לרכב על דרקונים: סוף הטרילוגיה של הדרקון הראשון שלי

טרילוגיית הדרקון הראשון שלי

**ספוילרים לפניך**

"דרימוורקס" יצרו לאורך השנים כמה סרטים שהפכו לנכס המרכזי של הסטודיו. רובם היו קומדיות קלילות כמו "חייזרים נגד מפלצות" "מעבר ליער" "B MOVIE" הנורא ומדגסקר החביב. אחרים היו כבדים ורציניים יותר וניסו ליצור קלאסיקות על-זמניות ברמת דיסני: "פרא", "נסיך מצריים" ובמובן מסויים גם "שרק". "הדרקון הראשון שלי" מעט שונה בנוף הזה. הוא לא קומדיה שטותית ויש בו נסיון כמעט יחידי בסטודיו לייצר משהו אפי, עולם שלם שנוגע ביצורים מיתיים תוך כדי מסע התבגרות של נער אחד שונה. אפשר לומר שהצליח להם. העולם של "הדרקון הראשון שלי" מריח "מיתי". הוא לא רק מספר על מלחמה ארוכת שנים בין בני אדם ודרקונים אלא גם בורא עולם שהחזיק  עד כה שלושה סרטים, סדרת טלויזיה והמון צעצועים.
עם צאת הסרט השלישי וכנראה האחרון בטרילוגיה אני מרשה לעצמי לערוך סיכום קצר של עלייתו ונפילתו של הדרקון הראשון שלי.

סוף הפנטזיה

ההבטחה הגדולה של הסרט הראשון התבססה על כמה מאפיינים: הסיפור דרמטי אך משלב דמויות של בני נוער עכשוויים בהתנהגותם. העולם אמין, קטן אך גם פתוח להרפתקאות ודמויות נוספות. הדרקון שום-שן (Toothless) הוא חמוד נורא ומיוחד, גם אם הוא דומה נורא לסטיץ' של דיסני (הבמאי, כריס סנדרס, עיצב את סטיץ') ואולי הנקודה שמשום מה נתפסת כאמיצה מאוד, היא אובדן הרגל של היקאפ בסרט הראשון והפיכתו למוגבל פיזית. אם בתחילת הסרט היקאפ הגיבור ושום-שן היו שלמים, בהמשך הם הפכו לצוות בעיקר בגלל הפציעה שלהם, מה שהכריח את שניהם באמצעות טכנולוגיה לעבוד יחד. האומנות של היקאפ בבניית מכשירים משרתת אותו ואת שום-שן להתגבר על הפגיעות שלהם במובן הפנימי והחיצוני. המהפכה הטכנולוגית שהיקאפ מייצג, יחד עם מה שמתגלה בסרט השלישי, חוברים יחד כדי לסיים עידן פנטסטי של האנושות ופתיחת עידן תעשייתי ועירוני וכך למעשה מציגים את שקיעת הויקינגים עם שקיעת הדרקונים במעין שותפות גורל של מיתוסים אכזריים.

השקיעה הזו מתבטאת גם בחילופי הדורות: מויקינגים אכזריים לבני נוער שצריכים לקחת את שרביט ההנהגה ולחנך מחדש את הזקנים, מדרקונים קסומים ואלימים לחיות מחמד חמודות שאוכלות דגים. הגבריות שמיוצגת על ידי הויקינגים (שכמעט אין בינהם דמויות נשיות וגם אלו שכן מתנהגות בצורה גברית) מתחלפת בגבריות מתונה, שמקדשת את השליטה (הרכיבה על הדרקון) על פני התפוצצות הטסטוסטרון שבמלחמה. היחס המורכב לדרקונים מלווה במסע ההתבגרות המינית של הדמויות והשליטה והשחרור הם בין השאר תמה שמלווה את היקאפ מימיו כנער ביישן שלא הולך לו עם בנות (כי אינו גברי מספיק) ועד שהוא מתחתן ומביא ילדים לעולם.

מהבחינה הזו ההתפתחות של היקאפ מעניינת. לצד סיפורו האישי, היא מעצבת מודל גברי חדש שמשנה את העולם כולו ברמה המיתית ובקנה מידה אפי.

חוקים דינמיים

בסוף הסרט הראשון גילינו שלדרקונים יש אמא גדולה. היא זו שנתנה פרספקטיבה חדשה על הדרקונים. הם לא טורפים ותוקפים בשביל עצמם אלא בשביל "אמא". ולכן גם מות האם מאפשר מערכת יחסים חדשה איתם. ללא המלכה האם, הם אינדיבידואלים, ולכן ניתנים לשליטה ולקשר עם בני האדם. הרעיון הזה ממשיך לאורך כל הסרטים הבאים: מות האב בסרט השני, הופעת האם משום-מקום, תפיסת ההנהגה של היקאפ ובסרט השלישי ההתייחסות לשום-שן כמנהיג החדש של הדרקונים (כי ידוע שדרקונים ובני אדם בוחרים למנהיג את זה שהכי חמוד). וכאן מתגלה גם החולשה הגדולה של העולם האפי הזה.

