דלג לתוכן הראשי

קרטון - מה בין מאייר, אנימטור וקרטוניסט

ולרגע הבנתי מה אני.

בעברית ישנן שתי מילים: אנימטור ומאייר. באנגלית יש מילה שלישית: קרטוניסט. שמתארת אדם שמתבטא בקו. קו, בניגוד לאיור, הוא חתימה. קרטוניסט לא ינסה לטשטש את עקבותיו אלא להפך, להבליט אותם. מבחינתו הקו הוא החותמת האישית שלו ובלעדיה, הצורה שמבטא הקו מתה.
לפני כחצי שנה הוזמנתי על ידי יואב שורק לאייר את שער "השילוח". יואב הוא פובליציסט והוגה שמזה שנים רבות צולל לעומקה של החברה הישראלית מנקודת מבט יהודית-ציונית שמשלבת חשיבה רדיקלית ושמרנות. כתב העת "השילוח" נועד להיות במה למאמרים מעמיקים בנושאי מדינאות, ציונות, כלכלה ועוד  ממקום שלא מקבל מספיק הד בדיון הציבורי, הן מבחינת נקודת ההשקפה והן מבחינת אורך הרוח.

לקחת אנימטור להיות מאייר זה לא מובן מאליו. כן, אני מאייר אבל אני לא "מאייר". עם הזמן שמתי לב להבדלים רבים (בהכללה) בין מאיירים ואנימטורים: ביחס לסגנון, לסיפור, לדמות, וליחס בין דימוי ורעיון. לכל גליון אני מכין הרבה מאוד רעיונות שרק אחד מהם מגיע לדפוס. הגליון הרביעי עוסק בירושלים לרגל 50 שנה לאיחוד העיר. וכיוון שסיימתי לאחרונה את העבודה על הסרט שלי אז הוצפתי גם במחשבות על מקומי היצירתי. המחשבות הובילו אותי למקום בו המילה מאייר באמת אינה מתארת נכון את מה שאני עושה כשאני מאייר וכך ניסיתי לבדל ולהכיר את עולמם של הקרטוניסטים. שזה מוביל די בהכרח לניו יורקר שהוא מהבמות הגדולות והמכובדות ביותר לקרטוניסטים.

ירושלים

איור שער למעשה לא מגיב לטקסט ספציפי ולעשות משהו על ירושלים זה עוד פחות פשוט עבורי. אני אוהב את העיר ומקווה לחזור לגור בה יום אחד. אני רואה בה את הכור הגרעיני האמיתי של ישראל, לטובה ולרעה. בעיקר לטובה אבל קשה לי להמנע מרגשות נוגים כלפיה. בסופו של דבר החיבור שלי למקום החיובי קשור גם לעברי האישי, ההכרות שלי עם אשתי בדייטים ירושלמים וצעדות בגיא בן הינום ובעמק המצלבה וגם מהאמונה שהעיר הזו, הר הגעש הזה, הוא המקום הכי מרתק מבחינת סובלנותדתי, חשיבה חופשית והמון המון יצירה מקורית. שני הכיוונים האלו הובילו אותי לזוטופיה: לעיר שבה אריה וגדי שותים יחד קפה בגיא בן הינום. האם זה הגהנום? או גן עדן?

אני חולק אתכם פה סקיצות ומיד לאחר מכן בהמשך הרשומה מאמרים מרתקים על דודלינג, על איור לניו-יורקר ועוד מיני-דוקו על קרטוניסטים וקריקטוריסטים. חוץ מזה, יש שני אנשים שממש מצילים אותי כשאני מתייעץ איתם וזה מקום טוב להודות להם: אורי רוזביץ' ויונתן פופר. תודה.

ירושלים של מטה היא ירושלים של מעלה

אתר השילוח: https://hashiloach.org.il/

תהליך האיור:


נסיונות צבע שונים (לצפיה בגדול לחצו על התמונות):





רפרנסים:
וכמה סקיצות שלא הבשילו לדפוס:
קוראים זה בספריו של זה

מעורב ירושלמי

על נהרות בבל בכינו בזכרנו את סינמה סיטי

מחווה לטוטורו

עוד יום עבודה רגיל


היפהפיה הנרדמת


אני כינור
ועכשיו באופן כללי יותר: סרטים נהדרים שבעזרתם חקרתי את עולמם של הקרטוניסטים. וכמה קרטוניסטים שאני אוהב או מעריך. אני ממשיך לאסוף רפרנסים והשראה בפינטרסט:

האנטומיה של קרטון בניו יורקר:

על קרייג פרייזר


על קרטון:








קוונטין בלייק, דווקא מאייר אבל איזה קו!



רוז צ'אסט:


פט בריין:

אסף חנוכה:


יזהר כהן המופלא:

לאוניג. קרטוניסט מעניין, לא אוהד ישראל גדול אבל מעורר מחשבה ובעל קו נהדר:


הקרטון שלו זכה להפוך לסדרת אנימציה בסטופמושן דווקא. שווה לראות. נהדר.



דוקו על מאיירים איטלקים

ולסיום, הדודלר ג'ון בורגרמן מדבר על דודלינג. חמוד מאוד.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

קליפ חדש בבימוי יוני גודמן CHANGING

יוני גודמן, מבכירי האנימטורים בארץ שאחראי לבימוי האנימציה של "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים" יצר קליפ אנימציה חדש לזמרת עדינה אבן-זוהר בשם "Changing". ביקשתי ממנו לחלוק את תהליכי העבודה על הסרט ובנדיבותו: הם מוצגים כאן.



יוני גודמן מספר על תהליכי העבודה שלו על הקליפ ולאחר מכן תמצאו עיצובים ומחקר של מעיין שנער שאחראית על הארט. על האנימציה: יוני גודמן וספי גייגו.

"עדינה אבן-זהר (Adina-E) הזמרת, לואי להב ואשר ביטנסקי פנו אלי עם השיר ופחות או יותר נתנו לי יד חופשית, שזה תמיד תענוג- באופן כללי כל שלב הקונספט והתסריט והארט עבר מאוד חלק. התחלתי מהגיטרה בהתחלה, שזה סאונד שתפס אותי ומייד התחבר לי לויז׳ואל של הפרח על הגבעה, שהזרעים שלו עפים ברוח. משם זה איכשהו נבנה מעצמו- המרחק שעוברים, המפגש עם הנערה וכל ענין הבריחה מהבית וזה איכשהו ישב כמו פאזל על השיר. לגבי האנימטיק, באופן עקרוני בתהליך העבודה שלי אין ממש סטוריבורד ואני גם לא מאמין גדול ב״סטוריבורד יפה״- שהציורים בו יפים ומדוייקים. כגישה אני עושה אנימטיק גס וסקיצתי עם הרבה יותר תנועה ומשחק על חשבון הזמן של צ…

אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת:


LA CHINE A L'HONNEUR » פתיחי אנסי 2017

הפתיחים לפסטיבל אנסי השנה עסקו בסין וכמדי שנה הפם נוצרו על ידי סטודנטים מגובלינס, בית הספר הצרפתי לאנימציה. אחד היפים שבהם הוא LA CHINE A L'HONNEUR.


הפתיחים האחרים:

ארט מתוך הטמבלר של היוצרים, סטודנטים בגובלינס:  Camille GuillotJocelyn CharlesJoséphine MeisQuentin Boyer Di Bernardo