דלג לתוכן הראשי

הכהן הגדול מבצלאל

דניאל ליכטר בסאטירה עכשווית מימי קדם. אם מאיר שלו הוא ההשראה זה מסביר כמה דברים:




דניאל כתב לי על הסרט:

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לקרוא על היסטוריה ומיתוסים של עמים שונים ובמיוחד בכול מה שקשור להיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. את כול הידע הזה קיבלתי בעיקר דרך אחי הגדול שבחדר שלו יש ארון מלא ספרי היסטוריה וחוברות נשיונל ג'יאוגרפיק שהייתי קורא ומסתכל עליהם, ומין הסתם מאוד אהבתי לראות אנימציה ובמיוחד את הדברים המשוגעים של הלוני טונס ורן וסטימפי.

את הרעיון לסרט התחלתי לפתח בסביבות 2010. כשקראתי את הספר "תנ'ך עכשיו" של מאיר שלו. אהבתי איך מאיר שלו מתאר את סיפורי התנ"ך מוריד אותם מרמת הקדושה שלהם ומתאר אותם כפשוט סיפורים מעניינים על אנשים בשר ודם שלא מעניין אותם קדושה ורוחניות אלא פוליטיקה, משחקי כוח ותאוות בשרים. באותו הזמן גם היה את כול הנושא של הדרת נשים בדת, אז ידעתי שהדמות בסרט גמר שלי תהיה כהן גדול תנ"כי רשע, מושחת, קנאי, תאב כוח ושררה ומולו תהיה אישה שתשגע אותו. אחרי המחאה החברתית הכהן הפך גם למציג כול הרוע בשלטון, בחברה ובכלכלה. רציתי שהכהן הגדול והאישה יהיו היין והיאנג, נוגדים אחד את השני ומשלימים אחד את השני. לא משנה מה הכהן יעשה ואיפה הוא יהיה האישה תהיה שם ותשגע אותו. הכהן הוא הדמות הדומיננטית והמעניינת אבל הייתי צריך את שתי הדמויות כמו שאנשים צופים ברוד ראנר רק כדי לדעת מה קורה לקאיוטי.

בזמן שהדמות של הכהן הייתה די ברורה. הוא גם יכול להיות כמעט כול דבר שאני רוצה ואין גבול לדברים שהוא יכול לעשות. האישה שהיא בכלל לא מוקד הסרט הייתה הבעיה העיקרית והכילה די הרבה סתירות. הדמות של האישה הייתה צריכה גם לייצג את הרוחניות קדושה עלי אדמות כמו איזה ישו ובודהה נשיים, והיא גם הייתה צריכה להיות טיפה ביצ'ית כי היא יוצרת את כול האלטרנטיבה לכהן הגדול רק כדי לעצבן אותו.

הסרט שרצה להתמקד בעיקר בנושא של הדרת נשים הפך להיות סרט שעוסק בחוסר קבלה של אנשים נוספים לדת. גם בשביל להדגיש את חומרת האיסור על נשים בדת וגם בשביל להראות שהאישה הזו לא מוכנה לקבל על עצמה את האיסורים האלה.

הכהן יושב על כיסא המלכות שלו רק בשביל לאכול את הכבשים של המאמינים שלו. המאמינים באים ומקריבים את הכבשים שלהם אבל לא כול כך ברור מה יוצא להם מזה. כשמגיע מאמין שהוא הומו עם כבש עם צמר בצבעי דגל הגאווה, או אפריקאי. מופעל מנגנון מהמזבח שמראה שהם והכבשים שלהם לא רצויים והכהן מסלק אותם. לא ידוע מה קדם למה? האם זה הכהן שלא מעוניין בהומואים, שחורים או נשים וקבע את ההלכות האלה בעצמו או שהמגבלות האלה היו קיימות לפני זה והכהן התחנך על תפישת העולם הזו. האישה לא נותנת שיסלקו אותה בכוח ועוזבת בהפגנתיות מרצון. היא עוזבת ויוצרת אלטרנטיבה חדשה שבה אנשים לא צריכים להקריב ולותר על הכבשים שלהם. בזמן שבפולחן של הכהן כולם מכוונים אליו ואל המזבח, אצל האישה הכול מעגלי וכול אחד מתפלל לכיוון הכבש שלו, השחור מתפלל לכבשה השחורה שלו, האישה מתפללת לכבשה הוורודה הנשית שלה. כול אחד מתפלל אל תוך עצמו וכמובן היא מוכנה לקבל את כולם. הכהן לא מוכן לעבור על כך בשתיקה והוא יוצא להשמיד אותם. הוא לא מצליח להשמיד את האישה. בין אם זה בגלל התערבות אלוהית או לא זה לא משנה מבחינתי. המכונה מפסיקה לעבוד והוא מתפוצץ בגן העדן והוא פוגש את האישה שם. עכשיו התהפכו היוצרות והיא בעמדת כוח אבל בניגוד לכהן שדחה אותה היא כמו כול אם מקבלת ומנחמת כול אחד והוא לאט נרגע ואולי משלים עם המצב.

הסרט נע בין התחומים שמעניינים אותי בין קיצוניות אחת לשנייה. בין הנושאים הטעונים והמורכבים שמעניינים אותי לבין הדרך הכה שחור לבן שטחית שאני בוחר לתאר. בין המצחיק והדבילי לבין השכבות של מסרים שהייתי רוצה להעביר. בין התרבות המקומית לבין מה שאנחנו יודעים על העולם.

דבר ראשון שרציתי ליצור בסרט זה לעשות משהו שמייצג אותי ומייצג את השפה האומנותית שפיתחתי מאז הילדות שלי שכללה לצייר דמויות מצחיקות מהלוני טונס ולצייר מקומות ואתרים ארכיולוגים כמו ממגידו או מהעיר העתיקה בירושלים מהספרים של אחי ולאייר את סיפורי התנך ואגדות יהודיות שהוא היה מספר לי.

דבר שני הוא שרציתי ליצור סרט מצחיק שיבדר. ואחרי זה כול שאר הדברים . . . 

הבלוג של דניאל: דניאל ליכטר


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…