הפשטה מוסיקלית: וולטר רוטמן, הנס ריכטר ואוסקר פישינגר לפני פנטזיה וכיום

יצאה לי עבודת שורשים קטנה לסרט "פנטזיה" של דיסני.


אני חשבתי שדיסני גאון שבא עם ההברקה ההזויה לעשות סרט קונצרט בשם "פנטזיה" בשנת 1940. הקונספט כולו נועז,  אבל בעיקר סצנת הפתיחה. כזכור לכם בוודאי הסצנה הראשונה בפנטזיה היא מופשטת כמעט לחלוטין: קווים, צורות וצבעים שוטפים את המסך בתיאום מושלם עם המוסיקה. מה שלא ידעתי זה שלדיסני היו מקורות לשאוב מהם (וכרגיל הוא עושה זאת מצויין, את זה אי אפשר לקחת ממנו) ובמקרה זה מדובר באוסקר פישינגר, שהיה אחראי לעיצוב הסצנה הזו עבור דיסני והיווה את המקור לקיומה.
אוסקר (יליד 1900) נולד בגרמניה אך לאחר מכן פיתח קריירה בארה"ב שם גם נפטר. מי שגרם לאוסקר עצמו להפוך לחוקר אנימציה מופשטת נסיונית הוא וולטר רטמן עוד יוצר שקדם לדיסני והשפיע על "פנטזיה" הוא וולטר רטמן שהוא זה שהכניס את אוסקר לאקספרימנטים בהפשטה באנימציה.

נעבור בקלילות על כמה יוצרים ראשוניים של אנימציה מופשטת מימי ראשית הקולנוע ועד לאנימציה מופשטת עכשווית.

וולטר רוטמן אופוס 1 ו-2 (1921)




אוסקר פישינגר יצר גם הוא אנימציה משלו ל"שוליית הקוסם". אבל כפי שתראו שונה מאוד מזו של דיסני. אין כמו שני סרטים אלו כדי להנכיח את חילוקי הדיעות בין שני היוצרים שהובילו לפיטוריו של פישינגר מדיסני. זהו אביו הקדמון של המושן דיזיין.


דרך אגב, אחד המעצבים שעבד על הסרט שוליית הקוסם, זק שוורץ, עלה ארצה ונפטר כאן ב2003.


עוד של פישינגר, מאוחר יותר:




עוד יוצרי הפשטה מוקדמת שכדאי להכיר הם הפוטוריסטים ברונו קורה וארנלדו גינה האיטלקים שלא נראה לי שנשארו עותקים של יצירתם. אבל מצאתי רימייק עכשווי:

ויקינג אגלינג, אנימטור שווצרי:


והאנס ריכטר, גרמני שפעל באותם שנים כמו אוסקר ורטמן וחבר לאגלינג השווצרי:


עוד עבודה של האנס ריכטר שאפשר לראות בה רמז להשראה לבועות הסבון של דמבו וסינדרלה:


והיום? הנה כמה הנפשות עכשוויות ומופשטות לפי סאונד:

שחר דיוויס בתרגיל יפהפה מבצלאל. מופשט מוסיקלי.

קוורטט אנימציה.


ציוציפור של מלקולם סת'רלאנד:

מיכל לוי, GIANT STEP. סרט גמר מבצלאל, מופשט בתלת מימד:


אז מה ראינו? שגם לגאונים היו שורשים שקדמו להם, שעוד לפני שעשו אנימציה עשו אנימציה אקספרימנטלית ושמדהים עד כמה התחושה שעולה מצפיה בסרטים האלו היא מוכרת מהתבוננות ביצירות עכשוויות כאילו לא עברו מאה שנה.

לסיום, מדהים למצוא את האלמנטים העכשויים של וולטר רוטמן כבר ביצירתו "ברלין, סימפוניה של עיר גדולה" עם עריכה קצבית, לא לינארית, מופשטת, ששמה דגש עם קומפוזיציה, רצף ואסתטיקה. המעבר מפה להפשטה הוא כבר פשוט יותר. ממש ניתן לזהות כאן את הליך ההפשטה: לתרגם עיר למוסיקה. לא בקול אלא בתמונה. כן, זהו סרט אילם שנקרא "סימפוניה". זה מתקשר באופן ישיר לנושא אחר של רצפים באנימציה שעליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.com/2016/03/REZEF.html.
מצחיק לגלות כמה הדיון על משמעות ופורמליזם הוא ישן כימי הקולנוע. אנחנו לא באמת מחדשים כלום לאף אחד, הא?

עוד:

כתבה בסקוויגלי על פישינגר:
http://www.skwigly.co.uk/oskar-fischinger-1900-1967-experiments-cinematic-abstraction/

אוסקר פישינגר בויקיפדיה: אוסקר פישינגר

מחווה מקסימה של גוגל להולדתו של פישינגר:
 https://www.google.com/logos/doodles/2017/fischinger/fischinger17.9.html?hl=en&doodle=undefined

ערך מרתק בויקיפדיה על הסרט ברלין" של רטמן: ברלין- סימפוניה של עיר גדולה