החוקיות של הסרט הראשון היתה די ברורה: דרקונים ובני אדם נלחמים, עד שמתגלה שלדרקונים יש מלכה אם, הו אז מנצחים אותה ולומדים לאלפם והם נהיים לחיות מחמד לא מזיקות בסוף הסרט הראשון. בסרט השני אנחנו מגלים שבעצם בעולם של הסרט יש הרבה מאלפי דרקונים. מה שהיה נדמה כחידוש של היקאפ בסרט הראשון נהיה למציאות נפוצה בסרט השני. יתרה מזו, החידוש הגדול של היקאפ כבר התגלה על ידי אימו,  מאלפת דרקונים מחוננת, שנים רבות לפני כן. בסרט השלישי נעשה מהלך בעייתי אף יותר: אחרי שבסרט הראשון גילינו שלדרקונים יש מקום סודי בו המלכה האם נמצאת, ובשני מצאנו מקלט סודי, בסרט השלישי מתגלה מקום סודי נוסף שבו הם חיים בשלווה ובהרמוניה ללא בני אדם. ופתאום מסתבר שאבא של היקאפ ידע על המקום הזה, מה שמאיר אותו באופן מנוגד לחלוטין לדרך בה הוצג בסרט הראשון. היכולת לזלזל כך בחוקיות של העולם פוגעת מאוד באמינות שלו. כל פיסת פאזל חדשה סותרת את מה שכבר ידענו על העולם ולכן נראה שהעולם של "הדרקון" לא באמת יכול להכיל אירועים אפיים רבים מבלי לשכתב את החוקים שלו בכל סרט מחדש.

לצערי, הכתיבה של הסרט השלישי היא רשלנית במיוחד. הסרט מציב רשע חסר ייחוד עם מניע לא ברור ויכולות שמשום מה נתפסות כחריגות (יש לו חיצי הרדמה. וואו!). והפרידה המתגבשת של בני האדם מהדרקונים מלווה בהחלטות מוזרות וחסרות אחריות של היקאפ שמסכן את כל הכפר וגורר אותו למקום חדש מתוך מחשבה לא רציונלית שזה מה שיציל את הדרקונים. בעיקר ניתן לראות כי הסרט חושף את היות העולם צר מאוד ושהיכולת שלו לספר סיפור מעבר למה שכבר נחשפנו לו בסרט הראשון כמעט ולא קיימת. באופן אירוני זה רמוז כבר בשם הסרט "הדרקון הראשון שלי" או גם בגרסתו האנגלית. זהו שם של סרט שלא אמור להיות לו המשך. "הדרקון הראשון שלי 2" לא נועד להיות. זה לא נשמע כמו סדרה. משעשע לחשוב שדבר דומה קרה עם "מדגסקר", שם הגיבורים עוזבים את האי ועדיין קיבלנו עוד שני סרטים עם אותו שם ("מדגסקר" 2-3), אך ללא הצדקה.

אפי אנדינג

למרות כל זה, דווקא הסיום של הטרילוגיה עושה תיקון מסויים לסרט הראשון.

כפי שאמר יפה נדב ארבל לפני שנים רבות: הבעיה העיקרית בסרט הראשון היה משפט הסיום: "יש מקומות עם סוסי פוני או תוכים... אבל לנו יש דרקונים כחיות מחמד" (באנגלית זה משחק מילים של PETS מול PESTS). בבת אחת הדמויות המופלאות האלו הושוו לחיות מחמד, תוכים וסוסי פוני וזה עוד בסיום הסרט כמעין ניצחון חיובי. זהו סירוס אלים של הפנטזיה העצמתית שקרויה דרקון. בסרט השלישי עם זאת, ההפרדות של בני האדם מהדרקונים נותנת להם הזדמנות להפוך חזרה ליצורים מיתיים. הגבריות המחוספסת מפנה את מקומה לעדינות, הילד המתבגר הופך לאבא והדרקונים הופכים חזרה לדמות אגדית. והם גם משלמים על זה מחיר: כאגדה הם הופכים לדמויות שאנשים לא מאמינים שאי פעם היו קיימות.
עידן חדש של האנושות מחייב את העלמותם.
סיום הסרט הראשון: חיות מחמד.

********************

שתי הערות קטנות על הסרט השלישי: מאוד יפה לראות דמות מתבגרת. היקאפ הפך מילד לגבר לאורך שלושה סרטים דבר שלא מאפיין דמויות אנימציה רבות (ואני לא מדבר על מונטאז' התבגרות). חבל רק שההתבגרות לא אמינה מספיק.
דבר שני: הסרט מציג במובהק את אמא של היקאפ כMILF (סליחה על הביטוי) שזה אחד הדברים הדוחים בעיניי לסרט לכל המשפחה, הצגת אמא כמושא רומנטי-מיני על ידי בן תשחורת. ואולי יש בזה רמז לחוסר היכולת של היוצרים להתמודד עם התבגרות מינית כנושא. האב מת, האמא נהיית אובייקט רומנטי והגיבור נפרד מהליבידו הדרקוני שלו. יש לנו עוד עבודה לעשות כנראה.
************
רכיבה על דרקון היא ארכיטיפ סיפורי שאולי שווה להרכיב עליו פעם אחרת אבל בינתיים קבלו מקבץ של רוכבי דרקונים קלאסיים:

משחקי הכס מציג את רוכבת הדרקונים העוצמתית:

ה-פנטזיה בהתגלמותה: הסיפור שאינו נגמר.

חולית: סצנת הרכיה על נחש עקלתון:

לרכב על לויתן עוסק בדברים דומים: גילוי מנהיגות אצל אדם לא צפוי שמתבטא בשליטה בכוח חייתי עצום:

המסע המופלא:

הטריילר מ2010:

הטריילר לסרט השני:

השלישי:

הארט היפהפה של הסרט המקורי (לחצו להגדלה):