דלג לתוכן הראשי

מי שרואה סנה בוער: נסיך מצריים - שוט קצר ונפלא



ג'יימס בקסטר האנימטור הנפלא כותב בבלוג שלו שלא הצליחו לכתוב דיאלוג משכנע בקטע בנסיך מצריים בו משה מספר לציפורה על התגלות הסנה הבוער. לכן הוא קיבל הנחיה לעשות זאת בפנטומימה ולפי ראות עיניו.
שימו לב לא רק לאקספרסיביות של משה אלא לתהליך שעובר על ציפורה. תהליך שנע מ"בעלי השתגע" דרך "מה ההשלכות של זה?" ועד השלמה.
"Here’s a first rough of Moses returning to tell his wife that he just spoke to God and she needs to have a little sit down. Previous attempts had been made to write dialogue for this scene but it never really worked so they asked me to just pantomime it. It’s the only scene I’ve ever been given with no time limit and the minimal direction of, “You know the situation, just animate something.”


Image result for the prince of egypt - return to egypt

רשומת אנימציה נוספת על משה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2017/04/MOSES.html

ובאותו עניין, על הרגע שאחרי, כותב המשורר אבישר הר שפי:

מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר

כִּי מִי שֶׁאוֹמֵר הִנֵּנִי
לֹא יָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ
אֶל אִשְׁתּוֹ אֶל יְלָדָיו
לָתֵת חִבּוּק לְלַיְלָה טוֹב
לְהַרְגִּיעַ אֶת הַחֲשֵׁכוֹת
לִבְחֹש בַּבֹּקֶר שׁוֹקוֹ חַם
לְהַרְתִּיחַ הַקָּפֶה לְהָבִיא לָהּ לַמִּטָּה
מִי שֶׁאוֹמֵר
הִנֵּנִי
מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן
לְהֵאָכֵל עַד יְרֵכָיו
וְשֶׁהַמָּוֶת יְהַבְהֵב בּוֹ
יְשַׂחֵק בּוֹ מִשְׂחָקָיו
לִרְאוֹת אֵיךְ בַּבְּקָרִים קָמִים הַמְּשִׁיחִים
סוֹרְקִים יָפֶה יָפֶה בִּשְׂעָרָם
בָּאִים בְּמִבְזְקֵי הַחֵצִי
בָּאִים בַּסַּנְוֵרִים
מִתְגַּנְּבִים בְּאִינְטֶרְנֶט מָהִיר
בְּרִצְפֵי הַפִּרְסוֹמוֹת
הָעָם רוֹקֵד הָעָם הוֹזֶה
הָעָם נוֹגֵס בְּקִשּׁוּאָיו
וְרַק אַתָּה
בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן
הוֹפֵךְ חֲתַן דָּמִים וְאִשְׁתְּךָ
אוֹחֶזֶת צֹר
וְרַק אַתָּה
בִּבְשָׂרְךָ סוֹרֵק בַּרְזֶל
וְרַק אַתָּה
עוֹרְךָ מֻגְלָה
מֵסִיר וְשָׂם הָרְטִיּוֹת
מִי שֶׁאוֹמֵר אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה
צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן
לְהָשִׁיב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ
לְהִצְטָרֵעַ
לֶאֱחֹז מַטֵּהוּ
לְהַשְׁלִיךְ
לִרְעֹד
לִבְרֹחַ מִפָּנָיו
לָשִׂים עַל בְּנוֹ
הָאֵשׁ וְהָעֵצִים
לִרְאוֹת אוֹתָהּ
מֵרָחוֹק

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…

על פארק היורה ואשליית החיים

החיים מוצאים דרך

בצפיה ראשונה כילד "פארק היורה" היה סרט סתמי מאוד בעיניי. אני זוכר את עצמי מסכם את העלילה כך: "מגיעים לאי, בורחים מדינוזאורים... בורחים עוד... ובסוף בורחים ממש." לקח לי הרבה זמן לצפות בסרט מחדש ובעין שונה. זה קרה קודם כל תודות להרצאה הזו (המצורפת בסוף המאמר) שפרקה כמה מהתימות המרכזיות של הסרט והציגה את התפתחותן לאורכו. המרכזית היא כמובן מסע הגיבור של החוקר אלן גרנט שבתחילת הסרט אינו מעוניין להביא ילדים לעולם ולאט לאט מוצא עצמו משמש בפועל כאב ומגן לשני ילדים תחת עיניה הפקוחות של ספק-אהובתו אלי, החוקרת שלצידו, שמייחלת לשינוי הזה. בנוסף אלן מתמודד עם חוסר האמון שלו בטכנולוגיה ובקידמה והפחד מלהשאר לא רלוונטי. בסרט אלן מוצא עצמו כמו איוב המקראי ככזה שנקלע, ומשלם את המחיר, על מאבק מיתי בין הסדר והשליטה (והקדמה והמדע והכסף) שמייצג ג'ון האמונד היזם העשיר לבין חוקר הכאוס שנראה כמו זמר רוק, איאן מלקולם. האחד קשיש לבוש לבן מלא ביהירות ובכסף, השני לבוש שחורים, גרוש סדרתי ומפוקפק, מומחה לכאוס וטרול ציני. במאבק בין השניים אנחנו נחשפים מצד אחד לספקנות האובססי…

מה זה תינוק?

סצינה מיוחדת מאוד מ"היפהפיה והיחפן" בה אנחנו חווים מפגש ראשון עם תינוק דרך עיניו של כלב.
הבימוי הנהדר של הסצינה בונה את המתח באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הבמאי: תאורה, מוסיקה, צבעוניות, הבעות פנים, קומפוזיציה בפריים וקומפוזיציית הבמה (המיזנסצינה). הסטוריבורד המלא שצרפתי פה מחדד עד כמה כל שוט מהווה בחירה מודעת ורגישה. כיצד הטיפוס במעלה המדרגות הופך למסע נפשי שבמהלכו מנסה הכלבה לברר איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שמחה סביב דבר כל כך זר ומאיים. המתח הזה יוצר הזדהות עם המבט החיצוני של הכלב על אירוע כל כך בסיסי מנקודת מבט אנושית.
ואולי זה אחד הדברים שאני אוהב אצל דיסני הקלאסי: היכולת, באמצע הסרט, לבודד אירוע ולתת לו את מלוא הבמה. בין אם זה אמבטיה של גמדים או נסיון לתפור שמלה.



דרך Living Lines Library וניתן להוריד את היפהפיה והיחפן- הסקצ'בוק PDF (כבר קישרתי בעבר לעוד כמה כאלה)



ספינת הקיטור ווילי REDUX

כחלק מתערוכה לכבודו של מיקי מאוס הופק פרוייקט שיתופי בעקבות "ספינת הקיטור ווילי". הרבה אנימטורים מוכשרים חלקו בינהם שוטים מתוך הסרט הראשון של מיקי מאוס וכאן תוכלו לראות את התוצאה בהשוואה למקור:






אמץ תמנון: בריאן קיסינג'ר, מעצב בדיסני, על עבודתו ואיוריו

בריאן קיסינג', מעצב בדיסני, יצר פרויקט פרטי שבו אייר סדרת תמונות על תמנון מחמד בעולם של סטים-פאנק ויקטוריאני. והוא גם משוחח על זה בTED.



לינק ישיר ליצירות האיורים (לחצו להגדלה):