושי, ערעור שמנסה ליצור אחווה הומניסטית כללית וערעור שנועד לשאול שאלות נוקבות על זהות וניצול של זהות לצבירת כוח.

מפלצת יפהפיה: על גייגר ויצירת החייזר.


האויב שבפנים

מי שמייצג יותר מכל בתרבות הפופולרית את היחס לאחר אלו הם סרטי החייזרים. אלו מעולם היו סתם חיות חלל אלא כאלו שבחנו את כוחה של החברה האנושית וחולשותיה ובאותו זמן בדקו את היחס לאויב החיצוני והאויב הפנימי. הסרט הייצוגי ביותר של הז'אנר הוא כמובן "הנוסע השמיני" ALIEN. בשמו המקורי הוא מבטא רק לא את העיסוק ביצור חי אלא את זרותו. את אי הודאות שבמפגש איתו ואת המבחן שהוא מציב בפני האנושות. הסצינה המופלאה של יציאת החייזר מתוך בטן אדם מיצגת יותר מכל את אותו אויב פנימי, ברמה הויזואלית ביותר ואפשר לראות בשם העברי של הסרט רמז לקשר בין "נוסע שמיני" ל"גיס חמישי".


ההתמודדות עם חייזרים לרוב מתאפיינת במלחמה ובזה הם קודם כל ביטוי לחרדה והאיום מהאחר. סרטים מתוחכמים יותר מצליחים במשימה להאיר צדדים מורכבים יותר בהתמודדות זו וחלקם, כמו "הפלישה ממאדים" של טים ברטון, יוצר פרודיה על הז'אנר וגם צוחק על ההנחה שעם כוונות טובות ורצון לשלום אשר פשוט להסתדר עם ה"אחר". בכל אופן, במקרה של הנוסע השמיני, המלחמה ארוכה ולא נראה שתסתיים בקרוב.

ניתוח סצינת היציאה מהבטן.

ייצוג חייזרי

אז כיצד החייזרים מיוצגים בתרבות הפופולרית? הנה כמה מקורות שמציגים את גלגול דימוי החייזרים בתרבות ומבט מעמיק לתהליך שהוביל ליצירת החייזר ALIEN שנוצר על ידי האמן הגרמני גייגר, ושהינו עד היום, אחד היצורים האייקוניים והמזוויעים ביותר של הז'אנר.





ייצוגי חייזרים:



ניתוח של ALIEN


ייצוגי האחר בסרטים:


לא נגעתי כאן בחייזרים מסוג אחר לגמרי. כמו שאלו מCONTACT או ARIVAL. ועל כך אני מקווה בפעם אחרת.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…

אביזר במה הוא שחקן

כאשר אומרים שאביזר במה הוא שחקן, למה הכוונה? הוא לא בהכרח זז או מדבר או פועל אבל יש לו משהו מאוד משמעותי: אופי.

האופי לא רק משליך על הדמויות מבחינת תקופה או רמת חיים אלא גם משמש כהרחבה של הגוף שלהן ומכאן של האישיות שלהן. גם כאשר מדובר באביזר במה ולא כזה  שהדמות אוחזת בו או משתמשת בו, האביזר יכול להיות טעון במשמעות החורגת משימושיות או אסתטיקה. אביזר יכול להיות סימלי או  כזה שמבטא סאבטקסט בסרט: מוטיב המעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח של הסיפור ושל הדמויות. במקרים מיוחדים אביזר או רקע יכולים להפוך ממש לדמות, כזו שמשתנהעם הגיבור או הסיפור, כזו שמגיבה לשינוי הדרמטי ממש כאילו היתה אדם.



הנה כמה מאמרי וידאו בנושא:
שניים על אביזרי במה, השלישי על אביזרים בכלל והרביעי על ארכיטקטורה באנימה.









אי אפשר לסיים בלי הפרסומת המופתית של איקאה "מנורה". קלאסיקה של אמנות הבימוי:

אמריקה - סרט ישראלי חדש בהפקה

"אמריקה" זה פרוייקט שאני מכיר כבר שנים. בעבודתי הקודמת עבדתי עם האנימטור הנפלא נדב ארבל שכבר אז התחיל לגלגל סיפור על שיחת טלפון מרגשת מאמריקה שמערערת את חייהם של ילד ואימו, עולים חדשים בתל-אביב של שנות ה-50. הפרויקט נגנז עד שקיבל תנופה חדשה וברגעים אלו הפרוייקט נמצא לקראת סיום ההפקה עם המעצב שחר קובר על הארט ועם האנימטוריות המצוינות גל חקלאי ושולי תג'ר.

אתם מוזמנים לתמוך בסיום ההפקה בקמפיין ההדסטארט של הסרט ובנוסף לתמיכה באנימציה ישראלית גם לקבל תשורות שוות. אני כבר השקעתי!
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=24722

בינתיים, עד שהסרט יושלם, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט:
ארט
סרטון ההדסטארט

תהליכי עבודה על סצנה אחת עיצובי דמויות, רקעים, סטוריבורד, אנימטיק, ואנימציה סופית














אנימטיק


קיפריימז


סופי




הפרויקט כמעט הושלם.
בהצלחה!


פסטיבל ANINATION בירושלים 1-4.11.17

פסטיבל ANINATION בירושלים מגיע לשנתו השניה עם תוכנית ייחודית. הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים בין הימים 1-4 לנובמבר. את הפסטיבל אוצרת תמי ברנשטיין שבאופן מכוון יוצרת תוכן עם מיטב האנימציה העכשווית עם מודעות גדולה ליוצרי ואוהבי המדיום. זה אומר שדגש גדול ניתן ביצירת תכנים לקהילת האנימטורים ואנשי יצירה בתחום: סדנאות, מפגשים עם יוצרים ושיחות עם מפיקים מהארץ ומהעולם. הפסטיבל הוא חלק מהתרומה האדירה של מיזם ירושלים לקידום האנימציה בישראל ובירושלים בפרט.

אני בעצמי מקרין ומדבר על הסרט שלי "ניגון" ואשמח לראותכם שם:ניגון: סרט + הרצאה של יוני שלמון. זה יקרה ביום חמישי 2.11 ובאותו יום תוכלו לראות גם את "אגדת המלך שלמה". זהו סרט ישראלי חדש באורך מלא! עוד לא היה סרט באנימציה קלאסית ישראלי (היה סטופ, היה תלת, היו שני פלאש קאט אאוט וכנס העתידנים הונפש בפועל בעיקר בחו"ל תנו לחגוג בשקט!) והרבה אנשים יקרים עבדו עליו. אם תצליחו לשמוע את חנן קמינסקי הבמאי מדבר על הסרט אז בכלל טוב. הסיפור מבוסס על אגדות המלך שלמה בפרשנות חופשית חדשה. בין שני האירועים תהיה גם סדנה של ערן היללי. לא לפ…

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…